חוקת אלבניה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

החוקה הנוכחית של הרפובליקה של אלבניה (באלבנית: Kushtetuta e Republikës së Shqipërisë) אומצה על ידי הפרלמנט של אלבניה ב-21 באוקטובר 1998 ואושרה בצו נשיאותי ב-28 בנובמבר 1998, לאחר משאל עם שאישר את החוקה החדשה.[1] החוקה החליפה את חוקת הרפובליקה הסוציאליסטית העממית של אלבניה (אנ') מ-1976, שאומצה במקור ב-28 בדצמבר 1976 ותוקנה ב-29 באפריל 1991.[2]

החוקה הנוכחית מגדירה את אלבניה כרפובליקה חוקתית פרלמנטרית מאוחדת,[3] עם בית מחוקקים חד-ביתי המורכב מ-140 חברים, הבוחרים את הנשיא כראש המדינה, הקבינט, המורכב מראש הממשלה, סגן ראש הממשלה ושאר השרים.[4] החוקה מחולקת ל-18 חלקים המפרטים נושאים כמו דמוקרטיה פרלמנטרית, ריבונות העם וזכויות היסוד של האזרחים כמו גם נקודות חשובות אחרות.

בשל חוסר היציבות הפוליטית, לאלבניה היו חוקות רבות במהלך ההיסטוריה. המדינה הוקמה בתחילה כמונרכיה ב-1913, לזמן קצר הייתה רפובליקה בשנות ה-20 של המאה ה-20, ואז חזרה למונרכיה דמוקרטית ב-1928. מאוחר יותר הפכה לרפובליקה סוציאליסטית עד שהקפיטליזם עלה בשנות ה-90.

היסטוריה

ימי הביניים

לאלבנים יש מסורת עתיקה של חוק ותקנות. בין החוקים הישנים ניתן למצוא את הקאנון, מעין חוקה שכובדה על ידי רוב האלבנים במשך מאות שנים ונטען כי הוא נכתב במאה ה-14. הקאנון סיפק רמה מסוימת של ממשל עצמי לאלבנים תחת שלטון זר ומסגרת ראשונית של דמוקרטיה. על פי הקאנון, החלטות חשובות מתקבלות על ידי ועידות של זקני הקהילה.[5]

התקופה המודרנית

במהלך ההתעוררות הלאומית באלבניה (אנ') במאה ה-19, האלבנים ייסדו את הליגה של פריזרן והקימו את הממשלה הזמנית (אנ') לשטחים דוברי האלבנית של האימפריה העות'מאנית. "הקאנון החדש" אומץ כתוכנית וכחוק עבור הגופים המנהליים, במה שנחשב כתחילת הפוליטיקה האלבנית המודרנית.

ב-1913 הוכרה נסיכות אלבניה כמדינה עצמאית, אך המעצמות הגדולות החליטו להגביל את שאיפותיה הטריטוריאליות של אלבניה ויצרו מונרכיה חוקתית בראשות הנסיך הגרמני וילהלם ויורשיו. החוקה האורגנית של אלבניה שנקבעה על ידי ועדת הפיקוח הבין-לאומית (אנ') ב-1914 - לא הייתה בעלת השפעה רבה, בין השאר בשל המרידות נגד המלך הזר ובשל מלחמת העולם הראשונה. גבולות 1913 שנקבעו על ידי מעצמות אירופה הותירו יותר ממחצית השטחים דוברי האלבנית מחוץ לגבולות אלבניה. עם זאת, מיד לאחר מלחמת העולם הראשונה, המדינה עמדה בסכנה של חלוקה מחדש למדינות אחרות. כנגד זאת, המנהיגים האלבנים קיימו את קונגרס לושנייה (אנ') בו החליטו להגן על ריבונות ארצם ולהילחם נגד כל פלישה זרה. כמו כן אושרה חוקה זמנית, המאשרת את המלוכה.

