חוק עונש מוות למחבלים
 |
ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך
| |
| ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך | |
 | |
| פרטי החוק | |
|---|---|
| מדינה |
 ישראל |
| תאריך חקיקה | 30 במרץ 2026 |
| תאריך חקיקה עברי | י"ג בניסן ה'תשפ"ו |
| גוף מחוקק | הכנסת העשרים וחמש |
| מטרת החוק | הרתעה, תגמול, וצמצום התמריץ לחטיפת ישראלים |
| תומכים | 62 |
| מתנגדים | 48 |
| נמנעים | 1 |
| הצעת חוק | פרטית |
| משרד ממונה |
 משרד הביטחון  המשרד לביטחון לאומי [[קובץ:Emblem of Israel.svg</noinclude>|קישור=משרד המשפטים|22px]] משרד המשפטים |
| עיקרי החוק | הטלת עונש מוות על נאשמים שהורשעו ברצח בנסיבות טרור |
| נוסח מלא | חוק עונש מוות למחבלים, התשפ"ו-2026 |
| תאריך הצגה | 10 בנובמבר 2025 |
| סטטוס החקיקה | עבר |
חוק עונש מוות למחבלים, התשפ"ו-2026 נחקק על ידי הכנסת העשרים וחמש במרץ 2026, והוא קובע עונש מוות או מאסר עולם על רצח שהוא מעשה טרור, וכן אוסר לשחרר בעסקאות חטופים מחבלים שנידונו למיתה.
מטרת החוק מוצגת בסעיף 1 שלו: "מטרתו של חוק זה לקבוע עונש מוות למחבלים שביצעו פיגועי טרור רצחניים, כאמצעי למאבק בטרור, בין השאר לשם הגנה על מדינת ישראל, אזרחיה ותושביה, הגברת ההרתעה, מניעת פיגועי מיקוח וגמול על מעשיהם הנפשעים של המחבלים, וכן לקבוע את ההסדרים לביצוע עונש זה".[1]
רקע
ערך מורחב – עונש מוות בישראל
קודם חקיקת החוק קבע המשפט בישראל בחוק בתי המשפט עבירות שבית משפט אזרחי במדינה יכול להטיל בגינן עונש מוות, והן: מעשי בגידה במדינת ישראל, כמו פגיעה בריבונות, חרחור מלחמה, סיוע לאויב במלחמה או עשיית מעשה שהוא בגדר פשע כלפי העם היהודי או האנושות או פשע מלחמה, בתקופת השלטון הנאצי, בארץ עוינת (חוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם, תש"י-1950 והחוק בדבר מניעתו וענישתו של הפשע השמדת עם, תש"י-1950). קודם חקיקת החוק, הטיל בית משפט אזרחי בישראל עונש מוות רק פעם אחת, על אדולף אייכמן, במסגרת משפט אייכמן, והוצאתו להורג הייתה היחידה בישראל.[2]
לפי סעיף 21(7) לחוק השיפוט הצבאי, רשאי בית דין צבאי להטיל עונש מוות. לפי סעיף 43 יכול בית הדין לגזור גזר דין מוות על חייל שבגד, עזב את המערכה, סייע לאויב או מסר לו מידע ובלבד שמעשה כזה נעשה בתקופת לחימה. עד חקיקת החוק, בתי משפט צבאיים דנו למוות מחבלים אך פסקי הדין הומרו למאסרי עולם על ידי הרמטכ"ל. ברוב המקרים לא דרשה התביעה הצבאית עונש מוות למחבלים.[3] בעת מתן גזר הדין במשפטו של רוצח בני משפחת סלומון סבר אחד משופטי ההרכב בדעת מיעוט כי יש להטיל על המחבל עונש מוות.[4]
היסטוריה חקיקתית
ניסיונות חקיקה
ב-11 השנים קודם חקיקת החוק דנה הכנסת פעמים אחדות בהצעות חוק לעונש מוות למחבלים, אך הן לא אושרו:
- בהצבעה טרומית שנערכה בשנת 2015 הצביע רוב גדול מאוד של חברי הכנסת נגד עונש מוות למחבלים.[5]
- בינואר 2018 אישרה הכנסת בקריאה טרומית את הצעת חוק העונשין (תיקון – גזר דין עונש מוות למורשע ברצח בנסיבות טרור) ברוב של 52 בעד ו-42 נגד. את ההצעה הגישו חברי הכנסת מסיעת ישראל ביתנו – רוברט אילטוב, עודד פורר ויוליה מלינובסקי.[6][7][8]
הכנסת ה-25
ב-1 במרץ 2023 אישרה הכנסת בקריאה טרומית, ביוזמת חברת הכנסת לימור סון הר מלך ממפלגת עוצמה יהודית, הצעת חוק עונש מוות למחבלים, ברוב של 55 תומכים ו-9 מתנגדים.[9] בין התומכים חברי הכנסת מסיעות האופוזיציה, בהם חברי סיעת ישראל ביתנו.
