חצי נחמה (מאמר)

אחד העם, מחבר "חצי נחמה"

חצי נחמה הוא מאמר ידוע מאת אחד העם, שהתפרסם לראשונה ב-5 באוקטובר 1892 (י"ד בתשרי תרנ"ג) בעיתון העברי "המליץ".

המאמר מפתח בהדרגה ובדרך לוגית פשוטה את הטיעון שהסכמה כללית איננה הוכחה לקביעתה של אמת עובדתית, ומכאן שהאנטישמיות שפשטה בעולם אינה מהווה הוכחה כלשהי למעמדו הבזוי כביכול של העם היהודי. כעדות לטענתו מביא אחד העם את סיפורי עלילות הדם, שמאשימים, בהסכמה כללית גורפת, את היהודים בשתיית דמם של ילדים נוצרים. אנחנו כיהודים יודעים, טוען אחד העם, ששתיית דם היא תועבה עבור היהודי, ומכאן שגם הסכמה כללית יכולה לנבוע מהנחה מוטעית ושקרית לחלוטין. עלילות הדם, אם כן, על אף הצד הנורא שבהן, מהוות מעין "חצי נחמה" ליהודים, בהיותן הוכחה בוטה לכך שלאנטישמיות אין כל בסיס עובדתי.

המאמר

לאחרונה, מקדים ואומר אחד העם, התרבו שוב עלילות הדם הנתעבות, והסכנה שעומדת לפתחו של העם היהודי מהן, היא פחות גשמית ויותר נפשית-רוחנית. בתקופה קדומה יותר היה העם חסין בנפשו בפני עלילות אלו בהיותו משוכנע במעמדו המיוחד בפני האלוקים, מעמד של "אתה בחרתנו". אבל אם גם עתה עודנו מגיבים בחלחלה לשמע המשפט 'עלילת־דם', וממהרים להתנער בזריזות מהתועבה הזו – אין זה הפחד הגשמי שמניע אותנו, אלא רוח העם היא זו שנפגעה קשות וממהרת להגיב.

כי עתה, אומר אחד העם, כשאיננו מתבדלים משאר העמים, ואנחנו מעורים יותר ביניהם ותרבותם, אנחנו מושפעים יותר מכוחה ההרסני של ההסכמה הכללית.

"סופר אחד רוסי שאל באלו הימים בתמימוּת : 'אחר שכל העולם שׂונאים את היהודים, וכי אפשר לאמור, שכל העולם חייבים והיהודים זכאים ?' – ושאלה כזו מתגנבת עתה גם אל לב רבים מאחינו : וכי אפשר לאמור, שכל אותן התכונות הנשחתות והמעשׂים הרעים שכל העולם מיחס ליהודים אינם אלא 'בדותא'?"

— אחד העם / חצי נחמה

הטעות שעושה ההסכמה הכללית היא ייחוס תכונות של הפרט אל הכלל. אם יימצא סוחר יהודי רמאי, מיד מייחסים תכונה זו לשאר היהודים ולא לשאר הסוחרים. זוהי הכללה שעושה עוול למציאות בכלל וליהודים בפרט. דומה הדבר לאותו אורח שהגיע לאכסניה שבה שימש משרת מגמגם. האשים האורח את כל משרתי האכסניות בעיר זו בגמגום. הטעות שאנחנו, היהודים, עושים היא, שאנחנו מסכימים ומודים בהאשמות חסרות הבסיס הללו, "אין דבר מסוכּן לגוי ולאדם כהודאה על חטאים שאין בו". מחד גיסא מביאה הודאתו זו של הפרט למצב שבו הוא מאמין שאין הוא יכול להיפטר מהחטא, ומאידך גיסא, הוא בהחלט עלול להתנהג על פי ההתוויות שהצמידו לזהותו היהודית.

באה עלילת הדם, שכולנו יודעים שהיא מבוססת על שקר מוחלט, שהרי היהודים מצווים בחומרה על איסור אכילת דם, ומוכיחה לנו שכולם טועים ואנחנו צודקים. ההסכמה הכללית מבוססת על בדייה מוחלטת, על עלילה שפלה. ואם ישאל יהודי מישראל:

'וכי אפשר שכּל העולם חייבים והיהודים זכאים?'
אפשר ואפשר, ועלילת־הדם תוכיח. פה הרי היהודים זכאים וטהורים כמלאכי השרת : יהודי ודם! היש שני הפכים גדולים מאלו? - ואף על פי כן...

— חצי נחמה

התקבלות המאמר

במאמרו הידוע על מנדלי מוכר ספרים, "הערכת עצמנו בשלושת הכרכים" מביא יוסף חיים ברנר את עיקרי המאמר "חצי נחמה" של אחד העם, אך מגיע, בסופו של דבר למסקנה קצת שונה; ייתכן, טוען ברנר, שהעלילה הכי כוזבת הזו, אינה הסיבה לשנאה, אלא תוצאה של השנאה. וזאת, מסביר ברנר, משום שאנו נמצאים תמיד בקרבם של התושבים כעם זר, כצוענים, שרק מבקשים שיתנו לנו לשבת בשלוה, שלא יעשו לנו צרות, ושאחרים יוציאו את עגלותינו מהבוץ. משמע, ברנר מאשים את היהודים בפסיביות, בחוסר יוזמה, באין-אונות. עם כזה מעורר בוז ולעג, ובעקבותיהם מגיעות בקלות האמונות הטפלות והעלילות.

בדברי נעילה של כנס שהתקיים בצפת בשנת 1961 התייחס דוד בן-גוריון למאמר "חצי נחמה", תוך שהוא נותן תיאור מלא של עלילה המבוססת על בדייה. המתנגדים לנו, [למפא"י], טען בן-גוריון בהתבססו על דבריו של אחד העם, מאשימים את השלטון שלנו בחוסר דמוקרטיה. והרי אנחנו המפלגה היחידה שהביאה את הדמוקרטיה למדינה ולמזרח התיכון כולו. כפי שהאשמה זו היא עלילה, כך גם שאר האשמותיהם.

חיים איזק, עיתונאי ועורך, כתב בשנת 1974 כי "מאמרו של אחד העם, 'חצי נחמה' כבר היה לנכס צאן ברזל קלאסי של הפובליציסטיקה היהודית והציונית, ולא מעט עשה מאמר זה לחיסון עצמנו מפני תעמולה עוינת".

קישורים חיצוניים

• אחד העם, חצי-נחמה, המליץ, 5 באוקטובר 1892
• אחד העם, "חצי נחמה", בפרויקט בן-יהודה
• "חצי נחמה / אחד העם", קהילת הפרעת קשב
• מרדכי נויגרשל, "חצי נחמה", יהדות מזווית שונה

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

28306285חצי נחמה (מאמר)