במהלך שנות ה-20 של המאה ה-20 חוותה אלבניה חוסר יציבות פוליטית ורצף מהיר של ממשלות. ב-1924 השתלטה על המדינה קבוצה מהפכנית בכוח, ושישה חודשים לאחר מכן דוכאה המהפכה. ב-1925 הוכרזה רפובליקה אלבנית תחת חוקה המבוססת בעיקר על המודל של הרפובליקה הצרפתית השלישית.[6] לרפובליקה היה בית מחוקקים דו-ביתי שבחר נשיא, שהיה ראש המדינה והממשלה לתקופת כהונה של שבע שנים. עם זאת, החוקה סטתה מהמודל הצרפתי דאז, בסמכויות הגורפות שהוענקו לנשיאות, כולל הזכות למנות שליש מהסנאט ולשלוט בצו. הנשיא היחיד תחת מערכת זו היה זוגו הראשון, מלך אלבניה. לכל דבר ועניין, נשיאותו הייתה דיקטטורה חוקתית.

שלוש שנים לאחר מכן, ב-1928, הוכרזה אלבניה כממלכה, והנשיא זוגו הפך למלך זוגו הראשון. הרשות המחוקקת כללה בית אחד, בעוד שהסמכות המבצעת הייתה שייכת לראש המדינה, המלך, והקבינט הורכב מראש הממשלה ושרים אחרים. אולם בפועל, זוגו שמר על אותן סמכויות דיקטטוריות שהיו לו כנשיא, והמדינה עדיין הייתה דיקטטורה צבאית במהותה. עם הפלישה האיטלקית לאלבניה ב-1939, החוקה בוטלה ומשתפי פעולה פשיסטים באלבניה הציעו את הכתר לויטוריו אמנואלה השלישי, מלך איטליה. ממשלה שהוקמה על ידי האיטלקים העבירה חוקה חדשה ב-1939.[7]

התקופה הקומוניסטית

לאחר שחרור אלבניה מהכיבוש הנאצי, הקימו הקומוניסטים את הרפובליקה הסוציאליסטית העממית של אלבניה. ב-11 בינואר 1946 הוכרזה חוקת הרפובליקה העממית של אלבניה, וב-1950 הוכנסו בה כמה תיקונים. ב-28 בדצמבר 1976 היא הוחלפה בחוקת הרפובליקה הסוציאליסטית העממית של אלבניה.[8]

חוקת 1976 הגדירה את אלבניה כ"רפובליקה עממית סוציאליסטית" (סעיף 1) ו"מדינת הדיקטטורה הפרולטרית" (סעיף 2), ובאופן דומה לקודמתה ביססה את שלטון מפלגת העבודה של אלבניה (אנ') ככוח המוביל בחברה האלבנית וכ"חיל החלוץ של מעמד הפועלים" (סעיף 3). לפי תפיסות סוציאליסטיות, החוקה הבטיחה זכויות אדם בסיסיות). גופי המדינה, מועצת העם כגוף המחוקק, נשיאות מועצת העם כראש המדינה דה-פקטו, ומועצת השרים כרשות המבצעת תוארו כמתפקדים באופן דומה לדמוקרטיה פרלמנטרית. עם זאת, פעולותיהם היו כפופות להנחיות ולהחלטות של מפלגת העבודה, שארגונה לא הוגדר על ידי החוקה. המזכיר הראשון של המפלגה אנוור הוג'ה היה המפקד העליון של הכוחות המזוינים ויושב ראש מועצת ההגנה (סעיף 89).

הווה

חוקת 1976 נותרה בתוקף עד 5 בספטמבר 1991, אז נחקק חוק יסוד זמני שנועד להכשיר מערכת פלורליסטית ולהקים מחדש כלכלה קפיטליסטית באלבניה. בהתבסס על מסמך זה, שהגדיר את אלבניה כרפובליקה פרלמנטרית, נוסחה החוקה החדשה ב-1998, אחרי כמה טיוטות שנדחו. החוקה הנוכחית אושררה במשאל עם ב-1998.[9]

