ביקוש מצרפי

במקרו-כלכלה, הביקוש המצרפי הוא סך הביקוש לכל הסחורות והשירותים במשק בנקודת זמן ספציפית. כשמודדים את הביקוש המצרפי לאורך זמן, נהוג להציגו בערכים נומינליים, כלומר ללא התייחסות לאינפלציה. לעיתים הוא נקרא גם הוצאה מצרפית. הביקוש המצרפי נובע מצרכי משקי הבית, הממשלה והחברות, וכולל צריכה שוטפת, השקעות ולבסוף את הייצוא נטו (ייצוא פחות יבוא). נהוג להניח כי רמת ההכנסה משפיעה על הביקוש לצריכה השוטפת, בעוד שער הריבית במשק משפיע על הביקוש להשקעות. בשיווי משקל כלכלי חייב להתקיים שוויון בין הביקוש המצרפי לבין ההיצע המצרפי.

על פי התיאוריה הכלכלית המקובלת, ביקוש מצרפי הנמוך מההיצע המצרפי גורם לאבטלה, בעוד שביקוש מצרפי הגבוה מההיצע יוצר אינפלציה. הגישה הקיינסיאנית מדגישה את הקשיים בהתאמה בין סך המוצרים המיוצרים במשק, דהיינו התוצר הלאומי, לבין סך הביקושים למוצרים – הביקוש המצרפי. רמת התוצר שבה הביקוש המצרפי שווה לתוצר הלאומי נקראת שיווי המשקל^[1]. רמה זו מתייצבת לאורך זמן ואינה בהכרח משקפת תוצר של תעסוקה מלאה. ממשלות מנסות להשפיע על רמת תוצר זו במטרה להשיג תעסוקה מלאה, למנוע אינפלציה, לקדם צמיחה כלכלית ולשמור על איזון במאזן התשלומים.

ביקוש מצרפי

הביקוש המצרפי במשק, המסומן לרוב ב- $A D$ , קיצור של "Aggregate Demand", והוא מוגדר כסכום כל ההוצאות על סחורות ושירותים במשק בתקופה נתונה. ניתן לכתוב את הביקוש המצרפי כסכום של מרכיביו העיקריים: $A D = C + I + G + (X - M)$

פונקציית הביקוש המצרפי תלויה בהכנסה הלאומית: $A D = A D_{0} + M P E \cdot Y$

גורמים המשפיעים על הביקוש המצרפי

הצריכה $C$ תלויה בעיקר ברמת ההכנסה הפנויה ( $Y_{d}$ ) ולעיתים בריבית: $C = C_{0} + c \times Y_{d}$

כאשר:

$C_{0}$ הוא הצריכה האוטונומית (שאינה תלויה בהכנסה)
$c$ הוא שולי הצריכה

ההשקעות (I) תלויות בעיקר בשער הריבית ( $r$ ) – $I = I_{0} - b \times r$ כאשר: I_0 הוא ההשקעות האוטונומיות ו-b הוא רגישות ההשקעות לשיעור הריבית

שיווי משקל בשוק הסחורות

במצב שיווי משקל בשוק הסחורות: $Y = A D = C + I + G + (X - M)$ (כאשר Y הוא התוצר הלאומי, דהיינו ההיצע המצרפי) שיווי משקל זה מצביע על כך שהתוצר המיוצר במשק שווה לסך ההוצאות על המוצרים.

השלכות כלכליות

כאשר הביקוש המצרפי נמוך מההיצע המצרפי ( $A D < Y$ ) נוצר עודף היצע שגורם ללחצים על ירידת מחירים ולהתפתחות אבטלה.

כאשר הביקוש המצרפי גבוה מההיצע המצרפי ( $A D > Y$ ) נוצר עודף ביקוש שמוביל ללחצי עליית מחירים ואינפלציה.

הגישה הקיינסיאנית

הקיינסיאנים מדגישים את היכולת של הביקוש המצרפי להשפיע על רמת התוצר בטווח הקצר. שינוי בהוצאה האוטונומית ( $A = C_{0} + I_{0} + G + (X - M)$ ) משפיע על התוצר הלאומי בהתאם למכפיל: $Y = \frac{1}{1 - c} \times A$

כאשר:

$c$ הוא שולי הצריכה
$A$ הוא סך ההוצאות האוטונומיות במשק

רמת התוצר של שיווי משקל אינה בהכרח רמת תעסוקה מלאה, ולכן המדיניות הממשלתית יכולה לנסות להשפיע על הביקוש המצרפי כדי להשיג תעסוקה מלאה וצמיחה כלכלית.

הערות שוליים

↑ "רמת התוצר של שיווי משקל" (equilibrium level of national income)

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

ביקוש מצרפי42113843Q1801078

[1] "רמת התוצר של שיווי משקל" (equilibrium level of national income)

[1]