חוק עונש מוות למחבלים
 |
ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך
| |
| ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך | |
 | |
| פרטי החוק | |
|---|---|
| מדינה |
 ישראל |
| תאריך חקיקה | 30 במרץ 2026 |
| תאריך חקיקה עברי | י"ג בניסן ה'תשפ"ו |
| גוף מחוקק | הכנסת העשרים וחמש |
| תומכים | 62 |
| מתנגדים | 48 |
| נמנעים | 1 |
| הצעת חוק | פרטית |
| משרד ממונה |
משרד הביטחון המשרד לביטחון לאומי משרד המשפטים |
| עיקרי החוק | הטלת עונש מוות על נאשמים פלסטינים שהורשעו ברצח בנסיבות טרור[1][2] |
| תאריך הצגה | 10 בנובמבר 2025 |
| סטטוס החקיקה | עבר |
חוק עונש מוות למחבלים, התשפ"ו-2026 הוא חוק ישראלי שנחקק על ידי הכנסת העשרים וחמש.[3] החוק קובע עונש מוות או מאסר עולם על רצח שהוא מעשה טרור, וכן אוסר לשחרר בעסקאות חטופים מחבלים שנידונו למיתה. באזור יהודה ושומרון תיקון החקיקה חל רק על מי שהם תושבי האזור ואינם אזרחי ישראל, קרי פלסטינים. בשטח ישראל הוא חל על מי שביצע רצח בנסיבות טרור במטרה "לשלול את קיומה של מדינת ישראל".
החוק נחשב לשנוי במחלוקת,[4] ונוסח כך שיחול בעיקר על מחבלים פלסטינים, ולא על ישראלים שהורשעו בטרור.[4][5][6][7][2]
רקע
ערכים מורחבים – עונש מוות
הדין בישראל
- ערכים מורחבים – עונש מוות בישראל
קודם לחוק זה, החוק הישראלי התיר הטלת עונש מוות במקרים ספורים בלבד.[8] סמכות זו לבית המשפט קיימת בגין עבירות של בגידה במדינה, ולפי החוק בדבר מניעתו וענישתו של הפשע השמדת עם. בכל ההיסטוריה של מדינת ישראל בוצע עונש המוות בפועל רק פעמיים, על מאיר טוביאנסקי (שמאוחר יותר התברר כי היה חף מפשע) ועל אדולף אייכמן, ומדיניות התביעה לאורך השנים הייתה להימנע מלבקש את הטלתו אף במקרים החמורים ביותר.[9][10]
הדין באזור יהודה ושומרון
צו בדבר הוראות ביטחון, החל ביהודה ושומרון, קובע בסעיף 209 שלו: "הגורם בכוונה למותו של אחר, דינו מוות", אך זהו עונש מרבי, ובית המשפט רשאי לגזור עונש קל יותר. בתי משפט צבאיים דנו למוות מחבלים אך פסקי הדין הומרו למאסרי עולם על ידי הרמטכ"ל. ברוב המקרים לא דרשה התביעה הצבאית עונש מוות למחבלים.[11] בעת מתן גזר הדין במשפטו של רוצח בני משפחת סלומון סבר אחד משופטי ההרכב בדעת מיעוט כי יש להטיל על המחבל עונש מוות.[12]
היסטוריה חקיקתית
ניסיונות חקיקה
ב-11 השנים קודם חקיקת החוק דנה הכנסת פעמים אחדות בהצעות חוק לעונש מוות למחבלים שהועלו על ידי מפלגות הימין, אך הן לא אושרו:
- בהצבעה טרומית שנערכה בשנת 2015 הצביע רוב גדול מאוד של חברי הכנסת נגד עונש מוות למחבלים.[13]
- בינואר 2018 אישרה הכנסת בקריאה טרומית את הצעת חוק העונשין (תיקון – גזר דין עונש מוות למורשע ברצח בנסיבות טרור) ברוב של 52 בעד ו-42 נגד. את ההצעה הגישו חברי הכנסת מסיעת ישראל ביתנו – רוברט אילטוב, עודד פורר ויוליה מלינובסקי.[14][15][16]
הכנסת ה-25
כמה חודשים אחרי תתחילת כהונתה של הכנסת ה-25 הגישה חברת הכנסת לימור סון הר מלך ממפלגת עוצמה יהודית הצעת חוק עונש מוות למחבלים, וב-1 במרץ 2023 אישרה הכנסת את ההצעה בקריאה טרומית.[17] בין התומכים היו חברי הכנסת מסיעת ישראל ביתנו שהייתה באופוזיציה.
