חלבלוב נטוי

חלבלוב נטוי
מיון מדעי
ממלכה:	צומח
מערכה:	בעלי פרחים
מחלקה:	דו-פסיגיים
סדרה:	מלפיגאים
משפחה:	חלבלוביים
סוג:	חלבלוב
תת־סוג:	Euphorbia sect. Anisophyllum
מין:	חלבלוב נטוי
שם מדעי
Euphorbia hypericifolia

חֲלַבְלוּב נָטוּי (שם מדעי: Euphorbia hypericifolia) הוא צמח עשבוני חד-שנתי או בן שיח  ממשפחת החלבלוביים. בישראל הוא נחשב למין זר ולצמח פולש נפוץ. תחום תפוצתו הטבעי משתרע באמריקה הטרופית והסובטרופית, ובעיקר באזורים הסובטרופיים במרכז ודרום אמריקה, באיים הקריביים ובדרום-מזרח ארצות הברית. בהמשך התאזרח באזורים חמים נוספים ברחבי העולם, בהם חלקים מאמריקה הצפונית, אירואסיה, אפריקה, אוסטרליה. וכן, באיים שונים באוקיינוס השקט הדרומי – במיוחד בפולינזיה, מיקרונזיה (ובכלל זה פיג'י, סמואה וטונגה) ובחלקים מהוואי, שם הוא מוגדר כצמח פולש בעל סיכון אקולוגי גבוה.

שיוך טקסונומי

מראה של חלבלוב נטוי

חלבלוב נטוי (Euphorbia hypericifolia) שייך לסקציה Euphorbia sect. Anisophyllum. מאפיינים ייחודיים לסקציה זו כוללים:

1. עלים נגדיים.
2. שני חצאיו של כל טרף אינם שווים, ובמיוחד בסיס הטרף בלתי סימטרי.
3. העירוק בדרך כלל דמוי כף יד בבסיס ומנוצה בהמשכו, או מנוצה בלבד, כאשר רק העורק האמצעי בולט.
4. הלוואים ממוקמים בין בסיסי הפטוטרות (interpetiolar).
5. הכוסיות ערוכות בחיקי עלים ובקצות ענפים, לרוב במקבצים צפופים דמויי ראש.
6. הזרעים חסרי קרונקולה (caruncle) – גידול קטן, בשרני ושומני (לעיתים קשה) המצוי סמוך לפוּמה (נקודת החיבור לצמח האם).

זיהוי ושמות מדעיים בישראל

תפרחות של חלבלוב נטוי

בישראל, השם "חלבלוב נטוי" ניתן בשוגג למספר מינים.

ב"מגדיר לצמחי בר בארץ ישראל" (נעמי פינברון־דותן ואבינעם דנין – "המגדיר הצהוב") שויך המין בטעות לשם המדעי Euphorbia maculata – שם שתוקן מאז, וכיום מיוחס למין אחר: חלבלוב מאדים.

במגדיר הצמחים של מיכאל זהרי, הוקצה השם Euphorbia nutans לחלבלוב נטוי. ייתכן כי שני המינים קיימים בארץ, אך נראה כי המין הנפוץ יותר – והוא זה שמופיע בתמונות בערך זה ובאתר "צמחיית ישראל וסביבתה" – הוא E. hypericifolia.

ההבדלים בין שני המינים:

• המין Euphorbia hypericifolia קירח לחלוטין – בכלל זה הגבעול, הטרפים והפטוטרות, וצבעם ירוק כהה. לעומתו, המין E. nutans שעיר בדלילות עד צפיפות קלה, בשערות פלומתיות קצרות עד ארוכות, ולעיתים גם בשערות קצרות וכפופות פנימה. השערות מרוכזות לעיתים במפרקי הגבעול ובקצותיו, ולעיתים ערוכות בשתי רצועות לאורך צדדיו הנגדיים של הגבעול. צידו התחתון של הטרף ירוק-חיוור או בעל גוון אדמדם חלש עד מובהק; צידו העליון לרוב מנומר באדום או נושא כתם אדמדם בולט. שני צדי הטרף בדרך כלל שעירים בדלילות עד צפיפות קלה, בייחוד בבסיס, אך לעיתים נותרים קירחים.
• אצל Euphorbia hypericifolia, הכוסיות ערוכות במקבצים צפופים דמויי-ראש, הן בחק העלים והן בקצות הענפים, כשלרוב מצויות תחתם חפים מנוונים הדומים לעלי לוואי. לעומת זאת, אצל Euphorbia nutans, הכוסיות ערוכות בודדות במפרקים העליונים או במקבצים קטנים של תפרחות מסוימות (cymose) בקצות הענפים.
• במין E. hypericifolia, זוגות הלוואים מאוחים זה לזה ויוצרים משולש קרומי אדמדם, מעט שסוע וריסני בקצהו. לעומתו המין אצל E. nutans העלים המשולשים נפרדים ואינם מאוחים.

מורפולוגיה

חלבלוב נטוי הוא עשב חד-שנתי קירח, בעל שורש שיפודי. לתיאור מפורט של מבנה הכוסית, הפרחים והפרי, ראו את הערך הראשי "חלבלוב".

הגבעולים זקופים עד נוטים כלפי מעלה (מזדקפים), עגולים, קירחים, ואורכם 15 עד 50 ס"מ.

העלים נגדיים. הפטוטרת קירחת, באורך 1 עד 3 מ"מ.

הלוואים מאוחים בבסיסם, קירחים, דמויי-משולש, לרוב תמימים; לעיתים שפתם בקצה המחודד מפורצת לאונות דקות דמויות ריסים (laciniate-fringed). אורכם 1.5 עד 2.2 מ"מ.

טרף העלה קירח, מוארך עד אזמלי הפוך, כפוף מעט אלכסונית ובעל בסיס בלתי סימטרי, באורך 10 עד 35 מ"מ וברוחב 7 עד 15 מ"מ. שפת הטרף משוננת כמשור או עדינה יותר (serrate עד serrulate), במיוחד לקראת הקצה; קודקודו מחודד-רחב (broadly acute).

העירוק דמוי כף יד בבסיס העלה ובהמשכו מנוצה.

בסוג חלבלוב התפרחת מאורגנת במבנה ייחודי הקרוי כּוֹסִית (cyathium) – תפרחת זעירה דמוית פרח, ובה פרח נקבי יחיד מוקף בכמה פרחים זכריים חד־אבקניים, כולם חסרי עטיף (ללא גביע, כותרת או צופנים). הם יושבים בתוך מעטפת דמוית גביע, שבשפתה לרוב בלוטות צוף ויותרות – תוספות קרומיות וצבעוניות היוצאות מקצות הבלוטות ומעניקות לכוסית מראה "פרחוני". בשלב מסוים, השחלה של הפרח הנקבי בולטת החוצה, נישאת על עוקץ מוארך. מבנה הכוסית יוצר אשליה של פרח אחד, אך למעשה מדובר בתפרחת חד־ביתית של פרחים חד־מיניים.  הכוסית היא סימן ההיכר הבלעדי של  הסוג חלבלוב במשפחת החלבלוביים.  לפרטים נוספים, ראו גם בערך: חלבלוב.

התפרחות ערוכות במקבצים צפופים וכדוריים (capitate glomerules) של כוסיות, בחיקי העלים ובקצות הענפים; בתחתית כל כוסית מצויים עלים מנוונים דמויי חפה.

עוקץ הכוסית באורך 0.5 עד 1.8 מ"מ.

מעטפת הכוסית קירחת, דמוית פעמון קטן הפוך (obconic), באורך 0.9 עד 1.1 מ"מ וברוחב 0.4 עד 0.9 מ"מ.

הבלוטות 4, נישאות על עוקץ צר; צבען נע בין ירקרק-צהבהב לחום, צורתן כמעט עגולה (0.2×0.2 מ"מ), ולעיתים הן כמעט מנוונות.

היותרות (appendages) בבלוטות הקטנות יותר, עשויות להיעדר, או להיות לבנות עד ורדרדות; צורתן משתנה מאוד, לרוב מעגולה עד אליפטית, באורך 0.3 עד 0.4 מ"מ וברוחב 0.5 עד 0.7 מ"מ; שפתן החיצונית תמימה.

הפרחים הזכריים נישאים על עוקץ ומספרם 2 עד 20 או לעיתים אין כלל פרחים זכריים.  אלה ערוכים במעגל סביב הפרח הנקבי שבמרכז הכוסית.

הפרח הנקבי נישא עוקץ, בעל שחלה קירחת ושלושה עמודי שחלה באורך 0.4 מ"מ, שכל אחד מהם מפוצל לשתי אונות עד מחצית אורכו.

הפרי הוא הלקט יבש, ומבנהו תואם לזה של רוב רובם של מיני החלבלוב. הוא מורכב משלוש פרודות חד-זרעיות ופתיחתו מאוחרת. התפרקותו, מתחילה בהפרדות הפרודות מעמוד מרכזי על ידי פְּתִיחָה חוֹצַת חַיִץ (septicidal) ואחר כך פיזור הזרעים היא כל מגורה נפתחת על ידי פְּתִיחָה חוֹצַת מְגוּרָה (loculicidal) לפזור הזרעים. ראו הסבר מפורט בפרק "המאפיינים המבדלים ממשפחות אחרות" בערך חלבלוביים.

ההלקט של חלבלוב נטוי קירח, דמוי כדור לחוץ, באורך 1.3 עד 1.4 מ"מ וברוחב 1.1 עד 1.5 מ"מ. העמוד המרכזי (columella) באורך 1 עד 1.1 מ"מ.

הזרעים עטופים בשכבת ריר לבנבנה ודקה מאוד, שמתחתיה קליפה חומה-בהירה. צורתם בין ביצתית למשולשת, בעלי ארבע קהות קהות בחתך, באורך 0.9 עד 1.1 מ"מ וברוחב 0.5 מ"מ. פני הזרע מכוסה שקעים רדודים בלתי סדירים לסירוגין עם רכסים נמוכים וחלקים.

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

חלבלוב נטוי41511163