חיים הר-זהב
 | |
| הר-זהב בראשית העשור השני של המאה ה-21 | |
| לידה |
7 בפברואר 1978 (גיל: 46) ראשון לציון |
|---|---|
חיים הר-זהב (נולד ב-7 בפברואר 1978) הוא עיתונאי ישראלי בתחום הפוליטי והכלכלי, ממייסדי ארגון העיתונאים בישראל. עבד בין היתר בחדשות ערוץ 10, ערוץ הכנסת, החדשות המקומיות בכבלים, קול ישראל וכעיתונאי עצמאי.
ביוגרפיה
הר-זהב נולד וגדל בראשון לציון. בתיכון למד בגימנסיה הריאלית בעירו.
את השירות הצבאי, בשנים 1995–1998, עשה הר-זהב בגדוד שחם בחטיבת הנח"ל. למד באוניברסיטה העברית בירושלים, היה פעיל בתא מפלגת העבודה ושימש סגן יושב ראש אגודת הסטודנטים[1]. שירת במילואים בחטיבה 5 ובמבצע חומת מגן השתתף בקרב ג'נין[1]. בעקבות דיווחים של דובר צה"ל לתקשורת במהלך הקרב שלא תאמו למה שחווה בשטח, החליט הר-זהב להיכנס לתחום התקשורת[1].
את דרכו כעיתונאי החל בשנת 2003 עם הקמת חברת החדשות בערוץ 10. הר-זהב נקלט לשורותיה ללא ניסיון עיתונאי קודם. כחצי שנה אחר כך מונה לתפקיד הכתב בכנסת, עד שהוחלף כעבור 3 שנים על ידי נדב פרי. עם פרוץ מלחמת לבנון השנייה היה ביומו האחרון בשירות מילואים בגדוד שהותקף בידי חזבאללה. הוא תיעד את יום החטיפה ושידר כתבה אודותיו מאוחר יותר[2]. הר-זהב עבר לערוץ הכנסת שם שימש ככתב פוליטי, ואחרי כשנתיים וחצי מחוץ לעיתונות (באותה תקופה שימש בין השאר גם כדוברו של חבר הכנסת איתן כבל) חזר בראשית 2011 לשמש כעורך במהדורות החדשות המקומיות תחילה בתל אביב ואחר כך בירושלים.
בשנת 2012, נמנה עם מקימי ארגון העיתונאים בישראל, שבמסגרתו הוכרז על הקמתו של ועד עובדים בחדשות המקומיות. הר-זהב עמד בראש ועד העובדים והוביל את מאבק העובדים כנגד סגירת החדשות המקומיות במשך קרוב לשנתיים. בסוף דצמבר 2013 הוכרז על סגירתן הסופית של החדשות המקומיות, וכל העובדים פוטרו.
באוגוסט 2014 הצטרף הר-זהב בשנית לערוץ 10 ושימש כעורך משנה וכמגיש פינה בתוכנית צינור לילה, בהגשת העיתונאי גיא לרר.
בנובמבר 2015 מונה לעורך אתר אינטרנט חדשותי שההסתדרות הייתה צפויה להקים ואמור היה לשאת את השם "דבר"[3]. האתר "דבר ראשון" החל לפעול ביוני 2016. שימש כעורך מהדורות חדשות ברשת ב, עד לסגירתה במתכונת של רשות השידור.
ביוני 2017 החל לשמש כעורך באתר האינטרנט "המקום הכי חם בגיהנום".
ביולי 2016 התמודד לתפקיד יו"ר ארגון העיתונאים, אך לא נבחר לתפקיד. בחודש שלאחר מכן, הצטרף לרשת ב' כעורך חדשות[4].
בדצמבר 2019 יצא לאור ספרו "לבנון: המלחמה האבודה"[5]. הספר היה אחד הגורמים שהובילו להכרת משרד הביטחון בלחימה ברצועת הביטחון כאחת ממערכות ישראל בנובמבר 2020[6].
בינואר 2021 הודיע על התמודדותו לרשימת מפלגת העבודה לכנסת, לקראת הבחירות לכנסת ה-24[7].
מלבד עבודתו העיתונאית, הר-זהב הוא גם מרצה לעיתונות במכללה האקדמית ספיר.
חיים אישיים
הר-זהב גרוש ואב לשתיים ומתגורר בשכונת כפר שלם בתל אביב.
לקריאה נוספת
- חיים הר-זהב, לבנון המלחמה האבודה, תל אביב: הוצאה עצמית, 2019, מסת"ב 10335999659
קישורים חיצוניים
- דוד ורטהיים, חיים של אחרים, באתר וואלה!, 5 באוגוסט 2014
- חיים הר זהב, טור אורח, הטקסט האחרון, באתר וואלה!, 1 בינואר 2013
- טוריו של הר-זהב במגזין המקוון "המקום הכי חם בגיהנום"
רותם שטרקמן, שיחת פנים"כמה נשים מקיבוצים בצפון שינו את המזרח התיכון. בלי אלימות, בלי אש, בלי טירוף", באתר TheMarker, 24 בינואר 2020- חיים הר-זהב, "יש שבעים ומשהו גופות. תחפשו אותן". 23 שנה לאסון המסוקים, באתר ynet, 4 בפברואר 2020 - פרק מהספר "לבנון – המלחמה האבודה"
- חיים הר-זהב חוזר ללבנון, בפודקאסט גיקונומי, 4 במרץ 2020
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 הבלוג של חיים הר-זהב
- ^ חיים הר-זהב, "ב-9:07 קיבלתי הודעה על פרוץ המלחמה. סימסתי לסודרי: 'תקדמו את כולם צפונה'", באתר אייס, 12 ביולי 2016
- ^ לי-אור אברבך, ההסתדרות מחיה באינטרנט את המותג העיתונאי "דבר", באתר גלובס, 24 בנובמבר 2015
- ^ נועה פרייס, למרות הפירוק: רשות השידור ממשיכה לגייס עיתונאים, באתר וואלה!, 25 באוגוסט 2016
- ^ גל פרל פינקל, אתו ללבנון: ספר חדש על מלחמה שבחרנו (ואסור) לשכוח, באתר "זמן ישראל", 17 בדצמבר 2019.
- ^ דני זקן, בעקבות המלצת הוועדה: צה"ל יעניק אות מערכה לתקופת מלחמת לבנון הראשונה, באתר גלובס, 4 בנובמבר 2020
- ^ אריק בנדר, בדרך לכנסת? העיתונאי והסופר שיתמודד בפריימריז במפלגת העבודה, באתר מעריב, 26 בינואר 2021
30489831חיים הר-זהב