חיפוש רנטה
חיפוש רנטה (באנגלית: Rent-seeking) הוא מושג בכלכלה המתאר מצב שבו פרט, חברה או קבוצת אינטרס מנסים להגדיל את עושרם האישי מבלי לייצר ערך מוסף או עושר עבור המשק. חיפוש רנטה מתבצע לרוב באמצעות מניפולציה של הסביבה הכלכלית או הפוליטית, כגון הפעלת לחץ על הממשלה לקבלת מונופול, סובסידיות, הגבלות על ייבוא או תקנות רגולטוריות המטיבות עם גוף כלשהו על חשבון הכלל.[1]
מקור המונח והתפתחותו
התופעה תוארה לראשונה על ידי הכלכלן גורדון טאלוק בשנת 1967, שחקר את העלויות החברתיות של מונופולים ומכסים.[2] עם זאת, המונח עצמו נטבע ב-1974 על ידי הכלכלנית אן קרוגר. המושג נגזר מהמונח הכלכלי "רנטה כלכלית" – רווח עודף שמתקבל מעבר למה שנדרש כדי להשאיר גורם ייצור בשימושו הנוכחי. בניגוד לרווח עסקי רגיל הנובע מחדשנות או התייעלות, חיפוש רנטה נחשב ל"משחק סכום אפס" או אף למשחק בעל השלכות שליליות, שכן הוא כרוך בבזבוז משאבים על פעילות שאינה יצרנית.
השלכות כלכליות וחברתיות
הנזק המרכזי של תופעת חיפוש הרנטה טמון בבזבוז משאבים חברתיים יקרים. במקום להפנות הון, זמן ניהולי וכישרון אנושי לטובת מחקר, פיתוח ושיפור מוצרים ושירותים – פעולות שמייצרות ערך מוסף למשק – גורמים כלכליים משקיעים משאבים אלו בפעילות שאינה יצרנית, כגון לוביזם ותחזוקת קשרים פוליטיים.[3] מבחינה כלכלית, המשאבים המושקעים בחיפוש הרנטה אינן תורמות לצמיחה, שכן הן נועדו רק להעביר עושר קיים מיד ליד.[2]
מעבר לבזבוז הישיר, חיפוש רנטה מוביל לחוסר יעילות מערכתי על ידי עיוות הקצאת המשאבים בשוק. כאשר קבוצות לחץ מצליחות להשיג הגנות רגולטוריות או מכסי מגן, הן חונקות את התחרות ומאפשרות לשחקנים לא יעילים להמשיך ולהפיק רווחים ללא חשש ממתחרים חדשים. התוצאה הישירה עבור הצרכנים היא עליית מחירים וירידה באיכות השירותים, שכן ליצרנים המוגנים אין תמריץ להתייעל או לחדש.[4]
במישור החברתי והפוליטי, התופעה מחריפה את אי-השוויון הכלכלי ומערערת את אמון הציבור במוסדות השלטון. הרווחים הנוצרים מחיפוש רנטה נוטים להתרכז בידיהן של קבוצות קטנות, חזקות ומקושרות, בעוד שאת העלויות, בדמות מחירים גבוהים או נטל מס, נושא הציבור הרחב. מצב זה מעודד צמיחה של "קפיטליזם של מקורבים", שבו הצלחה כלכלית תלויה בקרבה לשלטון יותר מאשר בכישורים עסקיים, דבר הפוגע בניידות החברתית וביציבות הדמוקרטית.[5]
חיפוש רנטה בישראל
במשק הישראלי, המאופיין בריכוזיות כלכלית גבוהה ובמעורבות ממשלתית משמעותית, תופעת חיפוש הרנטה נחשבת לאחד החסמים המרכזיים לצמיחה ולהורדת יוקר המחיה.
- מועצות הייצור והמכסות: ענפי החקלאות (כגון חלב וביצים) פועלים תחת משטר מכסות ומכסי מגן גבוהים. יצרנים בענפים אלו משקיעים משאבים פוליטיים בשמירה על הגנות אלו, המונעות תחרות מחו"ל ומבטיחות מחיר גבוה לצרכן המקומי.[6]
- ריכוזיות ומונופולים: חברות גדולות במשק פועלות לעיתים קרובות לחסימת ייבוא מקביל באמצעות תקנים ייחודיים או רגולציה המקשה על שחקנים קטנים להיכנס לשוק.[7]
- לוביזם בכנסת: מדינת ישראל מתאפיינת בפעילות ענפה של לוביסטים המייצגים קבוצות כוח במטרה להשפיע על החקיקה בוועדות הכנסת לטובת אינטרסים צרים.[8]
ראו גם
לקריאה נוספת
- (אנ'), The Political Economy of the Rent-Seeking Society, The American Economic Review, 1974.
- (אנ'), The Welfare Costs of Tariffs, Monopolies, and Theft, Western Economic Journal, 1967.
הערות שוליים
- ↑ Krueger, Anne (1974). "The Political Economy of the Rent-Seeking Society". American Economic Review. 64 (3): 291–303.
- ^ 2.0 2.1 Tullock, Gordon (1967). "The Welfare Costs of Tariffs, Monopolies, and Theft". Western Economic Journal. 5 (3): 224–232.
- ↑ Kevin M. Murphy, Andrei Shleifer, and Robert W. Vishny, "The Allocation of Talent: Implications for Growth", The Quarterly Journal of Economics, Vol. 106, No. 2 (May, 1991), pp. 503-530.
- ↑ Anne Krueger, "The Political Economy of the Rent-Seeking Society", The American Economic Review, 64 (3): 291–303 (1974).
- ↑ Stiglitz, Joseph E. (2012). The Price of Inequality: How Today's Divided Society Endangers Our Future. W. W. Norton & Company.
- ↑ דו"ח: הצוות לבדיקת התחרותיות והמחירים בשוק מוצרי המזון והצריכה (ועדת קדמי), 2011.
- ↑ מסקנות ועדת הריכוזיות: הנפגעים, המנצחים והעומדים למבחן, באתר כלכליסט, 23 בפברואר 2012
- ↑
רותם שטרקמן, הלוביסטים שמנהלים את המדינה: "מנכ"ל המדינה יעשה הכל בשביל הלקוחות שלו", באתר TheMarker, 10 ביוני 2017
חיפוש רנטה42880949Q1428800