בספטמבר 2025 חידשו לימור סון הר מלך וניסים ואטורי את הדיון בהצעה,[18] למרות בקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו שלא לקיים דיון בהצעת החוק עקב הסיכון לעסקת החטופים שנדונה. גם מתאם השבויים והנעדרים תא"ל גל הירש הביע התנגדות נחרצת לקיום הדיון מחשש שהוא עלול להביא את חמאס להוציא להורג את החטופים שהחזיק.[19][20] הוועדה לביטחון לאומי קידמה לקריאה ראשונה את חוק עונש מוות למחבלים. הצבעה זו נפסלה על ידי הייעוץ המשפטי משום שהכנסת הייתה בפגרה, לא נשמעו הגורמים הביטחוניים, ולא נערך דיון עומק בהצעה.[21] ב-3 בנובמבר, לאחר שהחטופים הוחזרו במסגרת הסכם חמאס–ישראל השלישי מאוקטובר 2025, נערכה הצבעה מחדש בוועדה לקדם לקריאה ראשונה את החוק, הפעם בתמיכת ראש הממשלה שהובאה על ידי הירש.[22] כעבור שבוע אישרה מליאת הכנסת את החוק בקריאה ראשונה ברוב של 39 תומכים ו-16 מתנגדים.[23] בנובמבר 2025 הודיע ראש שב"כ דוד זיני כי השירות תומך בעונש מוות למחבלים, בניגוד להתנגדותו לאורך שנים.[24]
החוק נדון בוועדה לביטחון לאומי. במהלך הדיונים נציג צה"ל התנגד לקידום החקיקה. נציג המשרד לביטחון לאומי התייחס לתיקון החקיקה בשטח ישראל והביע בו תמיכה.[25] נציג המל"ל אף הוא הביע תמיכה בקידום החקיקה.[26] נציג "המוסד" תמך בהצעת החוק ועם זאת הדגיש כי יש לשמור על שיקול דעת לבית המשפט. נציג השב"כ תמך אף הוא והסביר את שינוי הגישה של הארגון שהתנגד לכך בעבר.[27] נציגת משרד המשפטים התנגדה להצעת החוק.[28] מנכ"ל משרד החוץ הביע תמיכה עקרונית בחוק, אולם הביע הסתייגות ביחס לנוסח שאושר בוועדה לביטחון לאומי.[דרוש מקור]
לעמדת משרד המשפטים, הצעת החוק לא עומדת באמות המידה החוקתיות. זאת בשל הגבלת שיקול הדעת של בית המשפט, השינוי מגזרה בהחלטה פה אחד לגזרת עונש מוות על פי דעת רוב השופטים, העדר סמכות לחנינה בשטח איו"ש, החרפת הפער בחקיקה בין ההסדר באיו"ש להסדר בישראל; והעברת הסמכות לקבוע איזו מערכת דינים תחול על נאשם מהפרקליטות לשר הביטחון.[29]
לעמדת הייעוץ המשפטי של הכנסת אין מניעה חוקתית לקדם את החוק, אבל חלק מסעיפי החוק מעלים קשיים משפטיים, אותם המליץ לא לאשר. בין השאר העובדה כי חלק מסעיפי החוק מנוגדים לאמנות בין-לאומיות שישראל חתומה עליהן.[30][31][32]
קבוצה של בכירים לשעבר בשב"כ, ובהם שניים מראשיו בעבר, פרסמו מכתב פומבי ליו"ר הוועדה לביטחון לאומי, בו כתבו כי החוק לא ישיג הרתעה אלא יגרום לעידוד והגברת הטרור, וכן יפגע במערכת המשפט, בלכידות החברתית ובמעמדה של ישראל בעולם.[33] מנגד לדיון בוועדה לביטחון לאומי הגיע בכיר שב"כ לשעבר והביע תמיכה בהטלת עונש מוות ככלי למאבק בטרור.[34]
