חטיבת ליווי הפיהרר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חטיבת ליווי הפיהרר
Führerbegleitbrigade
סמל היחידה
סמל היחידה
פרטים
מדינה גרמניה הנאצית
שיוך ורמאכט
סוג חטיבה משוריינת
אירועים ותאריכים
תקופת הפעילות 24 באוגוסט 193930 באפריל 1945 (5 שנים)
נתוני היחידה
ייעוד לוחמה יבשתית, אבטחת אישים
פיקוד
מפקדים ארווין רומל
אוטו רמר

חטיבת ליווי הפיהררגרמנית: Führerbegleitbrigade) הייתה חטיבה משוריינת גרמנית ומאוחר יותר דיוויזיה משוריינת (Panzer-Führerbegleit-Division) במלחמת העולם השנייה. היא צמחה מתוך גדוד הפיהרר-בגליט המקורי שהוקם בשנת 1939 כדי ללוות ולהגן על אדולף היטלר בחזית. היא עברה מספר גלגולים ושינויים מבניים מאז הקמתה ב-1939 ופיזורה בסוף באפריל 1945.[1]

היסטוריה

שתי יחידות היו אחראיות לאבטחתו של היטלר, שלא היו חלק מהצבא כי אם חלק מהאס אס: שירות ביטחון הרייך ופיקוד ליווי הפיהרר. בכל הנוגע לאבטחה מטעם יחידות צבא, לפני פלישת גרמניה הנאצית לפולין ב-1 בספטמבר 1939, המאבטחים הצבאיים האישיים של אדולף היטלר הגיע משתי יחידות נפרדות ועצמאיות שבסיסן בברלין: חיילים שהוקצו במקור על ידי הורמאכט, ולאחר מכן דיוויזיית הפאנצר אס אס הראשונה, שהחליפה את חיילי הוורמאכט.[2] כאשר גרמניה פתחה במלחמה, הורה היטלר לדיוויזיה להשתתף במערכה נגד פולין, מה שהותיר אותו ללא מערך אבטחה צבאי גדול (יחידה קטנה של דיוויזיית הפאנצר אס אס הראשונה נותרה מוצבת בברלין).

באותה תקופה, נודע להיטלר על מדריך חיל רגלים בצבא, ארווין רומל. רומל קודם לדרגת גנרל-מייג'ור ב-23 באוגוסט 1939 והיטלר הורה שרומל ימונה לאחראי על גדוד חדש שאורגן כדי לשמש כמלווה אישי שלו לחזית.[3] זה הוביל להקמת גדוד ליווי הפיהרר ב-1939. תפקידו היה להגן על מפקדות השדה של היטלר וללוות אותו בביקורים בחזיתות קרב. כמו כן, היא הייתה אחראית על כל המטען שנסע עם היטלר וצוותו.[4][5] לפני הפלישה לצרפת ולארצות השפלה, רומל עזב את גדוד ליווי הפיהרר כדי לקבל פיקוד על דיוויזיית הפאנצר השביעית.[6]

עם התרחבות רגימנט חיל הרגלים העילי של גרוסדשולנד לדיוויזיה ב-3 במרץ 1942, הורחב מספר יחידות המשנה תחת שליטתה. בין יחידות המשנה הללו הייתה יחידת פיהררבגלייט חדשה, כמו גם יחידה נוספת עם השם פיהרר, יחידת ליווי הפיהרר או בשמה הגרמני פיהררבגלייטאבטיילונג (Führerbegleitabteilung). למרות שליחידת הפיהררבגלייט החדשה הייתה כמעט אותה מטרה כמו גדוד הפיהררבגלייט המקורי שעדיין קיים, והיא הייתה בערך באותו גודל, היא הייתה שונה מגדוד ליווי הפיהרר בכך שהייתה ממונעת. היחידה החדשה נודעה בשם יחידת ליווי הפיהרר.

כתוצאה מהעברתה לדיוויזיית גרוסדויטשלנד, היחידה – שכעת כללה סוללה כבדה מרגימנט "הרמן גרינג", דיוויזיית פאנצר מוצנחת הראשונה הרמן גרינג – הועברה לחזית המזרחית, כאשר המפקדה שלה הייתה במאורת הזאב, אתר מפקדה של היטלר במזרח פרוסיה. חלקים מדיוויזיית גרוסדויטשלנד שימשו להרחבת יחידת ליווי הפיהרר עד שבסופו של דבר שימשה כגדוד המחליף והמילואים של דיוויזיית גרוסדויטשלנד.

יחידת ליווי הפיהרר פעלה יחד עם שאר דיוויזיית הפאנצר-גרנדירים של גרוסדשויטשלנד במסעותיה בחזית המזרחית. למרות שלא הייתה קשורה באופן קבוע לדיוויזיה והורכבה בעיקר מצירוף אד הוק של מספר יחידות, יחידת ליווי הפיהרר ויורשיה שמרו על סמלי הקסדה המסורתיים של הדיוויזיה האם שלה, וכאשר יחידות משנה של דיוויזיית גרוסדויטשלנד הורחבו כדי להביא את דיוויזיית גרוסדויטשלנד לכוח קורפוס (שמה בגרמנית: Panzerkorps Großdeutschland), יחידת ליווי הפיהרר שודרגה גם היא לכוח חטיבתי.

