חוק הפרוצדורה האזרחית העות'מאני

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חוק הפרוצדורה האזרחית העות'מאני
פרטי החוק
תאריך חקיקה 1879

חוק הפרוצדורה האזרחית העות'מאני משנת 1879 (היא שנת 1296 להג'רה) הוא חוק שקיבלה האימפריה העות'מאנית כחלק מרפורמות הטנזימאט במחצית השנייה של המאה ה-19. החוק היה בתוקף בארץ ישראל במהלך כל תקופת המנדט הבריטי, אם כי כבר במהלך שנות המנדט בוטלו מרבית סעיפי החוק והוחלפו בתקנות סדר הדין האזרחי. מן הסעיפים שנותרו ביטל המשפט הישראלי את רובם, ונותרו בתקפם רק הסעיפים 80 - 82 המבטאים עקרון חשוב בדיני הראיות האזרחיים, ולפיו אין להעלות טענה בעל פה כנגד מסמך בכתב.

חקיקת החוק

ערך מורחב – מערכת המשפט בארץ ישראל בתקופה העות'מאנית

רפורמות הטנזימאט באימפריה העות'מאנית כללו גם חידושים במערכת המשפט. בשנות ה-60 של המאה ה-19 ייסדו העותמ'אנים מערכת בתי משפט אזרחיים, "ניזאמיים" שהוקמו כאלטרנטיבה למערכת בתי הדין השרעיים הקיימים. בבתי משפט אלו ישבו מותבים של שלושה שופטים בדין, ועליהם התמנתה ערכאת ערעור, שני אלמנטים חשובים שהיו חסרים במערכת השרעית. הדין לפיו פסקו בתי משפט אלו היה מערכת חדשה של קודים אזרחיים ובהם המג'לה. תהליך זה קודם בשנת 1879 עם חקיקת חוקים הנוגעים לדיון אזרחי ולדיון פלילי ובהם חוק הפרוצדורה האזרחית העות'מאני, ששימשו כבסיס לסדר הדין הנוהג בבית המשפט הניזאמי.[1] הפסיקה במדינת ישראל שפירשה את החוק, השוותה אותו פעמים רבות לקודקס האזרחי הצרפתי, ונראה כי המחוקק העות'מאני שאב השראה מהמחוקק הצרפתי.[2] ועם זאת, יש שמצאו סטיות בנוסחו של סעיף 80 מהנוסח המקביל בקודקס הצרפתי.[3] עם חקיקתו כלל החוק הוראות הנוגעות לסדר דין אזרחי אך גם הוראות מהותיות הנוגעות לחוזים שטרות ודיני ראיות.

חוק הפרוצדורה האזרחית בתקופת המנדט

לאחר כניסת המנדט הבריטי על ארץ ישראל לתוקף בשנת 1922, נחקק סימן 46 לדבר המלך במועצה על ארץ ישראל, 1922, ובו נקבע כי כל החוקים העות'מאניים שעמדו בתוקף ב־1 בנובמבר 1914, הוא היום שבו נכנסה טורקיה למלחמת העולם הראשונה, ימשיכו לעמוד בתוקפם. קביעה זו הותירה את חוק הפרוצדורה האזרחית העות'מאני בתוקף אף בימי המנדט הבריטי.

בשנת 1929 תורגם החוק לעברית בקובץ החוקים העות'מאני שהוציא לאור מאיר לניאדו.[4]

בשנת 1938 חוקקו הבריטים תקנות סדר דין אזרחי, ששימשו לאחר מכן כבסיס לתקנות סדר הדין האזרחי הישראליות שהותקנו בשנת 1963. לאור התקנת התקנות, חוקק הנציב העליון את פקודת הפרוצדורה האזרחית, 1938, ובה קבע כי חוק הפרוצדורה האזרחית העות'מאני בטל, פרט לסעיפים הבאים -[5]

  • סעיף 64 העוסק בדיני חוזים וכולל את עקרון חופש החוזים, פירוט לגבי חוזים שיש לערוך בכתב, וכן הוראות לגבי תנאי מכללא בחוזה.
  • סעיפים 80 - 82 העוסקים בטענה בעל פה כנגד מסמך בכתב.
  • סעיפים 106 - 112 העוסקים בפיצויים במקרה של הפרת חוזה.
  • סעיפים 271 -296 העוסקים בעיקול זמני.

הפקודה קבעה כי סעיף 274 העוסק בפטורים מעיקולים ותפיסה, לא יחול.

חוק הפרוצדורה האזרחית לאחר הקמת מדינת ישראל

עם הקמת מדינת ישראל, קבעה פקודת סדרי השלטון והמשפט, בסעיף 11, כי המשפט שהיה קיים בישראל ביום הקמת המדינה, ימשיך לעמוד בתוקפו (למעט כמה חריגים). כך שרד חוק הפרוצדורה האזרחית העות'מאני מעבר שלטוני נוסף, והפך לחלק מדיני מדינת ישראל הריבונית.

במהלך שנות המדינה הוסדרו רבים מהעניינים בהם נותר חוק הפרוצדורה האזרחית בתוקף בחקיקה ישראלית מקורית, והסעיפים המתאימים בחוק הפרוצדורה האזרחית בוטלו. כך, למשל, ביטלו חוק החוזים (חלק כללי) וחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) את סעיפי חוק הפרוצדורה העוסקים בחוזים, ועם חקיקת תקנות סדר הדין האזרחי בשנת 1963 בוטלו הסעיפים העוסקים בעיקול זמני.

