אמון (אליל)
| אמון | |
|---|---|
| |
| האליל המקומי של תבאי אליל השמש | |
| תרבות | המיתולוגיה המצרית |
| משפחה | |
| אמון בכתב חרטומים | ||||
|
אָמוֹן היה אליל במיתולוגיה המצרית. תחילה היה האליל המקומי של העיר תבאי, היא נֹא אָמון על פי המקרא. עם עליית חשיבותה של תבאי והפיכתה לבירת מצרים עלתה גם חשיבותו של האליל של העיר. במהלך השושלת ה-18 של שליטי מצרים התמזג עם אליל השמש רע והפך לראש האלילים אמון-רע. האליל המצרי היחיד שמוזכר בתנ"ך, בספר ירמיהו[1].
לאחר יציאת מצרים ירד מעמדו בעיני המצרים. כאשר אחנתון ביצע את המהפכה האתניסטית והעלה את אתון למעמד ראש האלים, היה ניסיון לבטל לחלוטין את פולחנו של האליל אמון-רע והייתה פגיעה במקדשיו ובכוהניו. אולם בחלוף תקופת שלטונו של אחנתון שב האליל אמון-רע למעמדו ודחק שוב את אתון למעמד משני.
אמון מופיע במגילת ון אמון ובמכתבי אל-עמארנה. בכתבים אלה מייחסים לו את הבעלות והשליטה על העולם.
האליל אמון מופיע בצורות שונות: כבש (איל), אדם שראשו ראש איל, לעיתים הוא עטור נוצות גבוהות שלפניהן גלגל חמה ולעיתים מופיע עם ראש נחש הקוברה.
האליל נחשב לאביהם של מלכי מצרים החל מהשושלת ה-18 ואילך. מקדשו העיקרי היה בכרנך ונקרא "מושבי שתי הארצות". האליל היה חלק משלישיית אלילים נערצת, אשר כללה גם את אשתו מות ובנם ח'ונסו.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: אמון |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אמון (אליל) |
הערות שוליים
| המיתולוגיה המצרית | ||
|---|---|---|
| הפנתאון המצרי | אוסיריס • איזיס • אכר • אמון • אמונט • אנוביס • אנוקט • אפיס • אפפ • ארבעת בני הורוס • אתום • אתון • באט • בס • בסתת • גב • הורוס • הפי • הקא • וואדג'ת • ח'ונסו • ח'נום • ח'פרי • חתחור • מות • מונתו • מין • מע'ת • מפדת • נו • נות • נחבת • נית • נפרטם • נפתיס • סאטט • סובק • סופדו • סח'מת • סת • פאחט • פתח • קבוי • קוק • קטש • רע (העין של רע) • רשף • שו • תאורת • תחות • תפנות • סרקת |    
|
| אתרים מיתולוגיים | בנבן | |
| כתבים דתיים | אמדואט • כתבי הפירמידות • כתבי סרקופגים • ספר האדמה • ספר המערות • ספר המתים (הפפירוס של אני) • ספר הנשימה • ספר השערים | |
| פולחן | מקדשים מצריים (מקדש לוקסור • כרנך • מקדשי אבו סימבל) • הפירמידות במצרים (הפירמידה הגדולה של גיזה) • הספינקס הגדול של גיזה • עמק המלכים | |
