חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם

חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם

פרטי החוק
תאריך חקיקה	12 במרץ 1996
תאריך חקיקה עברי	כ"א באדר תשנ"ו
גוף מחוקק	הכנסת השלוש עשרה
חוברת פרסום	ספר החוקים 1578, עמ' 201
הצעת חוק	פרטית
משרד ממונה	משרד העבודה
מספר תיקונים	12
נוסח מלא	הנוסח המלא

חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו-1996 אושר בכנסת השלוש עשרה בשנת 1996, והוא מסדיר את העסקתם של עובדים על ידי קבלני כוח אדם.

היסטוריה חקיקתית

הצעת החוק הוגשה לכנסת על ידי חבר הכנסת אברהם יחזקאל. דברי ההסבר להצעת החוק הציגו את הגורמים להצגתה:

העסקת עובדים באמצעות קבלני כוח אדם הינה תופעה ההולכת ומתרחבת, בעיקר במיגזרים שבהם דרושה ניידות גבוהה של עובדים; מאידך, נלוות לתופעה זו מספר השלכות שליליות.

לא זו בלבד שהעובדים סובלים מהעדר מקום עבודה קבוע ומסודר, אלא שהם נתונים לעיתים קרובות לניצול על ירי תשלום שכר נמוך והעדר תנאים

סוציאליים נאותים. תופעה שלילית אחרת היא שלעיתים גובים מהעובדים סכומים בעד הוצאות טיפול, עמלות וכד'.

בחוק המוצע התחשבות מלאה והקלות למעסיקים לגבי אותם סוגי עבודות זמניות אשר מעצם טיבן נעשות בידי קבלני כוח אדם, כגון: מילוי מקום של עובד שנעדר זמנית מהעבודה או מילוי משימה חולפת. מאידך מוצעת הגנה רחבה יותר לאותם עובדים המועסקים בידי קבלני כוח אדם בעבודות שונות במקום העבודה ואין למעשה הצדקה עניינית שהן תיעשנה באמצעות קבלני כוח אדם.

החוק אושר בכנסת ב-12 במרץ 1996, ונקבע בו שייכנס לתוקף כעבור חצי שנה מיום פרסומו, כלומר ב-21 בספטמבר 1996.

מאז אישורו תוקן החוק 12 פעמים. תיקונים עיקריים:

• בתיקון ראשון לחוק, משנת 2000, נוסף לו סעיף 12א, הקובע שכאשר עובד של קבלן כוח אדם הועסק אצל מעסיק בפועל תקופה העולה על תשעה חודשים רצופים (ובהיתר משר העבודה: תקופה שלא תעלה על חמישה עשר חודשים) הוא הופך לעובד של המעסיק בפועל. נקבע שסעיף זה ייכנס לתוקף כעבור חצי שנה מיום פרסומו, אך בתיקונים נוספים (בעיקר בחוקי ההסדרים) נדחתה כניסתו לתוקף שוב ושוב, והוא נכנס לתוקף ב-1 בינואר 2008. כמו כן הוחלף סעיף 13 לחוק, העוסק בהשוואת תנאי העבודה של עובד קבלן כוח אדם לתנאי העבודה הנהוגים אצל המעסיק בפועל. עוד נקבע בתיקון זה שלעניין חוק זה דין המדינה כמעסיק בפועל כדין כל מעסיק בפועל.
• בתיקון מס' 5 הוחרגו עובדים זרים בענף הבניין מתחולתו של סעיף 12א.
• בתיקון מס' 6 נוספה לחוק הסדרת פעילותם של קבלני שירות.
• בתיקון מס' 8 נוסף לחוק האיסור לקבל שירות מקבלן כוח אדם או קבלן שירות שאינם בעלי רישיון.
• בתיקון מס' 12 נוסף לחוק סעיף 9א, המסדיר את פעילותם של קבלני כוח אדם המספקים שירותי כוח אדם של עגורנאים המפעילים עגורן. דברי ההסבר להצעת החוק מציינים שמטרתה היא "למקד מאמצים בהגברת הבטיחות בעבודה בכל הקשור בעגורנים באתרי בנייה, נוכח ליקויים בהפעלת עגורנים, שגרמו בין השאר לקריסתם באתרי בנייה ולאובדן חיי אדם".

