חוקת יוון

חוקת יוון

מילות הפתיחה של חוקת יוון מ-1844
פרטי החוק
מדינה

חוקת יוון (ביוונית: Σύνταγμα της Ελλάδας) היא המסמך החוקתי הבסיסי של הרפובליקה ההלנית.

החוקה נוצרה בצורתה הנוכחית על ידי הפרלמנט ההלני ב-1974, לאחר נפילת המשטר הצבאי ביוון ותחילת הרפובליקה היוונית השלישית. היא נכנסה לתוקף ב-11 ביוני 1975 (אושרה יומיים קודם לכן), באופן רשמי כתיקון של חוקת 1952. החוקה עברה תיקונים ב־1986, 2001, 2008 ו־2019.

ההיסטוריה חוקתית של יוון מתחילה במלחמת העצמאות היוונית (1821–1832), שבה אומצו שלוש החוקות הראשונות של יוון על ידי האספות הלאומיות המהפכניות. כיכר סינטגמה באתונה נקראת על שם החוקה הראשונה שאומצה במדינת יוון המודרנית.

הקשר

החוקה מורכבת מ-120 סעיפים, המובאים בארבעה חלקים:

• החלק הראשון (סעיפים 1–3), הוראות יסוד, קובע את יוון כדמוקרטיה פרלמנטרית עם נשיא (או רפובליקה – המילה היוונית δημοκρατία יכולה להתפרש בשתי הדרכים), ומאשרת את מעמדה הבולט של הכנסייה האורתודוקסית ביוון.
• החלק השני (זכויות פרט וחברה, סעיפים 4–25), עוסק בזכויות פרט וחברה, כאשר הגנתן חוזקה לאחר התיקון של 2001. ההוראות החדשות מסדירות נושאים כמו הגנת נתונים אישיים והסמכויות של רשויות עצמאיות מסוימות.
• החלק השלישי (ארגון ותפקוד המדינה, סעיפים 26–105) מתאר את הארגון ותפקוד המדינה. סעיף 28 משלב באופן רשמי חוקים בינלאומיים ואמנות בינלאומיות לתוך החוק היווני.
• החלק הרביעי (הוראות מיוחדות, סופיות ומעבריות, סעיפים 106–120) כולל הוראות מיוחדות, סופיות ומעבריות.

תיקוני חוקה

חוקת 1975 עברה תיקונים ארבע פעמים: ב-1986, 2001, 2008 ו-2019.

תהליך תיקון החוקה

לפרלמנט הזכות לתקן או לשנות את החוקה, למעט הסעיפים העוסקים ב"צורת המדינה" (הקמת הרפובליקה הפרלמנטרית עם נשיא) והסעיפים המגנים על זכויות וחירויות אדם, שהם בלתי ניתנים לשינוי. תהליך תיקון החוקה מופעל על ידי הצעה של לפחות שישית מחברי הפרלמנט, ואושר ברוב של שלוש חמישיות מחברי הפרלמנט, המובע פעמיים בנפרד, בהפרש של לפחות חודש אחד. במקרה זה, עניין התיקון מועבר למושב הבא של הפרלמנט, כלומר לאחר הבחירות הכלליות הבאות, שלאחריהן יכול הפרלמנט לאשר את התיקון ברוב של מעל 50%. אם ההצעה הראשונית לתיקון השיגה רק רוב של 50% פלוס אחד, אזי דרוש רוב של שלוש חמישיות בפרלמנט החדש.

פרלמנט שהוענק על ידי קודמו סמכויות לתקן את החוקה נקרא רשמית "פרלמנט מתקן" ונמנה בנפרד ממושבי הפרלמנט הרגילים. פרלמנט 1974 כונה "החמישי המתקן", שכן פעל תחת חוקת 1952 והתאים אותה. חוקת 1975 שהתקבלה הייתה למעשה חוקה חדשה לחלוטין, במיוחד מאחר שהיא שילבה את תוצאות הפלפיסציט^{[דרושה הבהרה]} של 1974 שהקים את הרפובליקה במקום המונרכיה החוקתית. עם זאת, היא נחשבה רשמית כתיקון של חוקת 1952. פרלמנט 1986 היה ה"שישי המתקן"; פרלמנט 2001 היה ה"שביעי המתקן"; פרלמנט 2004 היה ה"אחד עשר רגיל" של הרפובליקה היוונית השלישית; פרלמנט 2007 היה ה"שמיני המתקן"; פרלמנט 2009 היה ה"שנים עשר רגיל"; פרלמנט 2012 הראשון שהתקיים כתוצאה מהבחירות הלאומיות ב-6 במאי היה ה"שלושה עשר רגיל" (גם כונה "פרלמנט יום אחד", משום שהתכנס ליום אחד בלבד, רק כדי להפסק שוב לקיום הבחירות הלאומיות ב-17 ביוני, שכן לא ניתן היה להשיג רוב ממשלתי) ופרלמנט 2012 הוא ה"ארבעה עשר רגיל". יש לעבור לפחות חמש שנים לאחר סיום מוצלח של תהליך התיקון, לפני שיכול להתחיל תיקון נוסף.

היסטוריה חוקתית של יוון

במהלך ההיסטוריה המודרנית של יוון, חוקת 1975 היא האחרונה בסדרת החוקות שהתקבלו באופן דמוקרטי . הראשונה שבהן אומצה ב-1822. החוקה הנוכחית היא רשמית תיקון משמעותי של חוקת 1952, כפי שבוצע על ידי הפרלמנט החמישי המתקן.

תחת משטר הקולונלים אומצו חוקות ב־1968 ו-1973.

לקריאה נוספת

• Eleftheriadis, Pavlos (במרץ 2005). "Constitutional Reform and the Rule of Law in Greece". West European Politics. 28 (2): 317–334. doi:10.1080/01402380500059777. S2CID 154304533. {{cite journal}}: (עזרה)

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

חוקת יוון41540128Q1573466