חרבית סמוקה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קריאת טבלת מיוןחרבית סמוקה

חַרְבִּית סְמֻקָּה (שם מדעי: Ceriagrion georgifreyi) היא מין נדיר של שפרירית ממשפחת הרומחיתיים, בעלת תפוצה מצומצמת לאורך חופי הים התיכון מישראל עד יוון, והיא מאוימת על ידי אובדן בית גידול. בישראל לא נצפתה מאז 1972, אך בשנים האחרונות התגלתה מחדש ונצפית בקביעות במספר קטן של אתרים בצפון ובמישור החוף, ובעינות צוקים.[1]

תיאור

מידות: אורך כולל 35– 40 מ"מ (מתוכם הבטן 28–33 מ"מ), אורך כנף אחורית 17–20 מ"מ.[2]

החרבית הסמוקה היא השפרירית האדומה היחידה באזורנו, עם בטן, רגליים, עיניים ופטרוסטיגמות אדומות. החזה והחלק העליון של הראש בעלי גוון ירוק מטאלי. לנקבות כמה מופעים: חלקן בעלות בטן אדומה בדומה לזכרים (erythrogastra), לחלקן האדום מוגבל למקטעי הבטן S1-S3 ו-S9–S10‏ (typica), וחלקן שחורות לחלוטין (melanogastra).[2]

נבדלת מקרובתה החרבית Ceriagrion tenellum בתוספתני הזכר המחודדים יותר ובכתר שיניים קטן המצוי על החלק העליון של מקטע S10 של הבטן, ואצל הנקבה עם שתי בליטות המצויות בחלק העליון של החזה.[3]

אקולוגיה

עונת התעופה של הבוגרים היא מתחילת מאי עד תחילת נובמבר.

תפוצה

למין נדיר זה תפוצה מקוטעת בשוליים צרים לאורך הים התיכון, מישראל ועד דרום-מערב טורקיה, וגם באיים היווניים תאסוס, זקינתוס, קורפו ולסבוס.

בית גידול

החרבית מעדיפה מעדיפה נחלים איטיי זרימה ובוציים, תעלות, ובריכות עם צמחייה עשירה. היא מופיעה רק בגבהים נמוכים.[4]

טקסונומיה

זכר (למעלה) ונקבה (למטה) של המין הקרוב אליה Ceriagrion tenellum, תחתיו סווגה בעבר ונבדלת ממנו בפרטים קטנים בלבד.

נחשבה בעבר לתת-מין של קרובתה Ceriagrion tenellum, אך נחשבת כיום למין עצמאי.[5]

סטטוס

למין תפוצה מפוזרת מאוד שנהיית מקוטעת יותר ויותר; הוא אינו נפוץ ואין נתונים עדכניים על מספרים מדויקים של פרטים. המין מאכלס ביצות, זרימות ונחלים קטנים המאוימים בעיקר עקב שינויי אקלים והתפתחויות בתיירות והתפשטות כללית של המדינה. ההערכה היא כי אוכלוסיית המין בירידה, ובשך כל הוא מסווג במצב שימור "בסכנת הכחדה" (EN) ברשימה האדומה של IUCN.[5]

קישורים חיצוניים

  • חרבית סמוקה, באתר GBIF (באנגלית)

הערות שוליים

  1. נתנאל ירקוני, חרבית סמוקה Ceriagrion Georgifreyi, באתר "מן השדה"
  2. ^ 2.0 2.1 Dijkstra, K.-D.B., A. Schröter & R. Lewington, Field guide to the Dragonflies of Britain and Europe: including western Turkey and north-western Afrika, Second edition, London Oxford New York New Delhi Sydney: Bloomsbury Wildlife, 2020, Bloomsbury nature guides, עמ' 142–143, מסת"ב 978-1-4729-4399-6
  3. PAUL HOPE, [https://british-dragonflies.org.uk/wp-content/uploads/2020/11/JBDS_Vol25no1.pdf#page=41 The Small Red Damselfly Ceriagrion tenellum (de V illers) and its close relative the Turkish Red Damselfly Ceriagrion georgifreyi (Schmidt)], Journal of the British Dragonfly Society 25(1), 2009, עמ' 41–56
  4. Jean-Pierre Boudot, Vincent J. Kalkman, Atlas of the european dragonflies and damselflies, S.l.: KNNV publishing, 2015, עמ' 90–91, מסת"ב 978-90-5011-480-6
  5. ^ 5.0 5.1 Jović, M. & Boudot, J.-P., Ceriagrion georgifreyi, The IUCN Red List of Threatened Species 2020, 2019-11-14 doi: 10.2305/iucn.uk.2020-3.rlts.t59700a138714520.en
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

חרבית סמוקה41464826Q2213424