תוכן

חלק נושא תיאור
1 עקרונות בסיסיים[10] מגדיר את אלבניה כרפובליקה פרלמנטרית וכמדינה חילונית, עם בחירות חופשיות, שוויוניות ותקופתיות.
2 זכויות האדם וחירויות היסוד[11] זכויות האדם וחירויות היסוד אינן ניתנות לחלוקה, לערעור ולהפרה ועומדות בבסיס הסדר המשפטי כולו
3 האספה[12] בחירות ותקופת כהונה, חברי האספה, ארגון ותפקוד, תהליך חקיקה, מועצת האספה
4 נשיא הרפובליקה[13]
5 מועצת השרים[14]
6 שלטון מקומי[15]
7 פעולות נורמטיביות והסכמים בינלאומיים[16]
8 בית משפט לחוקה[17] בתי משפט, המועצה העליונה
9 בתי המשפט[18]
10 התביעה[19]
11 משאל עם[20]
12 בוטל[21] בוטל בחוק מס' 9904 § (21.4.2008), סעיפים 153 ו-154.
12 כספים ציבוריים[22]
14 ביקורת המדינה העליונה[23]
15 צבא[24]
16 אמצעים יוצאי דופן[25]
17 תיקון החוקה[26]
18 הוראות זמניות וסופיות[27]

הערות שוליים

  1. ↑ Kuvendi i Shqipërisë, www.parlament.al
  2. ↑ The Albanian Constitution of 1976, bjoerna.dk
  3. ↑ We establish this Constitution
  4. ↑ EUROPEAN COMMISSION FOR DEMOCRACY THROUGH LAW
  5. ↑ THE KANUN IN PRESENT-DAY ALBANIA, KOSOVO, AND MONTENEGRO
  6. ↑ Emerson B. Christie, The New Albanian Constitution, American Political Science Review 20, 1926-02, עמ' 120–123 doi: 10.2307/1945104
  7. ↑ Drejtësia Kushtetuese në forcimin e shtetit të së drejtës
  8. ↑ William B. Simons, The Constitutions of the Communist World, BRILL, 1980-01-01, מסת"ב 978-90-286-0070-6. (באנגלית)
  9. ↑ Wayback Machine, www.ahjucaf.org
  10. ↑ {{{מחבר}}}, Part I of the Albanian Constitution, Wikipedia, 2025-05-25
  11. ↑ {{{מחבר}}}, Part II of the Albanian Constitution, Wikipedia, 2023-01-13
  12. ↑ {{{מחבר}}}, Part III of the Albanian Constitution, Wikipedia, 2025-07-14
  13. ↑ {{{מחבר}}}, Part IV of the Albanian Constitution, Wikipedia, 2025-05-25
  14. ↑ {{{מחבר}}}, Part V of the Albanian Constitution, Wikipedia, 2024-01-25
  15. ↑ {{{מחבר}}}, Part VI of the Albanian Constitution, Wikipedia, 2025-07-14
  16. ↑ {{{מחבר}}}, Part VII of the Albanian Constitution, Wikipedia, 2020-12-06
  17. ↑ {{{מחבר}}}, Part VIII of the Albanian Constitution, Wikipedia, 2024-01-30
  18. ↑ {{{מחבר}}}, Part IX of the Albanian Constitution, Wikipedia, 2020-12-06
  19. ↑ {{{מחבר}}}, Part X of the Albanian Constitution, Wikipedia, 2020-12-06
  20. ↑ {{{מחבר}}}, Part XI of the Albanian Constitution, Wikipedia, 2020-12-07
  21. ↑ {{{מחבר}}}, Part XII of the Albanian Constitution, Wikipedia, 2021-06-07
  22. ↑ {{{מחבר}}}, Part XIII of the Albanian Constitution, Wikipedia, 2020-12-06
  23. ↑ {{{מחבר}}}, Part XIV of the Albanian Constitution, Wikipedia, 2024-01-20
  24. ↑ {{{מחבר}}}, Part XV of the Albanian Constitution, Wikipedia, 2020-12-11
  25. ↑ {{{מחבר}}}, Part XVI of the Albanian Constitution, Wikipedia, 2020-12-11
  26. ↑ {{{מחבר}}}, Part XVII of the Albanian Constitution, Wikipedia, 2020-12-11
  27. ↑ {{{מחבר}}}, Part XVIII of the Albanian Constitution, Wikipedia, 2020-12-11
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

חוקת אלבניה41529141Q2305078

אוחזר מתוך "https://he.hamichlol.org.il/w/index.php?title=חוקת_אלבניה&oldid=3377347"