בעקבות טבח שבעה באוקטובר התעורר מחדש דיון ציבורי ופוליטי סביב נושא החמרת הענישה כלפי מחבלים, ובמרכזו קודמה הצעת חוק להטלת עונש מוות על מבצעי עבירות טרור חמורות. בספטמבר 2025 התחדש הדיון בהצעה,[10] למרות בקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו שלא לקיים דיון בהצעת החוק עקב הסיכון לעסקת החטופים שנדונה. גם מתאם השבויים והנעדרים תא"ל גל הירש הביע התנגדות נחרצת לקיום הדיון מחשש שהוא עלול להביא את חמאס להוציא להורג את החטופים שהחזיק.[11][12] הוועדה לביטחון לאומי קידמה לקריאה ראשונה את חוק עונש מוות למחבלים. הצבעה זו נפסלה על ידי הייעוץ המשפטי משום שהכנסת הייתה בפגרה, לא נשמעו הגורמים הביטחוניים, ולא נערך דיון עומק בהצעה.[13] ב-3 בנובמבר, לאחר שהחטופים הוחזרו במסגרת הסכם חמאס–ישראל השלישי מאוקטובר 2025, נערכה הצבעה מחדש בוועדה לקדם לקריאה ראשונה את החוק, הפעם בתמיכת ראש הממשלה שהובאה על ידי הירש.[14] כעבור שבוע אישרה מליאת הכנסת את החוק בקריאה ראשונה ברוב של 39 תומכים ו-16 מתנגדים.[15] ראש שב"כ דוד זיני הודיע לממשלה כי השירות תומך בעונש מוות למחבלים, בניגוד להתנגדותו לאורך שנים.[16]
במהלך הדיונים בוועדה לביטחון לאומי נציג צה"ל התנגד לקידום החקיקה. נציג המשרד לביטחון לאומי התייחס לתיקון החקיקה בשטח ישראל והביע בו תמיכה.[17] נציג המל"ל אף הוא הביע תמיכה בקידום החקיקה.[18] נציג "המוסד" תמך בהצעת החוק ועם זאת הדגיש כי יש לשמור על שיקול דעת לבית המשפט. נציג השב"כ תמך אף הוא והסביר את שינוי הגישה של הארגון שהתנגד לכך בעבר.[19]
בדיוני הוועדה לביטחון לאומי סקר היועץ המשפטי של המשרד לביטחון לאומי את החקיקה ביחס לעונש מוות במספר קטן של מדינות דמוקרטיות שבהן עונש זה קיים – ארצות הברית (בחלק קטן ממדינות ארצות הברית), יפן, הודו, טייוואן וקוריאה הדרומית. מהסקירה עלה כי בחלק מהמדינות עונש המוות מבוצע באמצעות תלייה, וכי בחלקן החלטת בית המשפט לגזור עונש מוות לא נדרשת להתקבל פה אחד, אלא בדעת רוב רגיל.
