חלבלוב הכדורים
 חלבלוב הכדורים
| |
|---|---|
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | בעלי פרחים |
| מחלקה: | דו-פסיגיים |
| סדרה: | מלפיגאים |
| משפחה: | חלבלוביים |
| סוג: | חלבלוב |
| תת־סוג: | Euphorbia sect. Anisophyllum |
| מין: | חלבלוב הכדורים |
| שם מדעי | |
 Euphorbia hirta
| |
חֲלַבְלוּב הַכַּדּוּרִים (שם מדעי: Euphorbia hirta) הוא צמח עשבוני חד-שנתי ממשפחת החלבלוביים[1]. זהו צמח מסתעף נמוך, גובהו אינו עולה על 30 ס"מ. מקורו באמריקה הטרופית וסובטרופית, שם הוא גדל בעיקר באזורי אקלים טרופי יבש עונתי. זהו אחד ממספר מינים של חלבלוב שמוצאם באמריקה, אשר נקלטו בישראל והתאזרחו בה, לאחר שהאקלים הים-תיכוני התברר כמתאים להם. פריחתו נמשכת מסוף יוני ועד סוף דצמבר[2].
בית גידול
חלבלוב הכדורים גדל בבתי גידול המושפעים מפעילות האדם: בגינות מושקות, בשדות שלחין ובמשתלות. עם זאת, באמריקה הצפונית הוא מצוי גם בבתי גידול טבעיים יותר, ובהם יערות גדות עם צפצפות ועצי ערבה, יערות מוצפים, יערות אורן ויערות נשירים, וכן בערבות עשבוניות מדבריות ובחורשות מסקיטו.
חורשות מסקיטו הן חורשות שמרכיב העצים השלט בהן הוא עצי מסקיטו (באנגלית: mesquite) – מונח עממי המתאר עצים קוצניים נמוכים, שבעבר יוחדו לסוג Prosopis ממשפחת הקטניות (Fabaceae), אך בעקבות מחקרים פילוגנטיים עדכניים סווגו מחדש למספר סוגים נפרדים, בעיקר Neltuma. עצי מסקיטו נפוצים במיוחד באזורים צחיחים עד צחיחים למחצה בדרום־מערב ארצות הברית, במקסיקו ובאזורים נוספים באמריקה הלטינית. אף שהשם המדעי השתנה, השם העממי mesquite נותר בשימוש רחב לציון עצים אלה במקומות גידולם הטבעיים ובשיח החקלאי והאקולוגי.
תפוצה בעולם
חלבלוב הכדורים הוא צמח עשבוני שתפוצתו הטבעית משתרעת באזורים הטרופיים והסובטרופיים של אמריקה, בעיקר באזורים בעלי אקלים טרופי עונתי. ככל הנראה, מוצאו ממרכז מקסיקו, ומשם הוא נפוץ דרומה דרך אמריקה המרכזית ולאורך אמריקה הדרומית, עד צפון־מרכז ארגנטינה, פרגוואי וצ'ילה המרכזית – אזורים שבהם עובר גבול תפוצתו הדרומי הטבעי. גבול תפוצתו הצפוני מגיע עד לחלקיה הדרומיים של קרוליינה הצפונית, ואילו צפונה משם, באזורים הממוזגים החמים, הוא מופיע כצמח אקראי או כזה שהתפשט כתוצאה מהתערבות האדם.
חלבלוב הכדורים התאזרח באזורים נרחבים ברחבי העולם מחוץ לתפוצתו הטבעית באמריקה: באפריקה, באיים האטלנטיים, באיי האוקיינוס ההודי והאוקיינוס השקט, באוסטרליה, בדרום-מזרח אסיה, בתת-היבשת ההודית, בחצי האי ערב ובישראל.
תפוצה בישראל
בישראל חלבלוב הכדורים גדל המושפעים מפעילות האדם: בגינות מושקות, בשדות שלחין ובמשתלות. הוא נאסף בצפון הארץ ובמרכזה: בגולן, בקעת חולה, בקעת כינרות, הכרמל, עמק יזרעאל, שומרון, השרון, מישור החוף הדרומי, השפלה; וכן בדרום הארץ: צפון הנגב, הר הנגב, מדבר יהודה ובקעת ים-המלח.
שיוך טקסונומי
חֲלַבְלוּב זוֹחֵל (Euphorbia serpens) שייך לסקציה Euphorbia sect. Anisophyllum. אל תת-סוג זה משתייך גם חלבלוב נטוי. מאפיינים ייחודיים לסקציה זו כוללים[3]:
- עלים נגדיים.
