חרדת איון
חרדת איון (באנגלית: Annihilation anxiety) היא פחד מהרס שעלול לקרות לנפש או לגוף, כאשר הטריגרים לפחד הם איומים הישרדותיים על אותו האדם. חרדת האיון יכולה לבוא לידי ביטוי בכמה אופנים: תחושה של חוסר אונים, תחושה של התמזגות עם האחר, תחושה של נטישה, תחושה של התפרקות, תחושה של ניכור, תחושה של מוצפות רגשית ותחושה של חדירה לפרטיות.[1]
רקע היסטורי של התפתחות המושג
המושג הוזכר לראשונה במאמרו של זיגמונד פרויד, האגו והאיד משנת 1923[2] שם הוא כתב שפחד מאיון נובע מהפחד של האני (אותו הוא מכנה האגו) אל מול האיומים מהמציאות והדחפים של האדם. אמנם, על פי פרויד החרדה העיקרית בגיל הילדות היא חרדת הסירוס. מלאני קליין חקרה חרדות בילדות המוקדמת והסיקה כי קיימת חרדה כללית, חרדת האיון, שהיא קדומה יותר ואשר חרדת הסירוס היא אחת מביטוייה.[3] פסיכואנליטיקאים נוספים פיתחו מושג זה אך כינו אותו בשמות אחרים: "חרדה ללא מובן" של דונלד ויניקוט, "אימה חסרת שם" של וילפרד ביון, "חרדת התפרקות" של היינץ קוהוט.[4]
הרחבה על חרדת האיון
מתוך התאוריה של פרויד ניתן להסיק שחרדת איון מאפיינת יותר אנשים פסיכוטיים. זאת בעקבות קושי בהבחנה שלהם בין פנים לחוץ, ובעת איום פנימי של יצר המוות של האדם הפסיכוטי, הוא חווה זאת כסכנה המגיעה מבחוץ ומאיימת על הישרדותו.[4] מלאני קליין ראתה את שורשי החרדה הזו ביצר המוות, והיא תיארה את האופן שבו החרדה הזו באה לידי ביטוי בהתאם לעמדות דרכם התינוק תופס את העולם בשנה הראשונה לחייו: העמדה הסכיזו-פרנאודית והעמדה הדיכאונית.[5] העמדה הסכיזו-פרנואידית היא העמדה של התינוק בשלב ראשוני יותר בחייו שבו הוא אינו תופס את אִמו כדמות שלמה, והוא נצרך לפצל את השָד שמזין אותו לשתי דמויות שונות – כאשר השָד מספק לו את צרכיו הוא שָד טוב וכאשר הוא לא מספק לו את צרכיו הוא שָד רע. בשלב זה התינוק מפנה את יצר המוות שלו כלפי השָד הרע ומתקיף אותו בפנטזיה שלו, ובעקבות זאת מפחד מכך שהשָד הרע ירדוף אותו, ינקום בו וישמיד אותו ומכאן חרדת האיון.[6]
בהתפתחות תקינה, לאחר השלב הסכיזו-פרנואידי, התינוק עובר אל העמדה הדיכאונית שבו הוא מבין שאִמו היא דמות שלמה שכוללת את השָד המזין-הטוב ואת השָד שלפעמים אינו מזין-הרע. התינוק, שרגיל להפנות את תוקפנות שלו אל עבר השָד הרע, מבין כעת שהוא בעצם מפנה את התוקפנות אל עבר אִמו שהוא אוהב, שכן כלולה בה גם השָד הטוב. בעקבות כך התינוק פוחד שהוא הורס את אִמו, ופחד זה הוא ההתפתחות של חרדת האיון שהיה לו בעמדה הסכיזו-פרנואידית, אך כעת הפחד הוא מכך שהדמות האהובה תיהרס.[6]
העמדות הסכיזו-פרנואידית והדיכאונית מלווים את האדם לאורך כל חייו ומבטאות דרכי תפיסה של המציאות. בהתאם לכך, חרדת האיון של אדם שנמצא בעמדה הסכיזו-פרנואידית תחווה בצורה של התקפה על עצם הקיום שלו עצמו, ואילו חרדה לקיומם של דמויות אהובות תאפיין אדם שנמצא בעמדה הדיכאונית.[6]
חרדת איון אצל תאורטיקנים נוספים
"חרדה ללא מובן" – ויניקוט טען שהתינוק בתחילת דרכו בעולם הוא על סף חרדה שהיא ללא מובן, כלומר היא ללא משמעות, וכאשר האֵם מספקת לתינוק את צרכיו היא מגינה עליו מהחרדה הזו. לפי ויניקוט כאשר הסביבה של התינוק אינה מספקת לו את צרכיו בצורה מינימלית, יהיה שבר בתחושת הרציפות שלו ובעתיד הוא יחווה חרדות ללא מובן באופן שכיח יותר. החרדה ללא מובן יכולה להתעורר בעקבות כשל בסיפוק צרכים ויכולה להתבטא בכמה אופנים: תחושת התפרקות, תחושה של נפילה אינסופית, תחושה של זרות מהגוף ותחושת איבוד התמצאות.[7]
"אימה חסרת שם" – ביון הדגיש בתאוריה שלו את הצורך של התינוק במשמעות. למשל כאשר התינוק רעב ובוכה, בתחושה שלו הוא במצוקה אינסופית וללא הבנה למה. אם אמא שלו מפרשת זאת כרעב ומזינה אותו, מלבד המזון הוא מקבל גם משמעות לאימה חסרת השם שהייתה לו – רעב. לפי ביון הנפש של התינוק כאוטית וללא ארגון, והמשמעות מארגנת בעבורו את העולם. אצל המבוגר האימה חסרת השם עולה באדם כאשר הוא חווה איבוד משמעות.[8] למשל, במקרים של טראומה לעיתים עולה אימה זו בעקבות אי היכולת של האדם הטראומתי לתת משמעות למה שקרה לו.[9]