החוק לא נדון בוועדת החוץ והביטחון אלא בוועדה לביטחון לאומי. ב-10 בנובמבר החוק עבר במליאת הכנסת בקריאה ראשונה ועבר להכנה לקריאה שנייה ושלישית בוועדה לביטחון לאומי.[20] ב-30 במרץ הועלתה להצבעה בקריאה שנייה ושלישית במליאה, ואושרה ברוב של 62 תומכים, 48 מתנגדים ונמנע אחד. ראש הממשלה בנימין נתניהו הצביע בעד החוק.[21]
הוראות החוק
חלקו הראשון של החוק עוסק בחקיקה הצבאית בשטח איו"ש, חלק זה חל רק על תושבי יהודה ושומרון ("האזור", בלשון החוק) הפלסטינים, הסעיף העוסק בעונש מוות מנוסח כהוראה לשר הביטחון להורות למפקד כוחות צה"ל באזור, שהוא מפקד פיקוד המרכז, לתקן את הצו בדבר הוראות ביטחון. הוראותיו של תיקון זה הן:
- יוטל עונש מוות בלבד בגין מעשי רצח בנסיבות טרור שעשה תושב האזור (שאינו אזרח ישראל או תושב ישראל), אך בנסיבות מיוחדות לבית המשפט שיקול דעת מצומצם להמיר עונש זה בעונש של מאסר עולם.
- ניתן יהיה להטיל עונש מוות גם אם התביעה לא ביקשה עונש זה, ואף בדעת רוב ההרכב (ולא בהחלטה פה אחד כפי שהיה המצב החוקי טרם חקיקת החוק), וכן כי לא יהיה צורך כי דרגות השופטים יהיו סא"ל (המצב החוקי טרם חקיקת החוק קבע כי ניתן יהיה לגזור עונש מוות רק כאשר כלל השופטים הם לכל הפחות בדרגת סא"ל).
החוק תיקן את סעיף 301א לחוק העונשין, וקבע כי בשטחה הריבוני של ישראל (כלומר ללא יהודה ושומרון) העונש על רצח בנסיבות טרור, שנעשה במטרה לשלול את קיומה של מדינת ישראל, יהיה עונש מוות או מאסר עולם בלבד. כמו כן נקבע, כי בית המשפט יהיה מוסמך לגזור עונש מוות אף אם התביעה לא ביקשה זאת מבית המשפט.
החוק קובע, כתיקון לפקודת בתי הסוהר, הסדרים הנוגעים לדרך ההתנהלות עם אסיר שנידון למוות, כגון החזקה בנפרד מכל אסיר אחר, למעט מי שנידון למוות, צורת ההוצאה להורג על ידי אנשי שירות בתי הסוהר, חיסיון על גורמי שב"ס המעורבים בהליך מימוש ההוצאה להורג וכן קביעת הגורמים אשר ינכחו בעת ההוצאה להורג, שתבוצע על ידי אנשי שב"ס. ההוצאה להורג תהיה בתלייה במתקן שב"ס.
החוק קובע את מניעת האפשרות לשחרור מי שנידון למוות באמצעות עסקאות שבויים, זאת באמצעות תיקון לחוק הממשלה, אשר מתיר בסעיף 8ב לממשלה לשחרר אסירים משיקולי ביטחון או יחסי חוץ.
ביקורת
ערב חקיקת החוק, דחקו בישראל מספר מדינות מערביות ביניהן שווייץ,[22] צרפת,[23] בריטניה,[24] הולנד,[25] איטליה,[26] אוסטרליה[27] וגרמניה,[27] שלא להעבירו, בטענה שהוא מפלה ופוגע בזכויות אדם.[28] גם מזכיר מועצת אירופה אלן ברסה קרא לישראל לגנוז את החוק.[29][28] כמו כן, בתקשורת פורסם כי האיחוד האירופי רמז כי ישקול הטלת סנקציות על ישראל בהתאם לסעיף 2 להסכם האסוציאציה, אם החוק יעבור.[30] לאחר שעבר החוק, הוא גונה על ידי אירלנד,[31] ספרד,[32] [33] פורטוגל,[34] דובר האיחוד האירופי[35] והארגון לשיתוף פעולה אסלאמי, שאף קרא למדינות וארגונים בין-לאומיים לנקוט בצעדים כנגד ישראל.[36] כמו כן גרמניה ושווייץ הביעו דאגה לנוכח אישור החוק.[37][38]
ביום בו עבר החוק, הגישה האגודה לזכויות האזרח בישראל עתירה לבג"ץ בדרישה לביטולו.[39][40] ב-31 במרץ עתרו כנגד החוק הארגונים עדאלה, הוועד נגד עינויים, המוקד להגנת הפרט, רופאים לזכויות אדם, עמותת גישה וח"כ עאידה תומא-סלימאן, ח"כ איימן עודה וח"כ אחמד טיבי.[41][42] בג"ץ החליט לא לדחות את העתירות על הסף, אלא לדרוש את עמדת הממשלה והכנסת ולאחר מכן לדון בעתירות.[43]
ראו גם
הערות שוליים
- ↑ הצעת חוק עונש מוות למחבלים, תשפ"ו2026-, באתר אתר הכנסת, 28 בינואר 2026
- ↑ התליין של אייכמן, שלום נגר, הלך לעולמו בגיל 86, באתר ישראל היום, 27 בנובמבר 2024
- ↑ ניר הר-זהב, התביעה לא תבקש עונש מוות, באתר ערוץ 7, 4 באוקטובר 2011
- ↑ עופר חדד, "עונש מוות ראוי לו, צריך להרתיע", באתר מאקו, 15 בפברואר 2018
- ↑ דגני, א, מחמוד חיג'אזי, קו 300 ואינתיפאדת הסכינים, באתר jokopost.com, 2018
- ↑ חוק עונש מוות למחבלים אושר בקריאה טרומית, באתר הכנסת, 3 בינואר 2018
- ↑ מורן אזולאי, ברוב זעום: חוק עונש מוות למחבלים אושר בטרומית, באתר ynet, 3 בינואר 2018
- ↑
שלבי החקיקה של הצעת חוק העונשין (תיקון - גזר דין עונש מוות למורשע ברצח בנסיבות טרור), התשע"ח-2017, במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת
- ↑ תיעוד ההצבעה בקריאה טרומית על חוק עונש מוות למחבלים, באתר פייסבוק, עמוד ערוץ כנסת, 1 במרץ 2023
- ↑ שלבי החקיקה של הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 159) (עונש מוות למחבלים), התשפ"ו-2025, במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת
- ↑ דקלה אהרן שפרן, חוק עונש מוות למחבלים אושר לקריאה ראשונה; הירש קרא: "לא כעת", באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 28 בספטמבר 2025
- ↑ דקלה אהרן שפרן, הצעת חוק עונש מוות למחבלים אושרה בוועדה; הירש: רה"מ בעד, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 3 בנובמבר 2025
- ↑ שירית אביטן כהן, למרות התנגדות הייעוץ המשפטי - עונש מוות למחבלים אושר לקריאה ראשונה, באתר ישראל היום, 28 בספטמבר 2025
- ↑ אמיר אטינגר, אחרי השבת החטופים החיים, הכנסת קידמה עונש מוות למחבלים: "נתניהו בעד", באתר ynet, 3 בנובמבר 2025
- ↑ אמיר אטינגר, כמעט מכות בכנסת, בדיון שבו אושר עונש מוות למחבלים בקריאה ראשונה, באתר ynet, 11 בנובמבר 2025
- ↑
יניב קובוביץ, חשיפת "הארץ" - זיני הודיע לממשלה: שב"כ שינה את עמדתו ותומך בעונש מוות למחבלים, באתר הארץ, 20 בנובמבר 2025
- ↑ אילי זילברברג, איש שב"כ לשעבר: "הם לא מפחדים מהכלא, הם סומכים על ‘הנאורות’ המשפטית שלנו", באתר ישראל היום, 7 בינואר 2026
- ↑ דוברות כנסת, הודעת הוועדה לביטחון לאומי, באתר הכנסת, 31 בדצמבר 2025
- ↑ חרדים 10, המוסד בעד חוק עונש מוות למחבלים, אבל עם הסתייגות: להותיר שיקול דעת לביהמ"ש, באתר חרדים10, 26 בינואר 2026
- ↑ הצעת חוק עונש מוות למחבלים, התשפ"ו-2026, באתר אתר הכנסת
- ↑ עמית סגל, דביר ג'ברה, ברוב של 62 תומכים מול 48 מתנגדים: אושר חוק עונש מוות למחבלים, באתר מאקו, 30 במרץ 2026
- ↑
ציוץ של Swiss Peace and Human Rights ברשת החברתית אקס (טוויטר), 30 במרץ 2026
- ↑ Joint Statement of Foreign Ministers of Germany, France, Italy and the United Kingdom – Bill expanding application of death penalty in Israel (March 29, 2026), משרד החוץ הצרפתי, 29 במרץ 2026
- ↑ Joint statement on Israel's Death Penalty Bill: 29 March 2026, GOV.UK (באנגלית)
- ↑ ציוץ של שר החוץ ההולנדי Tom Berendsen ברשת החברתית אקס (טוויטר), 30 במרץ 2026
- ↑ ציוץ של משרד החוץ האיטלקי ברשת החברתית אקס (טוויטר), 30 במרץ 2026
- ^ 27.0 27.1 Press release, Israeli draft law to expand the death penalty - joint statement by Australia, Germany, France, Italy and the United Kingdom, German Federal Foreign Office (באנגלית)
- ^ 28.0 28.1 ליזה רוזובסקי, גרמניה, צרפת, איטליה ובריטניה: חוק עונש מוות עלול לפגוע במחויבות ישראל לעקרונות דמוקרטיים, באתר הארץ, 29 במרץ 2026
- ↑ Secretary General Alain Berset urges Israel to abandon plans to expand the death penalty - Portal, www.coe.int (באנגלית בריטית)
- ↑ איתמר אייכנר, נטעאל בנדל, עינב חלבי, דניאל אדלסון, האיומים המרומזים מאירופה - והעתירה הראשונה: "עונש מוות פוגע בזכויות אדם", באתר ynet, 30 במרץ 2026
- ↑ Statement by Minister McEntee on Israeli Parliament’s Death Penalty Bill 30 March 2026
- ↑ ציוץ של פדרו סאנצ’ס ברשת החברתית אקס (טוויטר), 31 במרץ 2026
- ↑ נאוה פרייברג, ספרד: חוק עונש המוות הוא "צעד לעבר אפרטהייד", באתר זמן ישראל, 31 במרץ 2026
- ↑ ציוץ של Negócios Estrangeiros PT ברשת החברתית אקס (טוויטר), 30 במרץ 2026
- ↑ רויטרס, האיחוד האירופי: החלטת ישראל לאשר חוק עונש מוות לפלסטינים "מדאיגה מאוד", באתר זמן ישראל, 31 במרץ 2026
- ↑ The OIC Condemns the Approval of the Law on the Execution of Palestinian Prisoners
- ↑ רויטרס, גרמניה מביעה דאגה מחוק עונש המוות בישראל, באתר זמן ישראל, 31 במרץ 2026
- ↑ ציוץ של Swiss MFA ברשת החברתית אקס (טוויטר), 31 במרץ 2026
- ↑ העתירה בבג"צ 76417-03-26 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ. הכנסת באתר האגודה לזכויות האזרח בישראל
- ↑ נעה שפיגל וחן מענית, בתמיכת נתניהו, הכנסת אישרה את חוק עונש מוות למחבלים ערבים, באתר הארץ, 30 במרץ 2026
- ↑ עתירה לבג"ץ נגד חוק עונש מוות – מעגן ענישה בלתי אנושית והפליה שיטתית, באתר עדאלה, 31 במרץ 2026
- ↑ העתירה בבג״ץ 76304-03-26 עדאלה ואח' נ. הכנסת ואח'
- ↑ אברהם בלוך, בג"ץ הכריע: נדון בעתירות לביטול חוק עונש מוות למחבלים, באתר מעריב אונליין, 31 במרץ 2026
חוק עונש מוות למחבלים42998122Q138839787