חידושי הגרנ"ט
חידושי הגרנ"ט הוא ספר עיון פופולרי בעולם הישיבות, והוא מאגד את שיעוריו של הרב נפתלי טרופ, מגדולי ראשי הישיבות בליטא לפני השואה.
רקע
שיטת לימודו של הרב טרופ הייתה עיונית מאוד. חקירותיו התמקדו בהבנת סוגיות התלמוד מתוכן עצמן, ללא הכרח בהשוואתן לסוגיות אחרות העוסקות בנושאים מקבילים.
שיטה זו נחשבת מקבילה לשיטת בריסק, אותה פיתח ושכלל רבי חיים מבריסק. דוגמה לחקירה בעלת משמעות הלכתית שהמציא ר' נפתלי: לפי ההלכה, אשה שנדרה נדר, ביד בעלה הרשות להפר אותו או להחליט שברצונו שיתקיים הנדר. חקר הגרנ"ט, האם כאשר אומר הבעל לאשתו שהוא מקיים את נדרה, יש לו בכך שותפות בעצם הנדר, ונחשב שחלק מהנדר מתייחס גם אליו, או שמא אין לבעל כל חלק בנדר, וכאשר הוא מקיים אותו, אין בכך אלא "מניעת ביטולו" של הנדר, אך כל חלותו היא מכח האשה בלבד. בשני צדדים אלו תלויה הבנת סוגיה במסכת כתובות.
למרות מוחו הגאוני עמל קשות על חידושי תורתו, ונהג לבדוק ולבחון אותם שוב ושוב כדי להבטיח שהם נכונים ומדויקים בתכלית. לעיתים קרובות נתקף בכאב ראש עז עקב התאמצותו בעיון בתלמוד. הוא נהג לכרוך מטפחת רטובה סביב ראשו כדי להקל על כאביו, והמשיך להתעמק בסוגיה שלמד.
המהדורות השונות
בשנים שלאחר פטירתו של הרב טרופ נפוצו חידושיו ושיעוריו, בעיקר על ידי תלמידיו בישיבת ראדין. שיעורים אלו שמסר במשך עשרים וחמש שנה בפני מאות בחורים, הפכו להיות נכסי צאן ברזל בלימוד הישיבתי ובביסוסה של שיטת הלימוד הנוכחית בישיבות. במשך השנים המשיכו שמועותיו להימסר מפה לאוזן ומרב לתלמיד, כיוון שבחייו לא הדפיס את חידושיו.
בשנת ה'תש"ב יצאו לאור שיעוריו של הגרנ"ט על מסכת נדרים, על ידי הרב ח.מ. לובאן, בארצות הברית. בשנת ה'תשכ"ט יצאו לאור חידושי הגרנ"ט על סדרי נשים ונזיקין בצורת סטנסיל.[1] השיעורים הם על מסכתות נדרים, קידושין, גיטין, יבמות, כתובות, בבא קמא, בבא מציעא, בבא בתרא, סנהדרין. בשנת ה'תשמ"ה יצאו לאור מספר שיעורים כלליים שלו, על ידי הרב משה דרייען בירושלים.
בשנת ה'תשמ"ט יצא לאור הספר "חידושי הגרנ"ט", בהוצאת מכון אורייתא בירושלים. הספר כולל מאתיים ושלושה שיעורים, על כל המסכתות של סדרי נשים ונזיקין. הספר מבוסס על פי מאה ושלושים מחברות מכתב יד שהיו לעיני העורכים. בעריכת הספר לא התחשבו העורכים בחידושיו המודפסים של הגרנ"ט שנדפסו עד אז, מכיוון שהתברר על פי בדיקה, כי חידושיו אלו של הגרנ"ט, שנרשמו על ידי תלמידיו בכתב ידם, היו מדויקים יותר, ולכן עריכת הספר התבססה אך ורק על המחברות.
הערות שוליים
- ^ י. כהן, ת.ד. 5073 ירושלים.