"חרדת התפרקות" – היינץ קוהוט הדגיש בתאוריה שלו את מושג "העצמי" וטען שלתינוק יש שלושה צרכים בסיסיים שאם הם מתמלאים העצמי של התינוק יהיה בריא. צרכים אלה הם: 1. הצורך באידיאליזציה – הצורך של הילד להעריץ את ההורה ולראות אותו כאידיאל ולאחר מכן להזדהות איתו. 2. הצורך בהתפעלות – הצורך של הילד שההורה יתפעל ממנו. 3. הצורך בלהיות שייך – הצורך של הילד להרגיש חלק מקבוצה (משפחה ולאחר מכן חברים ותרבות). כאשר צרכים אלה לא מתמלאים, העצמי אינו חזק דיו, וכאשר אותו האדם חווה איום על העצמי שלו הוא חווה חרדה של התפרקות העצמי.[10]
אבחון חרדת איון
חרדת איון ניתנת לאבחון על ידי מבחן רורשאך, בעיקר לאבחון החלקים הלא מודעים של חרדת האיון.[11]
בשנת 2007 מרווין הורביץ פיתח את "השאלון על החוויה של הורביץ" (HEI/50), שמאפשר לאבחן את החלקים השונים והמודעים של חרדת האיון. למשל, באדם אחד יכולה חרדת האיון לבוא לידי ביטוי בעיקר בכך שהוא מרגיש מוצף באופן תמידי על ידי עבודה או משפחה. באדם אחר לעומת זאת יכולה חרדת האיון לבוא לידי ביטוי בכך שהוא מרגיש חוסר אונים תמידי כי הוא לכוד בשקר כלשהו שמספר לסביבתו.[12]
גורמי סיכון לקיום חרדת איון
חרדת איון תופיע בצורות השונות שלה באופן שכיח יותר אצל מי שיש לו[4]:
- היסטוריה של חוויות חיים טראומטיות.
- אירועים טראומטיים עכשוויים.
- כוחות אגו מוחלשים.
- איום על הערך העצמי.
- נטייה לרגרסיות.
גישה טיפולית מומלצת
הגישה הטיפולית המומלצת לחרדת איון היא פסיכותרפיה פסיכואנליטית אשר מכוונת לטיפול בחרדה, ואשר מסייעת למטופל לפתח פונקציות אגו בדגש על היכולת לשאת רגשות ויכולות וויסות. בנוסף, על הטיפול לכלול לימוד כלים לניהול הסימפטומים שנגרמים מחרדת האיון, שיעזרו למטופל להגן על עצמו כאשר הסימפטומים יופיעו.[13]
לקריאה נוספת
- Hurvich, M. (1981, February). Annihilation anxiety: An introduction. Paper presented at the meeting of the American Psychological Association
Division of Psychoanalysis, Ixtapa, Mexico
קישורים חיצוניים
- Annihilation Anxieties, באתר encyclopedia.com.
- חרדת איון, באתר בטיפולנט.
- על הנוירופסיכואנליזה של חרדה, אובדן וצער / פרופ' יורם יובל, באתר רפואת הנפש.
הערות שוליים
- ^ Hurvich M (2003) The place of annihilation anxieties in psychoanalytic theory. Journal of the American Psychoanalytic Society 51(2): 579–616
- ^ Freud, S. (1923). The ego and the id. Standard Edition, 19, 3-66
- ^ סגל, ח. (1998). מלאני קליין. תל-אביב: עם עובד
- ^ 4.0 4.1 4.2 Hurvich, M. (1989). Traumatic moment, basic dangers and annihilation anxiety. Psychoanalytic Review, 6, 309– 323
- ^ KLEIN, MELANIE (1946) Notes on Some Schizoid Mechanisms 1946.
- ^ 6.0 6.1 6.2 סגל, ח. (1998). מלאני קליין. תל-אביב: עם עובד.
- ^ Winnicott, D. W., "The Mother-Infant Experience of Mutuality", in Parenthood: Its Psychology and Psychopathology, ed. E. J. Anthony, T. Benedek, Little Brown, Boston, 1970. pp. 245-256. p. 255;
- ^ Bion, W.R. (1962). Learning from Experience. London: Karnac Books, 1984
- ^ Potik, D. (2016) The Relevance of Bionian Thinking to the Treatment of PTSD Patients. https://doi.org/10.1177%2F0003065116659459
- ^ Kohut, H., Wolf, E. (1978). Disorders of the self and their treatment: an outline. Int J Psychoanal 59:414-25.
- ^ Benveniste, P., Papouchis, N., Allen, R., & Hurvich, M. (1998). Rorschach assessment of annihilation anxiety and ego functioning. Psychoanalytic Psychology, 15, 536–566
- ^ Hurvich M, Allen R and Mcguire H (2007) Hurvich Experience Inventory/50 Manual, Revised (unpublished manual). Brooklyn, NY: Long Island University
- ^ Sharon K. Farber, Craig C. Jackson, Johanna K. Tabin, Eytan Bachar, Death and annihilation anxieties in anorexia nervosa, bulimia, and self-mutilation., Psychoanalytic Psychology 24, 2007-04, עמ' 289–305 doi: 10.1037/0736-9735.24.2.289
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה יעוץ רפואי.
ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים במכלול שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "חרדת איון".
31436531חרדת איון