חוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים
 | |
| פרטי החוק | |
|---|---|
| תאריך חקיקה | 17 ביולי 2018 |
| תאריך חקיקה עברי | ה' באב תשע"ח |
| גוף מחוקק | הכנסת העשרים |
| חוברת פרסום | ספר החוקים 2744, עמ' 902 |
| הצעת חוק | פרטית |
| משרד ממונה | משרד הכלכלה והתעשייה |
| מספר תיקונים | 2 |
| נוסח מלא | הנוסח המלא |
חוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים, התשע"ח–2018, שנקרא תחילה חוק פנייה לגופים ציבוריים באמצעי קשר דיגיטליים, התשע"ח–2018, קובע שגוף ציבורי יאפשר לכל אדם לפנות אליו באמצעי קשר דיגיטלי. החוק אושר בכנסת העשרים ב-17 ביולי 2018, ועבר הרחבה ניכרת ביוני 2022.
היסטוריה חקיקתית
גופים ממשלתיים ועסקים רבים השתמשו בפקס בסוף המאה ה-20, חלקם כערוץ בלעדי למסירת טפסים והודעות מצד לקוחות[1]. החל מהעשור השני של המאה ה-21 התמעטו מספר האנשים אשר עושים שימוש ביתי בפקס. בישראל משתמשים שהמשיכו להשתמש בפקס באו בקרב אוכלוסיות שלא היו מעוניינת לעשות שימוש ברשת האינטרנט. בעיקר בקרב קשישים ומהקהילה החרדית[2].
בשנת 2014 העלתה לראשונה חברת הכנסת סתיו שפיר הצעת חוק שתחייב את משרדי הממשלה, הרשויות המקומיות, חברות התקשורת והתשתיות לקבל את פניות הציבור באמצעות דואר אלקטרוני ולהפסיק לחייב את הפונים במשלוח מסמכים במכשיר הפקס[3]. ביוני 2015 ועדת שרים לחקיקה אישרה את הצעת חוק "ממשל ללא נייר" שהגיש ח"כ מיקי לוי, לפיה משרדי הממשלה וגופים ציבוריים המתוקצבים על ידה יחויבו להתקשר עם ספקים באמצעות דואר אלקטרוני[4]. עוד עסקו בקידום החוק צוות לובי 99 עם חברי הכנסת שרן השכל ודוד ביטן ממפלגת הליכוד.[5]
ביולי 2018 אושר חוק פנייה לגופים ציבוריים באמצעי קשר דיגיטליים,[6] והוא נכנס לתוקף לאחר שנה מיום פרסומו ב"רשומות", כלומר ב-26 ביולי 2019.
כאמור בשמו, בגרסתו המקורית עסק החוק רק בפנייה מצד הציבור אל גופים ציבוריים. בהצעת "חוק ההסדרים" לשנות התקציב 2021 ו-2022 נכלל פרק העוסק בשליחת מסרים מגופים ציבוריים בדיוור דיגיטלי. דברי נימקו זאת: "דיוור דיגיטלי יאפשר את שליחת המסר באופן מיידי בערוץ זמין, אמין, נגיש, מאובטח, מהימן וזול, תוך שמירת פרטיותו של הנמען. בכך, בכוחו של הדיוור הדיגיטלי לייעל את תהליך התקשורת עם גופים ציבוריים, הן מנקודת המבט של הפרט שיקבל את המסר והן מנקודת המבט של הגוף הציבורי."[7] במהלך הדיון בהצעת "חוק ההסדרים" הופרד ממנה הדיון בתיקון זה והוא נדון בנפרד. בתיקון מס' 2 לחוק נוספו לחוק פרקים העוסקים בשליחת מסרים מגופים ציבוריים בדיוור דיגיטלי.[8] בהתאם לתיקון זה שונה בו שם החוק לשם הנוכחי, חוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים.
הוראות החוק
החוק קובע כי "גוף ציבורי יאפשר לכל אדם לפנות אליו באמצעי קשר דיגיטלי (אמצעי טכנולוגי שבחר הגוף הציבורי, המאפשר לציבור לפנות אליו בפשטות מכל מקום, באמצעות האינטרנט, לרבות באמצעות דואר אלקטרוני, וכן לצרף לפנייתו קבצים), אלא אם כן נקבע אחרת לפי כל דין או שהגוף הציבורי החליט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, כי הפנייה לגבי עניין מסוים תהיה בדרך מסוימת אחרת". במקביל יש לאפשר קשר באמצעות פקס. רשימת הגופים הציבוריים שעליהם חלה קביעה זו היא:
- (1) משרדי הממשלה, לרבות יחידותיהם ויחידות הסמך שלהם, ולמעט שירות הביטחון הכללי, המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, הוועדה לאנרגיה אטומית, מערך הסייבר הלאומי, הרשות להגנה על עדים, ויחידות ואגפים של משרד הביטחון ויחידות הסמך שלו שאינם נותנים שירות לציבור;
- (2) צבא הגנה לישראל – לעניין יחידות שנותנות שירות לציבור;
- (3) לשכת נשיא המדינה;
- (4) מינהל הכנסת;
- (5) משרד מבקר המדינה;
- (6) בתי משפט, בתי דין, לשכות הוצאה לפועל, המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות וגופים אחרים בעלי סמכות שפיטה על פי דין, והכול בעניינים שאינם הליכים שיפוטיים או מעין שיפוטיים;
- (7) משטרת ישראל – לגבי פניות ליחידה לתלונות ציבור, ופניות בעניין חוק חופש המידע, התשנ״ח–1998, דוברות והסברה ורכש;
- (8) הרשות הארצית לכבאות והצלה – לגבי פניות ליחידות או לבעלי תפקידים שנותנים שירות לציבור בעניין סידורי בטיחות אש והצלה בנכסים ובעסקים, הקצאת כבאים בתשלום, אגרות ותשלומים בעד שירותים, גיוס ומיון עובדים, תלונות הציבור, דוברות והסברה;
- (9) שירות בתי הסוהר – לגבי פניות ליחידות שעוסקות בגיוס ומיון עובדים, ופניות בעניין תלונות הציבור, דוברות והסברה, חוק חופש המידע, התשנ״ח–1998, תיאום סיורים בשירות בתי הסוהר ונפגעי עבירה;
- (10) עירייה, מועצה מקומית או מועצה אזורית;
- (11) תאגיד מקומי שלפחות מחצית ההון או לפחות מחצית כוח ההצבעה בו מוחזקים, במישרין או בעקיפין, בידי רשות מקומית או בידי תאגיד מקומי אחר, או שיש לרשות מקומית או לתאגיד מקומי אחר, במישרין או בעקיפין, זכות למנות לפחות מחצית ממספר הדירקטורים בו או את המנהל הכללי שלו, והכול כשההחזקה או זכות המינוי כאמור הם של הרשות המקומית, לבדה או יחד עם אחד או יותר מאלה:
- (א) רשות מקומית אחרת, אחת או יותר;
- (ב) המדינה;
- (ג) תאגיד מקומי אחר, אחד או יותר;
- (12) בית חולים ציבורי כללי כהגדרתו בסעיף 54 לחוק ההתייעלות הכלכלית :(תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו־2018), התשע״ז–2016, למעט בית חולים ממשלתי כללי כמשמעותו באותו סעיף;
- (13) קופת חולים כהגדרתה בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ״ד–1994;
- (14) תאגיד שהוקם בחוק או לפיו;
- (15) חברה ממשלתית כהגדרתה בחוק החברות הממשלתיות, התשל״ה–1975.
החוק מתיר למרשם האוכלוסין לשלוח מסר אלקטרוני למען הדיגיטלי של תושב ומתיר למאסדר המתאים לשלוח מסר אלקטרוני למען הדיגיטלי של חברה, עמותה ואגודה שיתופית, כאשר מתקיימים תנאים אלה:
- (א) המסר נשלח לפי חיקוק או הוראת מינהל;
- (ב) המסר כולל מידע אישי לנמען שהוא יחיד או שהוא מסר המותאם באופן ייעודי לנמען שהוא תאגיד;
- (ג) המסר כולל מידע המותאם לנמען בעניין מיצוי זכויות, אספקת שירותים חיוניים או פגיעה משמעותית בשגרת החיים שלו;
- (ד) המסר הוא מסר אזהרה; מסר אזהרה יכול שיימסר בשיחה;
- (ה) המסר הוא מסוג המסרים שהנמען נתן לגוף הציבורי את הסכמתו לשליחתם למענו הדיגיטלי, ובלבד שהגוף הציבורי יאפשר לנמען לבטל את הסכמתו באופן דומה לאופן שבו היא ניתנה;
- (ו) לעניין נמען שהוא קטין – המסר הוא הודעה למלש"ב או הודעה לבוחר.
שליחת המסר תיעשה באופן מאובטח, תוך נקיטת אמצעי הגנה סבירים מפני פגיעה, שיבוש או גישה אליו שלא על ידי הנמען בתהליך שליחתו.
החל מיום 27 בדצמבר 2024, כאשר נקבעו בחיקוק הוראות לעניין שליחת מסר בידי גוף ציבורי בדואר, מסר אלקטרוני ששלח גוף ציבורי ייחשב כאילו נשלח בדואר. כאשר נקבעו בחיקוק הוראות לעניין שליחת מסר בידי גוף ציבורי בדואר רשום, מסר אלקטרוני ששלח גוף ציבורי ייחשב כאילו נשלח בדואר רשום כאשר הנמען אישר את קבלת המסר או שהגוף הציבורי קיבל חיווי על כך שהמסר הוצג לנמען, והכול לאחר שהזדהה באמצעות אמצעי דיגיטלי שמאפשר הזדהות ברמת ודאות גבוהה. הוראות אלה לא יחולו לגבי משלוח הודעה למלש"ב.
תחילה נקבע שר הדיגיטל הלאומי כממונה על ביצוע חוק זה,[9] ובאוגוסט 2021 נקבע ששר הכלכלה והתעשייה כממונה על ביצוע חוק זה,[10] והוא רשאי, באישור ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, להתקין תקנות לביצועו. לא הותקנו תקנות מכוח חוק זה.
מימוש החוק
בנוסף לדרכים הוותיקות, של פנייה בדואר או בפקס, גופים ציבוריים רבים מאפשרים פנייה אליהם בדואר אלקטרוני, אחרים מאפשרים זאת באמצעות טופס מקוון באתר האינטרנט שלהם, ויש שלשם שמירת הפרטיות של הפונים מאפשרים זאת באמצעות אתר מאובטח הדורש הזדהות (למשל רשות המסים ומערכת המשפט).
קישורים חיצוניים
חוק פנייה לגופים ציבוריים באמצעי קשר דיגיטליים, התשע״ח–2018, בספר החוקים הפתוח
היסטוריית החקיקה של חוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים, במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת- פנייה לגוף ציבורי באמצעות האינטרנט, באתר כל זכות
- עמי רוחקס דומבה, ״חוק התקשורת הדיגיטלית - פגיעה קשה בפרטיות ובהגנה על המידע של אזרחי ישראל״, באתר "IsraelDefense", 29 ביולי 2021
הערות שוליים
- ^ אביב דילבסקי, הדיקטטורה של הפקס לביטול עסקות, באתר הארץ, 27 בספטמבר 2010
כשאין פקס בבית, באתר הארץ, 16 בדצמבר 2001 - ^
רועי צ'יקי ארד, מי עדיין משתמש בפקסימיליות?, באתר הארץ, 26 באפריל 2013
- ^ יהונתן ליס, הצעת חוק: משרדי הממשלה לא יחייבו אזרחים לפנות אליהם בפקס, באתר הארץ, 4 בפברואר 2014
- ^ צבי זרחיה, נגמר עידן הפקס? אושרה ההצעה לחייב משרדי ממשלה להתקשר עם ספקים במייל, באתר TheMarker, 21 ביוני 2015
- ^ ח"כ שרן השכל ועו"ד לינור דויטש על חוק הפקסים וממשל זמין - "יהיה בסדר" / 18.07
- ^ חוק פנייה לגופים ציבוריים באמצעי קשר דיגיטליים, התשע"ח-2018, ס"ח 2744 מ-26 ביולי 2018;
מיכל רז-חיימוביץ', בלי פקסים: משרדי ממשלה יחויבו לקבל מיילים מהציבור, באתר גלובס, 17 ביולי 2018 - ^ הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"ב-2021, ה"ח הממשלה 1443 מ-31 באוגוסט 2021
- ^ חוק פנייה לגופים ציבוריים באמצעי קשר דיגיטליים (תיקון מס' 2 והוראת שעה), התשפ"ב–2022, ס"ח 2980 מ-27 ביוני 2022
- ^ הודעה על קביעת שר הממונה על ביצוע חוק לפי חוק פנייה לגופים ציבוריים באמצעי קשר דיגיטליים, ילקוט הפרסומים 9222, 17 בנובמבר 2020, עמ' 1,272
- ^ הודעה על קביעת שרה הממונה על ביצוע חוק לפי חוק פנייה לגופים ציבוריים באמצעי קשר דיגיטליים, ילקוט הפרסומים 9835, 23 באוגוסט 2021, עמ' 10,473
36835800חוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים