חוק שיפוט בתי דין דתיים (בוררות)

חוק שיפוט בתי דין דתיים (בוררות), התשפ"ו–2026
פרטי החוק
תאריך חקיקה	23 במרץ 2026
תאריך חקיקה עברי	ה' בניסן ה'תשפ"ו
גוף מחוקק	הכנסת העשרים וחמש
תומכים	65
מתנגדים	41
הצעת חוק	פרטית
משרד ממונה	המשרד לשירותי דת ומשרד המשפטים
מספר תיקונים	0
נוסח מלא	הנוסח המלא

חוק שיפוט בתי דין דתיים (בוררות), התשפ"ו–2026 אושר בכנסת העשרים וחמש במרץ 2026, והוא מקנה לבתי הדין הרבניים ולבתי הדין השרעיים סמכות לעסוק בבוררות בהסכמת הצדדים.

היסטוריה חקיקתית

יהודים דתיים אשר מעוניינים בהתדיינות בהתאם לדין תורה יכולים לפנות לבית דין לממונות ולנהל בו התדיינות משפטית לאחר חתימה על שטר בוררות. אנשים דתיים המעוניינים להכריע בסכסוך אזרחי על פי דין תורה פנו גם לבתי הדין הרבניים, אך באפריל 2006 פסק בג"ץ שבית דין רבני, כגוף ממלכתי, אינו מוסמך להיות בורר בעניינים פרטיים אלא אם הוסמך לכך במפורש בחוק,^[1] ומאז בתי הדין הרבניים לא עסקו בכך. חברי הכנסת משה גפני, ישראל אייכלר, יעקב אשר וינון אזולאי הגישו הצעת חוק להסרת הגבלה זו,^[2] וב-23 במרץ 2026 אישרה הכנסת את חוק שיפוט בתי דין דתיים (בוררות), התשפ"ו–2026, המסמיך את בתי הדין הרבניים (וגם את בתי הדין השרעיים) לעסוק בבוררות בהסכמת הצדדים.^[3] לעניין בתי הדין השרעיים תחילתו של חוק זה שלושה חודשים מיום פרסומו.

הוראות החוק

החוק קובע כי בית דין רבני או בית דין שרעי רשאי לדון כבורר בעניין אזרחי ובלבד שכל הצדדים הנוגעים בדבר הביעו את הסכמתם לכך, ושלבית הדין יש סמכות שיפוט בענייני המעמד האישי לפחות כלפי אחד הצדדים הנוגעים בדבר, או שכל הצדדים הנוגעים בדבר הם תאגידים.

צד רשאי להגיש לבית דין בקשה להתדיין לפניו אף טרם הסכמת כל הצדדים, ובמקרה זה מזכירות בית הדין תשלח לצדדים הנוגעים בדבר שטרם נתנו הסכמתם, ותבהיר כי באפשרותם לחתום על טופס הבוררות. עד לקבלת הסכמת כל הצדדים, לא יזמין בית הדין את הצדדים לדיון או יורה להם להשיב לתביעה, לא יזומנו עדים, ולא תתקבל כל החלטה בעניין.

בית הדין רשאי שלא לדון בהליך בוררות לפי חוק זה, מטעמים שיירשמו.

בהליך בוררות רשאי בית הדין לדון ולפסוק בהתאם לדין הדתי שהוא דן לפיו, אך בפסיקת לא תיפגע זכות מהותית של צד שהוא זכאי לה מכוח אלה:

(1) חוק שיווי זכויות האישה, התשי"א–1951;

(2) משפט העבודה שאין להתנות עליו, המגן על זכויות עובדים;

(3) חוק המגן על זכויות אדם עם מוגבלות, כהגדרתו בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח–1998;

(4) חוק החוזים האחידים, התשמ"ג–1982;

(5) הוראות כל דין החלות על אף כל ויתור והסכם נוגד.

הוראות חוק הבוררות, למעט סעיפים 23 ו-31 עד 35 בו, יחולו על הליך בוררות לפי חוק זה, בהתאמות מסוימות.

השר לשירותי דת ממונה על ביצוע חוק זה לעניין בית הדין הרבני. שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה לעניין בית הדין השרעי.