ב-10 בנובמבר החוק אושר בקריאה ראשונה ועבר להכנה לקריאה שנייה ושלישית בוועדה לביטחון לאומי.[35] ב-30 במרץ הועלתה להצבעה בקריאה שנייה ושלישית במליאה, ואושרה ברוב של 62 תומכים, 48 מתנגדים ונמנע אחד. ראש הממשלה בנימין נתניהו הצביע בעד החוק.[36]
הוראות החוק
החוק כולל תיקונים הן בחקיקה במערכת המשפט האזרחית החלה בשטח הריבוני של מדינת ישראל, והן בחקיקה הצבאית החלה בשטח יהודה ושומרון. בתחומי מדינת ישראל נקבע כי העונש על רצח בנסיבות טרור, שנעשה במטרה לשלול את קיומה של מדינת ישראל, יהיה עונש מוות או מאסר עולם בלבד. ביהודה ושומרון קובע החוק כי הריבון בשטח, מפקד פיקוד המרכז, יתקן את החוק באזור כך שיחייב הטלת עונש מוות על פלסטינים שביצעו מעשי רצח בנסיבות טרור, ומותיר שיקול דעת מצומצם לבית המשפט בהמרת העונש במאסר עולם. בשתי מערכות המשפט בסמכות הערכאה המשפטית לגזור עונש מוות גם אם התביעה לא ביקשה זאת. החוק אוסר לחון פלסטינים שנדונו לפיו למוות או למאסר עולם, ואינו אוסר לחון ישראלים שנדונו לעונש כזה.
במערכת המשפט הצבאית, החלה באזור יהודה ושומרון, הוסרה ההוראה החוקית המגבילה גזירת עונש מוות בהחלטה פה אחד, ונקבע כי ניתן להסתפק בהחלטת רוב השופטים. כמו כן, הוסרה ההוראה החוקית שהתנתה הטלת עונש מוות, בכך שדרגת השופטים במותב לא תפחת מסא"ל.
עונש המוות ביהודה ושומרון ייכנס לתוקף רק לאחר שמפקד פיקוד המרכז יתקן את הצו בדבר הוראות ביטחון. עונש המוות בשטח ישראל הריבונית ויתר סעיפי החוק נכנסו לתוקף עם פרסום החוק ב"רשומות". החוק אינו חל רטרואקטיבית, קרי לא ניתן להעמיד לדין בהתאם לעבירות שנקבעו בו על פשעים שנעשו טרם כניסתו לתוקף. אולם, ההסדרים הנוגעים לדרך ביצוע ההוצאה להורג וההתנהלות של גורמי שב"ס עם נידון למוות חלים על כלל מי שיועמד לדין בגין עבירה שעונשה מוות.
החוק קובע, בתיקון עקיף לפקודת בתי הסוהר, הסדרים הנוגעים לדרך ההתנהלות עם אסיר שנידון למוות, כגון החזקה בנפרד מכל אסיר אחר, למעט מי שנידון למוות, צורת ההוצאה להורג על ידי אנשי שירות בתי הסוהר, חיסיון על גורמי שב"ס המעורבים בהליך מימוש ההוצאה להורג וכן קביעת הגורמים אשר ינכחו בעת ההוצאה להורג, שתבוצע על ידי אנשי שב"ס. מי שיפרסם את דבר זהותו של מבצע התלייה יהיה צפוי לעונש של עד שלוש שנות מאסר.[7][2] ההוצאה להורג תהיה בתלייה במתקן שב"ס.
בתיקון עקיף לסעיף 8ב(א1) לחוק הממשלה אוסר החוק שחרור בעסקת חילופי שבויים, של מי שנידון למוות או שהוא חשוד או נאשם בעבירה שדינה מוות.
תגובות וביקורת
מספר משפטנים, אקדמאים וארגוני זכויות אדם בישראל מתחו ביקורת חריפה בנושא. פרופסור מרדכי קרמניצר, ופרופסור עמיחי כהן כתבו על הצעת חוק בנושא שהועלתה בשנת 2016, כי חוק כזה יפגע קשות בכבוד האדם, ויפגע קשות ביחסה של החברה בישראל לערך של קדושת חיי אדם, וכי הוא יהווה שינוי יסודי ועקרוני בשיטת המשפט.[37] פרופסור יובל שני כתב על הצעת חוק בנושא שהועלתה בשנת 2018 – כי עונש מוות לא הוכח כאפקטיבי, וכי החוק פוגע באינטרס הלאומי של ישראל לטווח הארוך.[38] דוקטור עמיר פוקס כתב כי החוק גזעני ויהפוך את ישראל למדינה מצורעת. ארבעת המשפטנים פרסמו בשנת 2023 מאמר משותף בנוגע להצעת החוק בנוסחה הטרומית, שם הם כותבים כי החוק סותר אמנות בין-לאומיות עליהן חתומה ישראל, מצמצם את היתרון המוסרי שלה מול המחבלים, חושף את ישראל לביקורת בין-לאומית ויקשה על המאבק בטרור.[39]
קרולין הויל, פרופסור לקרימינולוגיה ומנהלת היחידה לחקר עונש המוות במרכז לקרימינולוגיה של הפקולטה למשפטים באוניברסיטת אוקספורד ורון דודאי – פרופסור לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון וחוקר עמית ביחידה לחקר עונש מוות שבאוקספורד כתבו על רקע הצעת החוק חוות דעת מומחה. הם כתבו שקיים קונצנזוס מדעי כי אין ראיה לכך שעונש מוות הוא גורם מרתיע, וכי במקרים של טרור החוק עלול אף לחזקו ולפגוע בביטחון. טרור מבוצע לרוב ממניעים אידאולוגיים ודתיים והאיום בעונש מוות אינו מהווה שיקול מרתיע לגביו ואף עלול להיות תוצאה מבוקשת על ידי מחבלים השואפים למעמד של שהידים. כן נכתב כי קיימת מגמה בין-לאומית מובהקת של ביטול עונש המוות.[40]
ב-31 במרץ פרסמו כ-25 חוקרים המתמחים במשפט בין-לאומי במוסדות אקדמיים בישראל, ביניהם הפרופסורים תומר ברודי, יעל רונן, אליאב ליבליך איל בנבנישתי, דוד קרצמר, ארנה בן-נפתלי, גיא הרפז ועוד, גילוי דעת בנוגע לחוק. לעמדתם מדובר בחוק המפר באופן בוטה את הדין הבינ"ל, ולא רק שעל בג"ץ לפסול אותו, אסור ליועמ"שית להגן עליו ואסור לאלוף הפיקוד ליישמו.[41]
לדברי מכון זולת לשוויון וזכויות אדם, חקיקה שבבסיסה אפליה על רקע גזעי פסולה והייתה קיימת במשטרים האפלים ביותר בהיסטוריה המודרנית. במרכז עדאלה אמרו כי החוק מפר את הדין הבין-לאומי, וכי חקיקה זו, שמכוונת כלפי פלסטינים בלבד, מפירה את עקרון השוויון ונשענת על הבחנות המעוגנות בתפיסות גזעניות, מה שמהווה אפליה גזעית אסורה. מסיעת חד"ש-תע"ל נמסר כי החוק מהווה "הכרזה רשמית על מיסוד האפרטהייד והגזענות והפיכת מערכת המשפט לכלי נוסף בדיכוי הפוליטי האלים של העם הפלסטיני", וכן שבאישור הצעת החוק ממשלת ישראל מודה כי המדינה מנהלת שתי מערכות משפט שונות על בסיס לאום וגזע.[42]
פרופסור דניאל בלטמן רואה חוק זה כדוגמה למדיניות אפרטהייד בישראל, וקובע שלפי שלל פעולות נוספות ישראל היא מדינת אפרטהייד פשיסטית.[43]
ביקורת בין-לאומית
ערב חקיקת החוק, דחקו בישראל מספר מדינות מערביות ביניהן שווייץ,[44] צרפת,[45] בריטניה,[46] הולנד,[47] איטליה,[48] אוסטרליה[49] וגרמניה,[49] שלא להעבירו, בטענה שהוא מפלה ופוגע בזכויות אדם.[50] גם מזכיר מועצת אירופה אלן ברסה קרא לישראל לגנוז את החוק.[51][50]
קואליציה של 31 ארגוני זכויות אדם, כולל אמנסטי אינטרנשיונל וארגון Human Rights Watch, קראה לאיחוד האירופי לנקוט פעולה מיידית נגד החוק.[52][52] בתקשורת פורסם כי האיחוד האירופי רמז כי ישקול הטלת סנקציות על ישראל בהתאם לסעיף 2 להסכם האסוציאציה, אם החוק יעבור.[53]
לאחר שעבר החוק, הוא גונה על ידי אירלנד,[54] ספרד,[55][56] פורטוגל,[57] דובר האיחוד האירופי[58] שמונה מדינות ערב, ובהן טורקיה, סעודיה, מצרים ואיחוד האמירויות,[59] והארגון לשיתוף פעולה אסלאמי, שאף קרא למדינות וארגונים בין-לאומיים לנקוט בצעדים כנגד ישראל.[60] כמו כן גרמניה ושווייץ הביעו דאגה לנוכח אישור החוק.[61][62]
עתירות לבג"ץ
מייד עם אישור החוק, הגישה האגודה לזכויות האזרח בישראל עתירה לבג"ץ בדרישה לביטולו.[63][2] עתירה נוספת נגד החוק הגישו (במשותף) הארגונים עדאלה, הוועד נגד עינויים, המוקד להגנת הפרט, רופאים לזכויות אדם, עמותת גישה וח"כ עאידה תומא סלימאן, ח"כ איימן עודה וח"כ אחמד טיבי.[64][65][66] שופט בג"ץ יחיאל כשר החליט לדרוש את עמדת הממשלה והכנסת בעניין ולאחר מכן לדון בעתירות.[67] ב-6 באפריל 2026 עתרו לבג"ץ נגד החוק, במשותף, מכון זולת, קול רבני לזכויות אדם וח"כ גלעד קריב.[68]
בעקבות החוק
לאחר אישור החוק פרץ גל מחאות של אלפי סורים ופלסטינים נגד החוק בדמשק, חומס, חלב, אידליב ולטקיה, אך גם בסמוך לגבול ישראל במחוזות דרעא וקוניטרה, בהם מפגינים ניסו לנוע לעבר גבול ישראל מה שהוביל את כוחות צה"ל לשגר פצצות תאורה כדי להרחיקם.[69] בין המפגינים תועדו פקידים במשטר אל-ג'ולאני, כולל דובר משרד הפנים הסורי.[70] שבטים בדואים בדרום סוריה הכריזו על "גיוס כללי" נגד ישראל, ומפגינים חמושים במחוז דרעא תועדו מאיימים לפלוש לשטח ישראל ולשגר לעברה טילים.[71][72]
הרשות הפלסטינית הכריזה על שביתה כללית בערים הפלסטיניות, וסגרה עסקים ומוסדות ציבור. הפגנות נגד החוק נערכו ברמאללה, שכם ועזה.[73] הפגנה נגד החוק בירושלים פוזרה על ידי המשטרה.[74] הפגנות נגד החוק נערכו גם במספר ערים בעולם, בהן איסטנבול ואמסטרדם.[75]
ראו גם
קישורים חיצוניים
- חוק עונש מוות למחבלים, התשפ"ו-2026, ס"ח 3520 מ-5 באפריל 2026
היסטוריית החקיקה של חוק עונש מוות למחבלים, התשפ"ו-2026, במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת- נטעאל בנדל, השמפניה של בן גביר סירבה להיפתח - כי חוק עונש מוות למחבלים חסר משמעות, באתר ynet, 31 במרץ 2026
הערות שוליים
- ↑ Ariela Karmel, Knesset passes law mandating death penalty for West Bank Palestinians convicted of terrorism, The Times of Israel, 30 במרץ 2026
- ^ 2.0 2.1 2.2 2.3
נעה שפיגל וחן מענית, בתמיכת נתניהו, הכנסת אישרה את חוק עונש מוות למחבלים ערבים, באתר הארץ, 30 במרץ 2026
- ↑ גלעד מורג, דווקא עכשיו: איתמר בן גביר בצרות? "יש קייס טוב", באתר מעריב אונליין, 1 באפריל 2026
- ^ 4.0 4.1 Knesset passes death penalty law for Palestinians convicted of deadly acts of terror, The Times of Israel, 31 במרץ 2026
- ↑ ד"ר עמיר פוקס, עונש מוות למחבלים: חוק מסוכן ומפלה, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה, 31 במרץ 2026
- ↑ דן פרי, לא להתבלבל - חוק עונש מוות למחבלים מכוון בראש ובראשונה לבג"ץ, באתר מעריב אונליין, 30 במרץ 2026
- ^ 7.0 7.1 יובל יועז, בג"ץ חייב לפסול את חוק עונש מוות למחבלים, באתר זמן ישראל, 3 באפריל 2026
- ↑ עונש מוות – לא מוסרי ומנוגד לערכי הדמוקרטיה וזכויות האדם, באתר האגודה לזכויות האזרח בישראל, 19 במרץ 2026
- ↑ התליין של אייכמן, שלום נגר, הלך לעולמו בגיל 86, באתר ישראל היום, 27 בנובמבר 2024
- ↑ הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 160) (עונש מוות למחבלים), התשפ"ו-2025
- ↑ ניר הר-זהב, התביעה לא תבקש עונש מוות, באתר ערוץ 7, 4 באוקטובר 2011
- ↑ עופר חדד, "עונש מוות ראוי לו, צריך להרתיע", באתר מאקו, 15 בפברואר 2018
- ↑ דגני, א, מחמוד חיג'אזי, קו 300 ואינתיפאדת הסכינים, באתר jokopost.com, 2018
- ↑ חוק עונש מוות למחבלים אושר בקריאה טרומית, באתר הכנסת, 3 בינואר 2018
- ↑ מורן אזולאי, ברוב זעום: חוק עונש מוות למחבלים אושר בטרומית, באתר ynet, 3 בינואר 2018
- ↑ שלבי החקיקה של הצעת חוק העונשין (תיקון - גזר דין עונש מוות למורשע ברצח בנסיבות טרור), התשע"ח-2017, במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת
- ↑ תיעוד ההצבעה בקריאה טרומית על חוק עונש מוות למחבלים, באתר פייסבוק, עמוד ערוץ כנסת, 1 במרץ 2023
- ↑ שלבי החקיקה של הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 159) (עונש מוות למחבלים), התשפ"ו-2025, במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת
- ↑ דקלה אהרן שפרן, חוק עונש מוות למחבלים אושר לקריאה ראשונה; הירש קרא: "לא כעת", באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 28 בספטמבר 2025
- ↑ דקלה אהרן שפרן, הצעת חוק עונש מוות למחבלים אושרה בוועדה; הירש: רה"מ בעד, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 3 בנובמבר 2025
- ↑ שירית אביטן כהן, למרות התנגדות הייעוץ המשפטי - עונש מוות למחבלים אושר לקריאה ראשונה, באתר ישראל היום, 28 בספטמבר 2025
- ↑ אמיר אטינגר, אחרי השבת החטופים החיים, הכנסת קידמה עונש מוות למחבלים: "נתניהו בעד", באתר ynet, 3 בנובמבר 2025
- ↑ אמיר אטינגר, כמעט מכות בכנסת, בדיון שבו אושר עונש מוות למחבלים בקריאה ראשונה, באתר ynet, 11 בנובמבר 2025
- ↑ יניב קובוביץ, חשיפת "הארץ" - זיני הודיע לממשלה: שב"כ שינה את עמדתו ותומך בעונש מוות למחבלים, באתר הארץ, 20 בנובמבר 2025
- ↑ אילי זילברברג, איש שב"כ לשעבר: "הם לא מפחדים מהכלא, הם סומכים על ‘הנאורות’ המשפטית שלנו", באתר ישראל היום, 7 בינואר 2026
- ↑ דוברות כנסת, הודעת הוועדה לביטחון לאומי, באתר הכנסת, 31 בדצמבר 2025
- ↑ המוסד בעד חוק עונש מוות למחבלים, אבל עם הסתייגות: להותיר שיקול דעת לביהמ"ש, באתר חרדים10, 26 בינואר 2026
- ↑ נעה שפיגל, גם אחרי ה"ריכוך", גופי המקצוע מתנגדים להצעת חוק עונש מוות למחבלים, באתר הארץ, 17 במרץ 2026
- ↑ ישיבות הוועדה, באתר הכנסת
- ↑ אמיר אטינגר, עונש מוות למחבלים - להכרעה: החשש, ההבטחה וקריאת מעצמות אירופה, באתר ynet, 29 במרץ 2026
- ↑ עתירה למתן צו על תנאי ובקשה למתן צו ביניים
- ↑ נעה שפיגל, עוצמה יהודית מבקשת לאשר סופית את חוק עונש מוות למחבלים בשבוע הקרוב, באתר הארץ, 22 במרץ 2026
- ↑ בכירים לשעבר בשב"כ נגד עונש מוות למחבלים: "יפגע בישראל", באתר ynet, 25 בנובמבר 2025
- ↑ בכיר בשב"כ לשעבר: עונש מוות למחבלים - בתלייה, באתר ערוץ 7, 14 בינואר 2026
- ↑ הצעת חוק עונש מוות למחבלים, התשפ"ו-2026, באתר אתר הכנסת
- ↑ עמית סגל, דביר ג'ברה, ברוב של 62 תומכים מול 48 מתנגדים: אושר חוק עונש מוות למחבלים, באתר מאקו, 30 במרץ 2026
- ↑ מרדכי קרמניצר, עמיר פוקס, הצעת חוק העונשין (תיקון – גזר דין עונש מוות למורשע ברצח בנסיבות טרור), התשע"ה–, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה
- ↑ פרופ' יובל שני, עונש מוות לביטחון, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה, 15 בנובמבר 2018
- ↑ פרופ' יובל שני, פרופ' מרדכי קרמניצר, פרופ' עמיחי כהן, ד"ר עמיר פוקס, חוק עונש מוות למחבלים לא חוקתי ויגרום נזק מדיני כבד, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה, 24 בפברואר 2023
- ↑ Professor Carolyn Hoyle and Professor Ron Dudai, Expert Opinion on the Deterrent Effect of the Death Penalty, Adalah, 30 March 2026
- ↑ Eliav Lieblich, Yael Ronen, Michal Saliternik and Yuval Shany, Statement by Israeli International Law Scholars Concerning Israel's New “Death Penalty for Terrorists” La, March 31, 2026 (באנגלית)
- ↑ אסף טלגם, עונש מוות לערבים ולדמוקרטיה: מהפיכה המשטרית לריצת אמוק לעבר הפשיזם, באתר זו הדרך, 3 באפריל 2026
- ↑ דניאל בלטמן, חוק עונש המוות חושף את האמת: בגיל 78 ישראל היא מדינה שמאבדת את נשמתה | דעה, באתר הארץ, 16 באפריל 2026
- ↑
ציוץ של Swiss Peace and Human Rights ברשת החברתית אקס (טוויטר), 30 במרץ 2026
- ↑ Joint Statement of Foreign Ministers of Germany, France, Italy and the United Kingdom – Bill expanding application of death penalty in Israel (March 29, 2026), משרד החוץ הצרפתי, 29 במרץ 2026
- ↑ Joint statement on Israel's Death Penalty Bill: 29 March 2026, GOV.UK (באנגלית)
- ↑ ציוץ של שר החוץ ההולנדי Tom Berendsen ברשת החברתית אקס (טוויטר), 30 במרץ 2026
- ↑ ציוץ של משרד החוץ האיטלקי ברשת החברתית אקס (טוויטר), 30 במרץ 2026
- ^ 49.0 49.1 Press release, Israeli draft law to expand the death penalty - joint statement by Australia, Germany, France, Italy and the United Kingdom, German Federal Foreign Office (באנגלית)
- ^ 50.0 50.1 ליזה רוזובסקי, גרמניה, צרפת, איטליה ובריטניה: חוק עונש מוות עלול לפגוע במחויבות ישראל לעקרונות דמוקרטיים, באתר הארץ, 29 במרץ 2026