הוראות החוק

החוק מבחין בין קבלן כוח אדם לקבלן שירות:

• קבלן כוח אדם הוא מי שעיסוקו במתן שירותי כוח אדם של עובדיו לשם עבודה אצל זולתו, לרבות לשכה פרטית כמשמעותה בחוק שירות התעסוקה, התשי״ט–1959, העוסקת גם במתן שירותי כוח אדם; מי שאצלו מועסק עובד של קבלן כוח אדם, למעט יחיד שהעובד האמור מועסק אצלו במתן שירותי סיעוד, קרוי מעסיק בפועל.
• קבלן שירות הוא מי שעיסוקו במתן שירות בתחומי שמירה ואבטחה או ניקיון, באמצעות עובדיו, אצל זולתו. על קבלן שירות חל רק חלק מהוראות חוק זה.

רישוי

פעילות כקבלן כוח אדם או כקבלן שירות מותרת רק למי שקיבל רישיון לכך ממשרד העבודה, ובהתאם לתנאי הרישיון. רישיון יינתן רק למי שמתקיימים בו כל התנאים הבאים:

(1) רישיון לקבלן כוח אדם יינתן למי שהוא, או המנהל המועסק על ידיו, הם בעלי ניסיון של לפחות שלוש שנים במתן שירותי כוח אדם או בניהול כוח אדם; רישיון לקבלן שירות יינתן למי שהוא, או המנהל מטעמו, הם בעלי ניסיון ניהולי או עסקי, וכן בעלי ידע בתחום זכויות עובדים.

(2) הוא המציא ערבות בנקאית או ערובה מתאימה אחרת למילוי חובותיו כלפי עובדיו, על פי תקנות שיתקין באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת. התקנות העוסקות בכך הן תקנות העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם (ערובה), התשנ"ו-1996.

(3) בחמש השנים שקדמו לבקשת הרישיון לא הורשע מבקש הרישיון או ממלא תפקיד בכיר בעסקו בעבירה שיש עמה קלון, או בעבירה שמפאת חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לעסוק כקבלן כוח אדם.

שר העבודה רשאי, לאחר שנתן לבעל הרישיון הזדמנות להשמיע טענותיו, לסייג את הרשיון או לבטלו אם התקיים בקבלן כוח האדם אחד מאלה:

(1) הרשיון ניתן על יסוד מידע כוזב או שגוי;

(2) חדל להתקיים תנאי מן התנאים למתן הרשיון;

(3) הוא הפר תנאי שברשיון;

(4) הוא או ממלא תפקיד בכיר בעסקו הורשעו בעבירה שיש עמה קלון או בעבירה שמפאת חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לעסוק כקבלן כוח אדם;

(5) הוא הוכרז פושט רגל או פסול דין, ואם הוא תאגיד – ניתן לגביו צו פירוק זמני או מונה לו כונס נכסים או שהתאגיד החליט על פירוק מרצון;

(6) הוא הפר חובה מהותית מהחובות המוטלות עליו על פי הוראה שבחיקוק, בהסכם קיבוצי או בחוזה עבודה המעניק זכויות לעובדים, לאחר שניתנה לו התראה מאת השר.

פעילות כקבלן כוח אדם הנותן שירותי כוח אדם של עובדים שאינם תושבי ישראל, מצריכה גם קבלת היתר מיוחד לכך משר הפנים ועל פי תנאי ההיתר האמור. היתר כזה יינתן רק לתאגיד שמטרתו ועיסוקו היחידים הם מתן שירותי כוח אדם של עובדים שאינם תושבי ישראל.

לא יקבל אדם שירות כוח אדם מקבלן כוח אדם או שירות מקבלן שירות, ולא יתקשר עמם לקבלת שירותים כאמור, אלא אם כן הקבלן הוא בעל רישיון או היתר מיוחד כאמור לעיל, והמציא לאותו אדם העתק ממנו.