- שני חצאיו של כל טרף אינם שווים, ובמיוחד בסיס הטרף בלתי סימטרי.
- העירוק בדרך כלל דמוי כף יד בבסיס ומנוצה בהמשכו, או מנוצה בלבד, כאשר רק העורק האמצעי בולט.
- הלוואים ממוקמים בין בסיסי הפטוטרות (interpetiolar).
- הכוסיות ערוכות בחיקי עלים ובקצות ענפים, לרוב במקבצים צפופים דמויי ראש.
- הזרעים חסרי קרונקולה (caruncle) – גידול קטן, בשרני ושומני (לעיתים קשה) המצוי סמוך לפוּמה (נקודת החיבור לצמח האם).
מורפולוגיה
חלבלוב הכדורים הוא צמח עשבוני, חד־שנתי או רב־שנתי. בדרך כלל גובהו הכולל נע סביב 15 עד 30 ס"מ. לצמח שורש שיפודי, דק עד מעובה[4].
הגבעולים זקופים או אלכסוניים, לרוב נטויים כלפי מעלה, ולעיתים רחוקות שרועים או שרועים חלקית כאשר קצותיהם מזדקפים. אורכם 10 עד 50 ס"מ, לעיתים נדירות עד 75 ס"מ. לרוב הם שעירים בזיפים עדינים ומהודקים (strigillose) – כלומר: שערות קצרות, דקות, נוקשות, הצמודות לפני השטח ונוטות כולן בכיוון אחד, היוצרות מרקם עדין למגע – ולעיתים גם בזיפים גסים יותר (hirsute).
העלים נגדיים, פשוטים, בעלי לוואים, פטוטרת וטרף שעיר. שפת העלה משוננת בעדינות, עם עורקים יוצאים מבסיס הטרף.
הלוואים זעירים מאוד וניכרים לרוב, ממוקמים בין בסיסי הפטוטרות של העלים הנגדיים (interpetiolar), לעיתים רחוקות מאוחים בבסיסם. הם שלמים או מחולקים ל־2 עד 4 אונות צרות דמויות משולש שווה-שוקיים עד דמוי אזמל או סרגל מחודד, באורך 0.5 עד 1.8, לעיתים רחוקות עד 2.9 מ"מ. הלוואים שעירים, ולעיתים קרובות מצויות בבסיסם בלוטות עגולות, קטנות ובהירות.
הפטוטרת באורך 1 עד 3 מ"מ, לרוב נושאת שני סוגי זיפים, בדומה לגבעול.
הטרף דמוי ביצה עד מעוין, באורך 7 עד 43 מ"מ וברוחב 3 עד 18 מ"מ. בסיס הטרף בלתי סימטרי במובהק: צדו האחד של בסיס הטרף מעוגל, לעיתים מעט לבבי או קטום; צדו האחר דמוי יתד עד מתחדד בהדרגה. שפת העלה משוננת בעדינות עד שינון משנה (double serrulate); הקודקוד מחודד.
פני הטרף מכוסים לעיתים כתם אדום במרכז. לרוב הם בעלי שערות קצרות וצפופות עד פחות קצרות (hirtellous), ולעיתים נדירות כמעט קירחים. עורקי העלה יוצאים מבסיסו, 3 עד 5 במספרם.
בסוג חלבלוב התפרחת מאורגנת במבנה ייחודי הקרוי כּוֹסִית (cyathium) – תפרחת זעירה דמוית פרח, ובה פרח נקבי יחיד מוקף בכמה פרחים זכריים חד־אבקניים, כולם חסרי עטיף (ללא גביע, כותרת או צופנים). הם יושבים בתוך מעטפת דמוית גביע, שבשפתה לרוב בלוטות צוף ויותרות – תוספות קרומיות וצבעוניות היוצאות מקצות הבלוטות ומעניקות לכוסית מראה "פרחוני". בשלב מסוים, השחלה של הפרח הנקבי בולטת החוצה, נישאת על עוקץ מוארך. מבנה הכוסית יוצר אשליה של פרח אחד, אך למעשה מדובר בתפרחת חד־ביתית של פרחים חד־מיניים. הכוסית היא סימן ההיכר הבלעדי של הסוג חלבלוב במשפחת החלבלוביים. לפרטים נוספים, ראו גם בערך: חלבלוב.