- ↑ Council of Europe, Secretary General Alain Berset urges Israel to abandon plans to expand the death penalty, Council of Europe, March 29, 2026 (באנגלית)
- ^ 52.0 52.1 EU/Israel: Adoption of death penalty law by the Israeli Knesset requires urgent EU measures – Joint statement, Amnesty International, 2026-04-02 (באנגלית)
- ↑ איתמר אייכנר, נטעאל בנדל, עינב חלבי, דניאל אדלסון, האיומים המרומזים מאירופה - והעתירה הראשונה: "עונש מוות פוגע בזכויות אדם", באתר ynet, 30 במרץ 2026
- ↑ Department of Foreign Affairs and Trade, Statement by Minister McEntee on Israeli Parliament's Death Penalty Bill, Government of Ireland, March 30, 2026 (באנגלית)
- ↑ ציוץ של פדרו סאנצ'ס ברשת החברתית אקס (טוויטר), 31 במרץ 2026
- ↑ נאוה פרייברג, ספרד: חוק עונש המוות הוא "צעד לעבר אפרטהייד", באתר זמן ישראל, 31 במרץ 2026
- ↑ ציוץ של Negócios Estrangeiros PT ברשת החברתית אקס (טוויטר), 30 במרץ 2026
- ↑ רויטרס, האיחוד האירופי: החלטת ישראל לאשר חוק עונש מוות לפלסטינים "מדאיגה מאוד", באתר זמן ישראל, 31 במרץ 2026
- ↑ גיא מעיין, גינוי ערבי רחב לאישור עונש מוות למחבלים: "הסלמה מסוכנת", באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 2 באפריל 2026
- ↑ The OIC Condemns the Approval of the Law on the Execution of Palestinian Prisoners
- ↑ רויטרס, גרמניה מביעה דאגה מחוק עונש המוות בישראל, באתר זמן ישראל, 31 במרץ 2026
- ↑ ציוץ של Swiss MFA ברשת החברתית אקס (טוויטר), 31 במרץ 2026
- ↑ לבטל את חוק עונש מוות, באתר האגודה לזכויות האזרח בישראל, 29 במרץ 2026
- ↑ עתירה לבג"ץ נגד חוק עונש מוות – מעגן ענישה בלתי אנושית והפליה שיטתית, באתר עדאלה, 31 במרץ 2026
- ↑ העתירה בבג"ץ 76304-03-26 עדאלה ואח' נ. הכנסת ואח'
- ↑ עתירה לבג"ץ נגד חוק עונש מוות, באתר גישה - מרכז לשמירה על הזכות לנוע, 31 במרץ 2026
- ↑ אברהם בלוך, בג"ץ הכריע: נדון בעתירות לביטול חוק עונש מוות למחבלים, באתר מעריב אונליין, 31 במרץ 2026
- ↑ עתירת קריב ואח׳ נגד הכנסת ואח׳ באתר "זולת"
- ↑ Abdulsalam Fayez, Thousands protest across Syria against Israeli law allowing death penalty for Palestinian prisoners, Anadolu Ajansı, April 2, 2026 (באנגלית)
- ↑
לפי אבו עלי אקספרס, ביישום טלגרם
- ↑ Amid reports of movements by Daraa’s tribes | Protests coincide with flares launched on border with occupied Syrian Golan
- ↑ admin, 'The Missiles Won't Only Come from Iran': Syria Rises Up in Support of Palestin, April 3, 2026 (באנגלית)
- ↑ מתן גולן, ישראלים ופלסטינים מחו בגדה נגד חוק עונש מוות למחבלים: "הולכים בכיוון ההפוך מפתרון לסכסוך", באתר הארץ, 5 באפריל 2026
- ↑ לירן תמרי, הפגנה נגד חוק עונש מוות למחבלים פוזרה בירושלים: "בניגוד להנחיות פיקוד העורף", באתר ynet, 31 במרץ 2026
- ↑ Global anger over Israel’s ’racist’ death penalty law continues, The New Arab, 3 באפריל 2026 (באנגלית)
חוק עונש מוות למחבלים43132150Q138839787