חורמה
חורמה, עיר עתיקה המוזכרת בכיבושי יהושע. היא מוזכרת פעמים מספר בתנ"ך בעיקר באזור ערי הנגב. יש הממקמים אותה בין באר שבע לעזה, יש הממקמים בין באר שבע לערד ויש הממקמים אותה בעבר הירדן המזרחי מעל הערבה. יש חוקרים הטוענים ששני המיקומים בתחומי הנגב נכונים ומדובר בשתי ערים שנקראו בשם חורמה[1].
שמה הקודם (כנעני) הוא צפת וניתן לזהותה עם חורבות העיר סרתה הנמצאות על ההר העולה אל הר שעיר, מתחת לעיר טפילה (תופל המקראית). החורבות נמצאות ליד מעיין "עין אל גרבנה" והיא צופה על הערבה. מעליה ממוקמות הערים הראשיות של ממלכת אדום: תופל, סלע ובצרה. לידה עוברת דרך המטפסת אל אדום שייתכן שהיא מעלה עקרבים המקראית. במעלה זה נמלטו כנראה בני ישראל בבורחם מן הכנעני והאמורי והתבצרו בין ההרים שבשיפולי ממלכת אדום. החוקרים הטוענים שהיו שתי ערים בשם חורמה ממקמים את העיר חורמה ששמה הכנעני צפת בצפון מערב הנגב ליד היישוב המקראי תדהר[2].
הארכאולוג יוחנן אהרוני, בהתבססו על פסוקים מהמקרא, הציע לזהות את חורמה באתר תל משוש.
אזכורים בתנ"ך
העיר חרמה מוזכרת בספר יהושע כאחת הערים שכבש: ”מֶלֶךְ חָרְמָה אֶחָד, מֶלֶךְ עֲרָד אֶחָד” (ספר יהושע, פרק י"ב)
שבט יהודה, יחד עם שבט שמעון, כובשים גם הם את היישוב חורמה שנקראה אז צפת: ”וַיֵּלֶךְ יְהוּדָה, אֶת שִׁמְעוֹן אָחִיו, וַיַּכּוּ אֶת הַכְּנַעֲנִי יוֹשֵׁב צְפַת; וַיַּחֲרִימוּ אוֹתָהּ, וַיִּקְרָא אֶת שֵׁם הָעִיר חָרְמָה” (ספר שופטים, פרק א') וכן העיר מוזכרת כאחת הערים להן שלח דוד המלך שלל: ”וַיָּבֹא דָוִד אֶל צִקְלַג, וַיְשַׁלַּח מֵהַשָּׁלָל לְזִקְנֵי יְהוּדָה … וְלַאֲשֶׁר בְּחָרְמָה” (ספר שמואל א', פרק ל', פסוקים כ"ו-ל')
על פי ספר דברי הימים וספר יהושע מצויה העיר בנחלת שבט שמעון: ”וַיֵּצֵא הַגּוֹרָל הַשֵּׁנִי, לְשִׁמְעוֹן--לְמַטֵּה בְנֵי שִׁמְעוֹן, לְמִשְׁפְּחוֹתָם; וַיְהִי נַחֲלָתָם בְּתוֹךְ נַחֲלַת בְּנֵי יְהוּדָה. וַיְהִי לָהֶם בְּנַחֲלָתָם--בְּאֵר שֶׁבַע … וְחָרְמָה. וְצִקְלַג … וְשָׁרוּחֶן” (ספר יהושע, פרק י"ט ) ”וַיֵּשְׁבוּ בִּבְאֵר שֶׁבַע וּמוֹלָדָה, … וּבְחָרְמָה, וּבְצִיקְלָג. …אֵלֶּה עָרֵיהֶם, עַד מְלֹךְ דָּוִיד” (ספר דברי הימים א', פרק ד')
בשלשת הפסוקים הללו מוזכרת צקלג, המזוהה כיום על ידי הארכאולוגים עם תל שרע שליד העיר הבדואית רהט, צפונית לבאר שבע. מסיבה זו יש חוקרים המזהים את חורמה צפונית לבאר שבע, אולם התנ"ך מצביע על מיקום דרומי יותר: במלחמה עם האמורי חורמה מוזכרת בגבול הר שעיר: ”וַיַּכְּתוּ אֶתְכֶם בְּשֵׂעִיר עַד חָרְמָה” (ספר דברים, פרק א')
כיום מזהים החוקרים את כל הערים באזור הדרומי של כיבושי יהושע למעט חורמה. הגבול הדרומי של יהושע מגיע גם הוא להר שעיר, אל הר הנקרא ההר החלק: ”וְעַד הָהָר הֶחָלָק הָעֹלֶה שֵׂעִירָה” (ספר יהושע, פרק י"ב), ”מִן הָהָר הֶחָלָק הָעוֹלֶה שֵׂעִיר, וְעַד בַּעַל גָּד בְּבִקְעַת הַלְּבָנוֹן, תַּחַת הַר חֶרְמוֹן” (ספר יהושע, פרק י"א). ועל כן יש חוקרים הממקמים את חרמה ליד ההר החלק. כיום ממקמים את "ההר החלק" מערבית למעלה עקרבים, בקרבת הר צין ונחל צין. אולם ככל הנראה "מעלה העקרבים" המוזכר בתנך נמצא מזרחית לערבה.
ראו גם
הערות שוליים
- ^ יהודה אליצור, אטלס דעת מקרא מוסד הרב קוק עמוד 106. האחת הוזכרה הוזכרה בשופטים א יז ואחת שם יד.
- ^ שם.
