לדלג לתוכן

טיוטה:אבן האזל

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
דף זה נמצא בתהליך עבודה מתמשך.
הדף פתוח לעריכה.
אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, מכלולזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הדף.
דף זה נמצא בתהליך עבודה מתמשך.
הדף פתוח לעריכה.
אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, מכלולזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הדף. עריכה - שיחה
אבן האזל
מידע כללי
מאת רבי איסר זלמן מלצר
סוגה עיון
נושא רמב"ם
מהדורות נוספות
תאריך מהדורה ראשונה ה'תרצ"ה - ה'תשט"ו
תאריך מהדורות נוספות ה'תשפ"ד
מספר כרכים ט
קישורים חיצוניים
ויקיטקסט אבן האזל על הרמב"ם
השגות הראב"דהגהות הרמ"ךמגדל עוזהגהות מיימוניותמגיד משנהר"י קורקוסרדב"זכסף משנהלחם משנהמשנה למלךשער המלךמרכבת המשנהאור שמחחידושי רבנו חיים הלויצפנת פענחאבן האזלחדושי מרן רי"ז הלויאבי עזרידרך אמונה


אבן האזל (בראשי תיבות אבהא"ז) היא סדרת ספרי חידושים על המשנה תורה להרמב"ם מאת רבי איסר זלמן מלצר.

אודות הספר

מקובל כי לאחר הוצאתו של הספר "לבוש מרדכי" של גיסו, רבי משה מרדכי אפשטיין, דרבנה אותו אשתו - הרבנית בילא הינדא לפרסם את חדושי תורתו (באותה תקופה עסק רבות בההדרת חדושי הרמב"ן), ובתחילה פרסמם בעלונים ולבסוף הוציאם בספר אבן האזל[דרוש מקור].

סיפורים רבים פורסמו על מעורבות הרבנית בילא הינדא בספר. למשל, כשדן עם תלמידיו מה חיוב התשלום על הלוואה צעקה לו הרבנית בילא הינדא מהמטבח: "מה הבעיה?! לקחת - תחזיר!" ועל זה התבטא רבי איסר זלמן: "לפעמים, הסברות מהמטבח נכונות."[דרוש מקור] עוד ידוע כי פענוח כתב יד רבי איסר זלמן בכתבי ספרו אבן האזל בוצע על ידי אשתו[דרוש מקור].

קרא לספרו "אבן האזל" על שם הפסוק "וְיָשַׁבְתָּ אֵצֶל הָאֶבֶן הָאָזֶל"[1], והמילה "אזל" היא ראשי תיבות של שמו, איסר זלמן.

בהקדמתו לספר[2] מסביר שלא כתב בו דווקא את החדושים שאמר בשעורים, כי בשעורים אינו אלא החדושים שעל דרך הסברא (לומדעס), אך על דרך האמת לעתים לא שייך לבאר דברי הרמב"ם בדרך הסברא, וכן כתב שכך נהג רבו רבי חיים מבריסק בספרו חדושי רבנו חיים הלוי.

בספרו, מספר פעמים מביא חדושים שכבר כתבו עליהם נושאי כלים אחרים, בעיקר המרכבת המשנה והאור שמח. והסיבה שלא הוציאם מספרו היא כיון שיש לו זכות בהם בזה שחידשם, וכן מפני שחלקם אינם מצויים. וכמו כן כיון שפעמים שכתב הדברים בשינוי מה[3].

הספר התקבל באהדה רבה בעולם הישיבות[דרוש מקור], בעיקר הליטאי[דרוש מקור].

מלבד ספר זה חיבר רבי איסר זלמן הערות לחדושי הרמב"ן, ונדפסו במהדורתו לרמב"ן[4]. כמו כן בשנת ה'תשס"ז נדפסו חידושיו לסדר זרעים[5].

הדפסת הספר

הספר מחולק לתשעה חלקים אשר נדפסו בין השנים ה'תרצ"ה - ה'תשט"ו[6], ומאז בכל המהדורות נדפס הצילום של המהדורה הראשונה, ובשנת ה'תשפ"ד נדפס הספר שוב במהדורה חדשה.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים