טיוטה:אננה קונסטנציה וואן ברוקדרוף

אננה קונסטנציה וואן ברוקדורף (ספטמבר 17 1680 - מרץ 31 1765), לימים הרוזנת מקוזל, היתה אצילה גרמניה, בת לוויה מלכותית, ופילגשו של אוגוסטוס החזק מלך פולין והנסיך הבוחר (Kurfürst) של סקסוניה בין השנים 1706-1713. מאוחר יותר סר חינה והיא הוגלתה על ידו לסקסוניה, שם מתה לאחר 49 שנות גלות.

חייה

אננה קונסטנציה נולדה בגוט דפנאו, חלק משטולפה, הולשטיין כיום. בתם של האביר (Ritter) יואכים וואן ברוקדורף (1643-1719) ואשתו אננה מרגרטה מרסליס (1648-1736) בתו של אזרח אמיד מהמבורג בשם לאונרד מרסליס, בעלי גוט דפנאובורן. משפחת ברוקדורף השתייכה "אקוויטס אוריגנראיי (משפחות האצולה האביריות) ןהם העניקו לבתם חינוך נדיר לאותה תקופה: היא למדה מספר שפות, קיבלה הוראה במתמטיקה וחינוך קלאסי וגם מוזיקה (לאוטה באופן ספציפי), והיתה חובבת ציד מושבעת. ברם נטייתה לפזיזות הדאיגה את הוריה.

ימי בגרות מוקדמים ונישואין

עד 1699, אנה קונסטנטיה התגוררה בגלוי בטירת בורגשיידונגן עם מנהל ה-Generalakzis Kollegiums הסקסוני, אדולף מגנוס, הברון מהוים, שאותו פגשה בוולפנבוטל. לאחר ארבע שנים של מגורים משותפים, הם נישאו ב-2 ביולי 1703 אך התגרשו עד 1706. כשהיא הגיעה לדרזדן, אנה קונסטנטיה טענה שהיא עדיין נשואה לברון כדי שתוכל להופיע בבית המשפט. פילגש מלכותית

בשנת 1704 הכיר מלך פולין והנסיך הבוחר של סקסוניה אוגוסטוס החזק את הברונית פון הוים התוססת והוא גילה בה ענין. בעלה לשעבר הברון מהוים ניסה ללא הצלחה למנוע את הקשר. אשתו החסודה של אוגוסטוס, כריסטיאן אברהרדין מברנדנבורג-ביירו, סירבה למלוך לצד בעלה בחצר המלוכה הפולני הקתולי השערורייתי, ולמעשה הגלתה את עצמה לשלוס פרטש (אלבה). אנה קונסטנציה החלה להתקרב לאוגוסטוס, אך עדיין הייתה לו אז פילגש אחרת, אורסולה קתרינה, נסיכת טשן.

סוף דבר ב-1705 הנסיכה טשקן סולקה מחצר המלוכה ואנה קונסטנס

בסופו של דבר ב-1705 הנסיכה טשקן סולקה מחצר המלוכה ואננה קונסטנציה לקחה את מקומה כבת לוויתו הרשמית של המלך. ב-1706 הוענק לה התואר הרוזנת המלכותית (Reichsgräfin) מקוזל. שנתים אחר כך ב-24 בפברואר 1708 ילדה לאוגוסט בת שנקרא אוגוסטה אננה קונסטנציה על שם שני הוריה. שנה אחר כך ילדה הרוזנת וואן קוזל בת שניה, פרידריקה אלכסנדרינה, ושלוש שנים אחר כך ילדה בן, פרידריך אוגוסטוס, אשר נקרא על שם אביו ולימים ירש את גוט דפנאו מאבי אמו.

לדעת אנשי החצר אננה קונסטנציה התערבה יתר על המידה בפוליטיקה. התנגדות עזה בפרט עוררו נסיונותיה לבחוש בפוליטיקה הפולנית של אוגוסטוס. האלקטורט הפרוטסטנטי של סקסוניה גמר אומר להסיט את תשומת ליבו של של המלך מפולין הקתולית, אותה איבד לאחר שנחל תבוסה תחת ידו של צ'ארלס ה-12 מלך שוודיה במלחמה הצפונית הגדולה. יותר ויותר החלה אננה קונסטנטינה להחשב גורם סיכון לאינטרס הפוליטי הפולני, בפרט כאשר נפוצה שמועה שאוגוסטוס מסר לפילגשו בכתב ידו הבטחה סודית כי יקחנה להיות רעיתו. האריסטוקרטיה הפולנית התאמצה לדחוק את רגליה של הרוזנת וואן קוזל באמצעות פילגש קתולית וכך למדר אותה מהזירה הפוליטית. המאמצים נשאו פרי ואוגוסטוס החל להעדיף את חברתה של מריה מגדלנה ביילינסקי, הרוזנת וואן דונהופף.  

הגליה למבצר שטופלן

בשנת 1723 אננה קוסטנציה הוגלתה לטירת פליניץ, אך ב-1715 הצליחה לברוח לברלין, פרוסיה. בעקבות כך הוכרזה בסקסוניה כבוגדת (Landesverräter). בברלין קיוותה להשיג בחזרה כתב יד סודי שהיה בידי בן דודה הרוזן דטלב קריסטיאן זו ראנטזאו והוחזק במבצר ספנדאו, בו המלך אוגוסטוס בו מבטיח לשאתה לאשה. ברם הרוזנת נכשלה בהשגת המסמך החשוב ונעצרה ב-22 בנובמבר 1716 בהאל אן דר סאל, והוחלפה תמורת עריקים בסקסוניה. אוגוסטוס הגלה שוב את פילגשו לשעבר ב-26 בדצמבר 1716 לבורג שטופלן, שם עשתה את ארבעים ותשעת שנותיה הנותרות עד מותה.

שחרורה לאחר סופו של אוגוסטוס.

אחרי מות אוגוסטוס השני (פברואר 1 1733) ובמהלך תקופת שלטון בנו ויורשו אוגוסט השלישי נחלקו הדיעות באיזו מידה הוקלו תנאי גלותה. שמועות מוסרות כי לא ניתן לה חופש תנועה. שמועות אחרות טוענות כי הרוזנת סרבה לנצל את ההזדמנו להימלט מהמצודה, למרות שהדבר התאפשר לה בשתי הזדמנויות (ב-1745 וב-1756). בשני המקרים שומריה הסקסונים נמלטו על נפשם בפני כח פרוסי מתקרב.

מבט תיעודי לתנאי חייה של הרוזנת לאחר תקופת אוגוסטוס השני מתקבל מפי הסופר הפולני יוזעף איגצי קראצ'בסקי ברומן ההיסטורי שלו "הרוזנת מקוזל" (Hrabina Cosel), 1873 (שמאוחר יותר עובד לסרט בשם זה). הציטוט דלהלן מגיע מהפרק האחרון בספרו, כאשר הוצעה לרוזנת חירותה לאחר שבע עשרה שנות כליאה, ולפי המסופר הגיבה במילים הבאות: "לשם מה לי חופש עתה? בני האנוש הפכו זרים לי, ואני זרה להם. אנה אוכל ללכת? לי מאומה. שדדו ממני הכל. מבקשים אתם לעשותני לקלס, רצונכם כי אלה אשר לפנים כרעו לי ברך יוכלו כעת להצביע עלי בבוז? אין לי חפץ בחופש, השאירוני נא כאן. הסתגלתי לאלה הקירות, המקום בו הגרתי כל דמעותי. לא אוכל עוד לחיות במקום אחר".

הפניות

   Gabriele Hoffmann, Constantia von Cosel und August der Starke − Die Geschichte einer Mätresse, 1984.
   Cornelius Gurlitt: August der Starke
   Kosel oder Cosel, Cossel. In: Zedlers Universal-Lexicon. vol. XV, Leipzig 1737, column 1569 f.
   Walter Fellmann: Mätressen
   Heinrich Theodor Flathe, Cosel, Anna Constanze Gräfin von. In: Allgemeine Deutsche Biographie (ADB). Vol IV, Duncker & Humblot, Leipzig 1876, p. 512.
   Oscar Wilsdorf, Gräfin Cosel – Ein Lebensbild aus der Zeit des Absolutismus. Verlag von Heinrich Minden, Dresden und Leipzig 1892 on-line
   Thomas Kuster, Anna Constantia Hoym: Reichsgräfin Cosel. In: Der Aufstieg und Fall der Mätresse im Europa des 18. Jahrhunderts. Eine Darstellung anhand ausgewählter Persönlichkeiten. Innsbruck 2001.