רבי שמעון קאליש
| |
| לידה |
י' בניסן ה'תרי"ח וורקא |
|---|---|
| פטירה | כ' בתשרי ה'תרפ"ז (בגיל 68) |
| מדינה | פולין |
| מקום פעילות | סקרנביץ |
| השתייכות | חסידות |
| תחומי עיסוק | אדמו"ר |
| רבותיו | רבי דוב בעריש מביאלה |
| תלמידיו | יצחק גרשטנקורן |
| אב | רבי מרדכי מנחם מנדל קאליש |
| אם | חיה |
| צאצאים | רבי יוסף צבי קאליש |
רבי שמעון[1] קאליש (מכונה: רבי שמעי'לי) (י' בניסן ה'תרי"ח - כ' בתשרי תרפ"ז) היה אדמו"ר משושלת וורקא, האדמו"ר מסקרנביץ.
ביוגרפיה
נולד בוורקא לרבי מרדכי מנחם מנדל מווארקא ולחיה בת רבי צבי אריה פרידמן. נקרא על שם סבו רבי שמעון קאליש (המכונה: 'רבי שמעון בעל הרחמנות') - אבי רבי יצחק מווארקא. בהיותו בגיל 11 נפטר אביו והוא גדל אצל רבי דוב בעריש מביאלה, תלמיד אביו. נשא את בת רבי דוד בנט, מצאצאי רבי מרדכי בנט.
עם פטירתו של רבי בעריש פנו רוב חסידיו אל רבי יחיאל מאלכסנדר, אולם חלקם קיבלו את רבי שמעון לאדמו"ר בגיל 18 בלבד. אחיו רבי שמחה בונים הקים חצר באוטבוצק.
רבי שמעון הקים את חצרו בעיירה סקרנביץ (Skierniewice) הסמוכה לורשה. החסידות היתה ענף מחסידות וורקא.
נחשב לאדמו"ר בולט בפולין ורבים התברכו מפיו, בעיקר בחורים שהתברכו להינצל מגיוס[2].
כאבותיו, נודע באהבת ישראל. הוא תמך בהקמת תנועת מחזיקי הדת[3].
קבוצה מחסידיו הקימה את העיר בני ברק, בהם ראש העיר הראשון, יצחק גרשטנקורן ובנו רבי יוסף צבי קאליש ששימש כרבה השני של העיר. יש הטוענים שהתנגד למהלך, אך גרשנטוקרן טען שרבו תמך בהקמת העיר בני ברק[4].
קיים מכתב ששלח לו רבי דוד צבי שלמה בידרמן, בענין הקמת הכוללים בירושלים[5].
כל חמשת בניו כיהנו באדמו"רות.
משפחתו
אחיו רבי שמחה בונים מאוטבוצק.
בניו:
- רבי מרדכי מנחם מסקרנביץ. חתן רבי לוי יצחק גוטרמן מסיראטין (מגזע ראדזימין). לאחר פטירת אביו החל לכהן באדמו"רות. התגורר גם בסקרנביץ ובוורשה. נפטר בי"ח באדר תרפ"ט[6].
- רבי ישראל יצחק מסקרנביץ. חתן בן דודו רבי חיים מנדרזין. חסידיו נמנו באלפים. בשואה ברח ונתפס על ידי הגרמנים ונשלח למחנות בגרמניה ומשם נשלח לוורשה שם נפטר בכ' בחשוון תש"ב.
- רבי יוסף צבי, נולד בערך בשנת תרמ"ו. היה חתנו של רבי יצחק יעקב רבינוביץ מביאלא. היה רבה של קרטשוב משנת תרפ"ה, לאחר פטירת אביו אדמו"ר, כיהן כנשיא אגודת ישראל בוורשה. בשנת תרצ"ה עלה לארץ ישראל וכיהן כרבה של בני ברק. נפטר בא' באדר תשי"ז.[7].
- רבי יעקב יהודה מבלוינה. היה חתנו של רבי ישראל אהרן מאופוטשנה (מגזע נישכיז). לאחר פטירתו של אחיו רבי מרדכי מנחם כיהן זמן מועט באדמו"רות. נפטר בי"ט בתשרי תר"צ.
- רבי דב מסקרנביץ' - לוביטש. היה חתנו של רבי אברהם מזארוויצה (צאצא של רבי משה לייב מסאסוב). גם הוא היה חסידו של אחיו הגדול והחל לכהן אחר פטירתו. הקים ישיבה בשם "שם משמעון". בזמן השואה חסידיו שיחדו את הנאצים ב-50,000 דולר על מנת להצילו, אולם הנאצים לקחוהו במטוס ונחתו באמצע הדרך שם הרגוהו עם משפחתו.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ במקום אחד נכתב ששמו "רבי רפאל שמעון" ראה מליצי אש, ה'תר"צ - ה'תרצ"ח, קובץ ד, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
- ^ נחלתנו, תשמ"ט, קבצי ד - ה, באתר אוצר החכמה.
- ^ יצחק אלפסי, החסידות וארץ ישראל, תש"ע, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- ^ יצחק אלפסי, החסידות וארץ ישראל, תש"ע, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- ^ נחלת צבי, תשנ"ו, קובץ יב, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
- ^ אודותיו ראו: מ.י מורגנשטרן, בית יעקב - גיליון 94, "האדמו"ר רבי מנדלי קאליש זצ"ל, מסקרנוביץ", עמ' 23-22, באתר היברובוקס
- ^ [1], [2], [3]