בזמן שיחידת ליווי הפיהרר נשלח לשירות בחזית המזרחית, היטלר הורה לו לפנות מערבה בשנת 1944, יחד עם רוב כלי הרכב והצוות שלו, כדי להתכונן למתקפת הנגד בארדנים, שלשמה הוא הורחב לחטיבה.

יחידה זו, ששודרגה באופן קיצוני לקראת מתקפת הארדנים כדי לספק לארמיית הפאנצר החמישית של הגנרל האסו פון מנטויפל כוח אש נוסף, הוקמה מאלמנטים של ה יחידת ליווי הפיהרר, דיוויזיית גרוסדויטשלנד, יחידת המשמר האישית של היטלר, והארטילריה הניידת ממפקדת מאורת הזאב של היטלר. יחידה זו הוצבה תחת פיקודו של אוברסט (קולונל) אוטו רמר כפרס על סיכול מוצלח של חלק קריטי בניסיון ההתנקשות בהיטלר ובניסיון ההפיכה הצבאית נגד ההנהגה הנאצית בברלין ב-20 ביולי 1944.[7]

חטיבת ליווי הפיהרר החדשה הייתה למעשה בריגדת טנקים שאורגנה מחדש, עם יחידות שנוצרו מכל כוח אדם עודף שהיה זמין. כוחה הקרבי כלל טנקי פאנצר סימן 4 ארוכי קנים ותותחי סער חסרי צריח של ה-Sturmgeschütz-Abteilung 200 (אנ'), שני גדודי פאנצרגרנדיר אורגניים (חיל רגלים ממוכן), גדוד רוכבי אופניים 928, וגדוד ארטילריה בעל הנעה עצמית עם תותחי ווספה בקוטר 105 מילימטר ו-Hummel בקוטר 150 מילימטר.

חטיבת ליווי הפיהרר הוטלה לחזית ב-18 בדצמבר 1944 כחלק מארמיית הפאנצר החמישית, והשתתף בקרבות עזים.

ב-26 בינואר 1945 קיבלה חטיבת ליווי הפיהרר פקודה להתרחב ולהקים על בסיסה את אוגדת ליווי הפיהרר (בגרמנית: Führerbegleitdivision).

כאשר דיוויזיית גרוסדוטשלנד הורחבה לקורפוס הפאנצר גרוסדויטשלנד, יחידות הכפופות לה הורחבו כדי להביא את הדיוויזיה למעמד של קורפוס.

כחלק מארגון מחדש דרסטי זה, חטיבת ליווי הפיהרר נותקה משליטת הצבא, הורחבה על ידי שילוב אלמנטים של חטיבת ליווי הפיהרר ודיוויזיית גרוסדויטשלנד, ושמה שונה ל-Führer-Begleit-Division (FBD); במקביל, גם היחידה המקבילה שלה, ה-Führergrenadierbrigade, שודרג למעמד של דיוויזיה ושמה שונה לדיוויזיית הגרנדירים של הפיהרר (Führer-Grenadier-Division (FGD)). שתי דיוויזיות ה"פיהרר" הוכנסו למפקדת ה-OKH (הפיקוד העליון של הצבא), בתור יחידות מילואים עד להעברה לחזית המזרחית.

בפיקודו של אוטו רמר, שהיה אז גנרל-מייג'ור, חטיבת ליווי הפיהרר ודיוויזיית הגרנדירים של הפיהרר שירתו בהתקפות נגד מקומיות ומאוחר יותר קיבלו תפקידי חטיבת כיבוי אש בניסיונות למנוע פריצות דרך סובייטיות גדולות.

חטיבת ליווי הפיהרר ודיוויזיית הגרנדירים של הפיהרר נשלחו לחזית המזרחית כדי לסייע בהגנה על חזית הוויסלה מפני כוחות הצבא האדום המתגברים במהלך מתקפת שלזיה העילית.[8] הוא נלכד ולבסוף נהרס בכיס שפרמברג באפריל 1945, כאשר הניצולים נכנעו לאמריקאים.

הערות שוליים

  1. Tessin, Georg (1977). Die Waffengattungen - Gesamtübersicht. Verbände und Truppen der deutschen Wehrmacht und Waffen-SS im Zweiten Weltkrieg 1939-1945 (בגרמנית). Vol. 1. Osnabrück: Biblio Verlag. ISBN 3764810971.
  2. Cook, Stan & Bender, R. James. Leibstandarte SS Adolf Hitler, R. James Bender Publishing, 1994, pp. 9, 17, 19.
  3. Butler, Daniel Allen. Field Marshal: The Life and Death of Erwin Rommel, Casemate, 2015, pp. 142, 144.
  4. Hoffmann, Peter. Hitler's Personal Security: Protecting the Führer 1921–1945, Da Capo Press, 2009, p. 59.
  5. Felton, Mark. Guarding Hitler: The Secret World of the Führer, Pen & Sword, 2014, p. 41.
  6. Butler, Daniel Allen. Field Marshal: The Life and Death of Erwin Rommel, Casemate, 2015, p. 151.
  7. Kershaw, Ian. Hitler: A Biography, W. W. Norton & Company, 2008. pp. 837–839.
  8. Gunter, Georg. Last Laurels, The German Defense of Upper Silesia Jan-May 1945, Helion & Company, 2002. מסת"ב 1-874622-65-5
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

חטיבת ליווי הפיהרר41309564Q823739