טאוור אייר
 | |||||||
 | |||||||
| מטוס בואינג 747-200 של טאוור אייר (אפריל 2000) | |||||||
| נתונים כלליים | |||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| תקופת הפעילות | 1983–2000 (כ־17 שנים) | ||||||
| מיקום המטה | האנגר 17, נמל התעופה הבינלאומי ג'ון פ. קנדי | ||||||
| נתוני חברת תעופה | |||||||
| |||||||
| |||||||
| http://www.towerair.com (האתר סגור) | |||||||
טאוור אייר הייתה חברת תעופה אמריקאית אשר מרכז פעילותה היה מנמל התעופה הבינלאומי ג'ון פ. קנדי שבניו יורק. נתיב הטיסה העיקרי של החברה היה מניו יורק לנמל התעופה בן-גוריון עם עצירה בנמל התעופה של בריסל או נמל התעופה אורלי בפריז. בנוסף, הפעילה טיסות שכר לאתונה, פרנקפורט, רומא וציריך.
היסטוריה
בשנת 1980 פרש איש העסקים הישראלי מוריס נחתומי מעבודה באל על לאחר שהתחיל לעבוד שם בגיל 15 כנער-שליח[1] והיגר לארצות הברית[2] כדי לפתוח את חטיבת הנוסעים בחברת Flying Tiger Line (אנ'). כשזו נסגרה, נחתומי רכש את המותג "טאוור" של חברת הנסיעות טאוור. בשנת 1983 החלה בהפעלת טיסות שכר בעיקר לנמל התעופה בן-גוריון. יותר מאוחר הוא רכש את השליטה בשלושת רבעים מהמנייה. בשנת 1986 היה לנשיא החברה ובשנת 1989 ליושב ראש ולמנכ"ל.[3]
החברה השיגה רווחים ברוב השנים ואף זכתה במכרז להובלת חיילי צבא ארצות הברית, מה שאיפשר לה לטוס לישראל בתקופת מלחמת המפרץ. בטיסות לישראל הטייסים היו לא ישראלים, אך הדיילים היו ישראלים, מה שאיפשר להכיר את המנטליות של הנוסעים. בנוסף הפעילה החברה טיסות שכר מאינדונזיה ומהודו אל נמל התעופה הבינלאומי המלך עבד אל-עזיז שבערב הסעודית עבור עולי רגל למכה.[1]
הסימן הראשון לקשיים בחברת התעופה הגיע בשנת 1997. סקר Zagat Survey דירג את טאוור אייר במקום ה-59 מתוך 61 חברות תעופה בנושא התחזוקה שלהן, לפני חברת התעופה הצעירה Valujet וחברת התעופה הרוסית אירופלוט. בשנה שלאחר מכן נקנסה חברת התעופה על ידי ה-FAA בסכום של 276,000 דולר על כך שהמשיכה להטיס מטוסים ללא עבודות התחזוקה הנדרשות. בתחילת 1999, חברת התעופה איבדה את החוזה שלה עם משרד ההגנה. זו היתה מכה קשה לחברת התעופה שכן חוזים אלה סיפקו זרם הכנסה קבוע ויציב.[4]
בשנת 1999 הציגה הפסד בגלל עליית מחיר הדלק[5] ומספר חודשים לאחר מכן הודיעה על פיטורי 300 עובדים.[6]
החברה התפרקה במאי 2000 לאחר הליכים של פשיטת רגל לפי החוק האמריקאי.[7]
בספטמבר 2000 מונה לחברה כונס נכסים וניתנה לו ארכה של 60 ימים להגיע להסדר נושים ותוכנית עבודה בישראל.[8] לאחר שזה נכשל, בדצמבר אותה שנה מינתה השופטת ורדה אלשיך מפרק זמני מקומי.[9]
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של טאוור אייר
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 מוריס נחתומי: "לא הרגנו אף נוסע", באתר גלובס, 8 בדצמבר 1996
- ↑ ROBERT E. DALLOS, Tower Air Is Banking on Flights to Israel, באתר לוס אנג'לס טיימס, 22 בפברואר 1991 (באנגלית)
- ↑ Tower Air, Inc. History, באתר "fundinguniverse.com" (נצפה ב-4 ביולי 2018).
- ↑ daniel morley, Tower Air, Airline Geeks, 27 Apr. 2016
- ↑ איי אונליין, טאוור אייר הציגה הפסד מפתיע בגלל העליה במחיר הדלק, באתר TheMarker, 7 בנובמבר 1999
- ↑ איי אונליין, חברת התעופה טאואר אייר תפטר 300 עובדים, באתר TheMarker, 13 בפברואר 2000
- ↑ דרור מרום, מוריס נחתומי הודיע בטלפון להנהלת טאואר-אייר בישראל על ההתמוטטות הסופית של החברה, באתר גלובס, 3 במאי 2000
- ↑ פיני קרן, הזדמנות אחרונה לחברת "טאוור אייר" לפני פירוק, באתר "פסק דין", 4 בספטמבר 2000
- ↑ ההחלטה למינוי מפרק זמני מקומי לחברת התעופה טאוור אייר, באתר "פסק דין", 5 בדצמבר 2000
טאוור אייר41672465Q937509