הכּוֹסִיוֹת ערוכות במקבצים צפופים וכדוריים, חיקיים או אמיריים, מלוּוים בתחתיתם בעלים בלתי מפותחים, דמויי חפים; המקבצים החיקיים יושבים או נישאים בקצות עוקצים מוארכים וחסרי עלים; עוקץ התפרחת באורך 0.4 עד 2.1 מ"מ.
מעטפת הכוסיות דמוית חרוט הפוך, שעירה בזיפים עדינים, קצרים ומהודקים – בדומה לאלו שעל הגבעולים (strigillose); אורכה 0.6 עד 1.2 מ"מ ורוחבה 0.4 עד 0.9 מ"מ.
בלוטות המעטפת 4, ירקרקות עד ורדרדות, עגולות, מוארכות או דמויות כליה, באורך 0.1 עד 0.2 וברוחב 0.1 עד 0.2 מ"מ, ולכל אחת מהן נלווית יותרת – תוספת הצמודה אליה בשפת הכוסית.
היותרות לבנות עד ורודות, דמויות מניפה, כמעט עגולות או מוארכות לרוחב, ולעיתים נדירות נעדרות. שפתן החיצונית לרוב תמימה, ולעיתים רחוקות מפורצת קמעה. אורכן נע בין 0.1 ל־0.6 מ"מ ורוחבן בין 0.1 ל־0.7 מ"מ; לעיתים רחוקות אחד מהממדים מגיע לאפס.
בכל כוסית 2 עד 8 פרחים זכריים.
הפרח הנקבי בעל שחלה המכוסה בזיפים קצרים וצפופים, ולעיתים מכוסות פלומה לבנה בצעירותה; עמודי השחלה באורך 0.2 עד 0.6 מ"מ, מפוצלים לשניים עד למחצית אורכם.
הפרי הוא הלקט יבש, ומבנהו תואם לזה של רוב רובם של מיני החלבלוב. הוא מורכב משלוש פרודות חד-זרעיות ופתיחתו מאוחרת. התפרקותו, מתחילה בהפרדות הפרודות מעמוד מרכזי על ידי פְּתִיחָה חוֹצַת חַיִץ (septicidal) ואחר כך פיזור הזרעים היא כל מגורה נפתחת על ידי פְּתִיחָה חוֹצַת מְגוּרָה (loculicidal) לפזור הזרעים. ראו הסבר מפורט בפרק "המאפיינים המבדלים ממשפחות אחרות" בערך חלבלוביים.
ההלקט של חלבלוב הכדורים כמעט כדורי עד פחוס במקצת בקטבים, שעיר מאוד ומכוסה בזיפים קצרים ומהודקים, אורכו 1 עד 1.3 וברוחבו 1.1 עד 1.6 מ"מ; העמוד המרכזי באורך 0.7 עד 1 מ"מ.
הזרעים מקומטים, אדמדמים־חומים עד כתומים או ורודים, מוארכים ודמויי ביצה צרה, בעלי ארבע צלעות בחתך רוחב. פניהם מכוסים בקמטים עדינים או נושאים 3 עד 6 רכסים רוחביים נמוכים; לעיתים נדירות הם כמעט חלקים. אורכם 0.7 עד 0.9 מ"מ, ורוחבם 0.5 עד 0.7 מ"מ.
קישורים חיצוניים
- חלבלוב הכדורים, באתר ITIS (באנגלית)
- חלבלוב הכדורים, באתר NCBI (באנגלית)
- חלבלוב הכדורים, בבסיס הנתונים ARKive (באנגלית)
- חלבלוב הכדורים, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- חלבלוב הכדורים, באתר צמח השדה
- חלבלוב הכדורים, באתר צמחיית ישראל ברשת
- חלבלוב הכדורים, באתר Tropicos (באנגלית)
- חלבלוב הכדורים, באתר GBIF (באנגלית)
- חלבלוב הכדורים, באתר The Plant List (באנגלית)
- חלבלוב הכדורים, באתר IPNI (באנגלית)
הערות שוליים
- ↑ Euphorbia hirta, POWO plants of the World Online. Published on the Internet
- ↑ חלבלוב הכדורים, באתר צמחיית ישראל וסביבתה
- ↑ Euphorbia sect. Anisophyllum, Flora of North America
- ↑ Euphorbia hirta, Flora of North America
חלבלוב הכדורים41585625Q36177