כיום נותרו בתוקף בישראל רק סעיפים 80 - 82 לחוק, האוסרים על העלאת טענה בעל פה כנגד מסמך בכתב.

טענה בעל פה כנגד מסמך בכתב

וזו לשון סעיפים 80 - 82 לחוק, שהם היחידים שנותרו בתוקף:[6]

80. תביעות הנוגעות להתחייבויות וחוזים או לשותפות, למוכסנות או להלוואות שעל פי הרגיל והנהוג הם נעשים במסמך בכתב, והעולות על עשר לירות, צריך להוכיח במסמך בכתב.

טענה ותביעה נגד מסמך בכתב בנוגע לדברים האמורים, אף אם איננה עולה על עשר לירות, צריך להוכיח במסמך בכתב או על ידי הודאתו או פנקסו של הנתבע.

81. הכלל שנקבע בסעיף 80 נוהג אף במקרה שהסכום העולה על עשר לירות הוא תוצאה מהוספת הריבית על הקרן, או מחיבור סכומי תביעה אחרים.

82. הוראות הסעיף 80 לא תהיינה חלות במקרים הבאים שבהם אפשר להוכיח את התביעה על ידי עדים, ואלה הם:

(א) בפעולות שבין הבעל והאשה והקרובים במדרגה יורדת ועולה, בין האחים והאחיות וביניהם, או בין האב והאם, ואחות האב והאם והחותן והחותנת.
(ב) בתביעות שמן הנמנע היה לסדר בהם שטר מסיבת כוח מכריע או מסיבות אחרות מקובלות על פי החוק.
(ג) בתביעות שנעשה בהן שטר ונאבד, מבלי צדיית הנושה.
(ד) בתביעות שבין שני מתקשרים הנמצאים בכפר שאין בו מי שיודע לכתוב שטר.

הכלל לפיו אין להעלות טענה בעל פה כנגד מסמך בכתב נוסח מחדש והובהר על ידי בית המשפט העליון בע"א 22/63[7]: "אחד הרעיונות המונחים ביסוד ההוראה הפוסלת עדות בעל פה לסתירת מסמך בכתב הוא, כי לא מן הראוי לתלות גורלו של אדם שעשה עסקה, אשר לפעמים מסובכת ומורכבת מפרטים רבים, בסכנה של עדות לא נכונה; הכוונה היא לא רק לסכנה של עדות כוזבת, שקר ביודעין, אלא גם ובעיקר לטעויות עקב כושר הזיכרון הלקוי של בן אדם."

הטענה אליה מתייחס הסעיף היא כי הסכמת הצדדים היא שונה מזו שנוסחה בכתב. הסעיף אינו מונע טענות אחרות כלפי נסיבות עריכת המסמך כגון עושק או כפייה, טענות באשר לכשרותם המשפטית של הצדדים, או טענות באשר להסכמה מאוחרת למסמך.

על פי הפסיקה לא ניתן להעלות טענה בכתב כלפי מסמך שנוסח לפי נוהג כאמור בלשון הסעיף, אך גם לא כלפי מסמך שנוסח מחמת דרישה חוקית (כדוגמת סעיף 8 לחוק המקרקעין, הדורש מסמך בעסקת מקרקעין), ומסמך שנוסח אך מכוח רצון הצדדים.[8]

סעיפי חוק הפרוצדורה האזרחית העות'מאני חלים רק על המשפט האזרחי ואין להם תחולה במשפט הפלילי.[9]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. Jun Akiba, "Sharī‘a Judges in the Ottoman Nizāmiye Courts, 1864-1908," Osmanlı Araştırmaları / The Journal of Ottoman Studies,LI (2018), 209-237
  2. ע"א 136/56 סלבקו פוקס נ' אילון את עציוני בע"מ, פ"ד יא 358 (1957).
  3. ע"א 65/49 פריזלר נ' פריץ, פ"ד ה-878 (1951)
  4. קבץ החקים העותמנים הנהוגים בארץ-ישראל עם כל הפקודות, ההודעות, תקנות בתי המשפט וכו', בעניני דיון אזרחי שיצאו ע"י ממשלת א"י מזמן הכבוש (תרגם מאיר לניאדו, ירושלים: דפוס הכהן, 1929)
  5. פקודת הפרוצדורה האזרחית, 1938. ע"ר מס' 781 מיום 7.5.1938, תוס' 1, עמ' (ע) 25, (א) 25.
  6. נוסח החוק בעברית לקוח מתוך תרגומו של מאיר לניאדו - קבץ החקים העותמנים הנהוגים בארץ-ישראל עם כל הפקודות, ההודעות, תקנות בתי המשפט וכו', בעניני דיון אזרחי שיצאו ע"י ממשלת א"י מזמן הכבוש (תרגם מאיר לניאדו, ירושלים: דפוס הכהן, 1929)
  7. ע"א 22/63 בן ציון נ' אזולאי פ"ד יז 1415 (1963)
  8. יעקב קדמי, על הראיות כרך שלישי, (2009) עמ' 1502
  9. יעקב קדמי, על הראיות כרך שלישי, (2009) עמ' 1503

הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי.

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

חוק הפרוצדורה האזרחית העות'מאני41332151