תנאי עבודה

תנאי עבודה של העובד אצל קבלן כוח אדם ייערכו בהסכם בכתב ביניהם, אלא אם כן חל עליהם הסכם קיבוצי המסדיר את תנאי עבודתו של העובד אצל קבלן כוח האדם. קבלן כוח אדם ימסור לעובד לפני תחילת העסקתו עותק מההסכם בכתב שנערך ביניהם; חל עליהם הסכם קיבוצי, יאפשר הקבלן לעובד לעיין בו.

החוק אוסר על קבלן כוח אדם וקבלן שירות לגבות תשלום מעובד או ממועמד לעבודה בעד שירותיו או החזר הוצאותיו. איסור זה אינו חל לגבי תשלום בעד הכשרה מקצועית הניתנת למועמד לעבודה לפני תחילת העסקתו בידי קבלן כוח אדם לשם הכשרתו לעבודתו. התשלום בגין הכשרה מקצועית מוסדר בתקנות העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם (חיוב בתשלום בעד הכשרה מקצועית), תשנ"ח-1997. כן אוסר החוק על המעסיק בפועל לגבות מעובד קבלן המועסק אצלו תמורה של סכומים שהוא שילם לקבלן כוח האדם בעד שירותיו או כהחזר הוצאותיו.

כאשר עובד של קבלן כוח אדם הועסק אצל מעסיק בפועל תקופה העולה על תשעה חודשים רצופים (ובהיתר משר העבודה: תקופה שלא תעלה על חמישה עשר חודשים) הוא הופך לעובד של המעסיק בפועל. לעניין זה רואים רציפות בעבודה אפילו חלה בה הפסקה לתקופה שאינה עולה על תשעה חודשים. כאשר העובד הופך לעובדו של המעסיק בפועל, יצורף ותק העובד בתקופת העסקתו על ידי קבלן כוח האדם אצל אותו מעסיק בפועל, לוותק העובד בתקופת העסקתו אצל המעסיק בפועל. סעיף זה אינו חל על עובד זר בענף הבניין שהוא עובד של קבלן כוח אדם, ועל עובד של קבלן כוח אדם המועסק אצל מעסיק בפועל בתפקידי מחשוב (תחזוקה, פיתוח והטמעה של מערכות מחשוב).

תניה בחוזה האוסרת, בין לחלוטין ובין באופן זמני, על המעסיק בפועל במקום העבודה שבו מועסק עובדו של קבלן כוח האדם להעסיק את העובד, או האוסרת, במישרין או בעקיפין, על העובד כאמור להיות עובדו של המעסיק בפועל במקום עבודה כאמור – אין לה תוקף.

קבלן כוח אדם לא יעסיק עובדים הבאים במקום עובדים המשתתפים בשביתה ולא יעסיק עובדים במקום עובדים המושבתים עקב השבתה, כל עוד השביתה או ההשבתה מתקיימות.

פיקוח

שר העבודה רשאי להסמיך מפקחים, מבין עובדי משרדו, לשם פיקוח על ביצוע הוראות לפי חוק זה; שר הפנים רשאי להסמיך מפקחים, מבין עובדי משרדו, לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה לגבי מי שנותן שירותי כוח אדם של עובדים שאינם תושבי ישראל.

לשם ביצוע תפקידיו לפי חוק זה רשאי מפקח –

(1) להיכנס לכל מקום שיש לו יסוד להניח כי מועסקים בו בני אדם, או שבו מתנהל עסקו של קבלן כוח אדם, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים אלא לפי צו של שופט;

(2) לבדוק כל פנקס, תעודה, דין וחשבון או מסמך אחר ולהעתיק מהם;

(3) להיות מלווה על ידי שוטר, אם יש לו יסוד לחשוש להפרעה בביצוע תפקידו.

מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי חוק זה, אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שניים אלה:

(1) הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו, והוא לובש מדי מפקח, בצבע ובצורה שהורו לעניין זה השר ושר הפנים.

(2) יש בידו תעודת מפקח החתומה בידי השר או שר הפנים, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג על פי דרישה.

ראו גם

• חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה

קישורים חיצוניים

• חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, בספר החוקים הפתוח
• היסטוריית החקיקה של חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת
• העסקת עובדים באמצעות קבלן כוח אדם או קבלן שירות, באתר משרד העבודה

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

36072831חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם