מפלגת העבודה של אלבניה
מדינה | אלבניה |
---|---|
מייסד | אנוור הוג'ה |
מנהיגים | אנוור הוג'ה, רמיז אליה |
תקופת הפעילות | 8 בנובמבר 1941 – 13 ביוני 1991 (49 שנים) |
אידאולוגיות | קומוניזם, מרקסיזם-לניניזם, הוג'איזם, אנטי רוויזיוניסטיות, סטליניזם, פטריוטיות סוציאליסטית |
בטאון רשמי | זרי אי פופוליט |
סיעות שהתפצלו | המפלגה הסוציאליסטית של אלבניה, המפלגה הסוציאל-דמוקרטית של אלבניה, המפלגה הקומוניסטית של אלבניה |
מיקום במפה הפוליטית | שמאל רדיקלי |
צבעים רשמיים | אדום |
מפלגת העבודה של אלבניה (באלבנית: Partia e Punës e Shqipërisë) הייתה מפלגה קומוניסטית ומפלגת השלטון באלבניה משלהי מלחמת העולם השנייה ב־1944 ועד לנפילת הקומוניזם במדינה ב־1991, אשר שלטה באופן דיקטטורי במדינה, כאשר מפלגות אחרות היו אסורות. המפלגה הוקמה ב-8 בנובמבר 1941 בשם "המפלגה הקומוניסטית של אלבניה" ולחמה באמצעות "תנועת השחרור העממי" כנגד הנאצים בלוחמה פרטיזנית, ובנובמבר 1944 לקחה את השלטון במדינה. המפלגה נשלטה באופן בלתי מעורער על ידי הרודן אנוור הוג'ה, ששלט במדינה ובמפלגה מ־1944 עד למותו ב־1985. לאחר מכן החליף אותו בתפקיד רמיז אליה, ששלט במדינה ובמפלגה עד 1991, ולקח חלק פעיל בנפילת הקומוניזם במדינה ובהפיכת המדינה לדמוקרטית.
היסטוריה
תחת שליטת הוג'ה
המפלגה הוקמה ב-8 בנובמבר 1941 על ידי אנוור הוג'ה בעזרתם של שני פרטיזנים קומוניסטיים מיוגוסלביה שנלחמו כנגד הנאצים, שנשלחו על ידי מנהיג המפלגה הקומוניסטית של יוגוסלביה יוסיפ ברוז טיטו. המפלגה הייתה הרוח החיה בתנועת הפרטיזנים האלבנית כנגד הכוחות הנאצים, כשהקימה את "תנועת השחרור העממית" שנלחמה כנגד הכובשים הגרמניים באמצעות לוחמה פרטיזנית. התנועה נחלה הצלחה גדולה בהדיפת הכוחות הנאציים, וב-29 בנובמבר 1944 המפלגה השתלטה על אלבניה ושלטה בה באופן דיקטטורי מוחלט, וגירשה את המלך זוג מהמדינה. הבחירות הפרלמנטריות הראשונות התקיימו כבר ב-2 בדצמבר 1945, ובהם המפלגה קיבלה כ־93% מקולות הבוחרים. ב־1948 מנהיג ברית המועצות יוסיף סטלין הציע לשליט אלבניה אנוור הוג'ה לשנות את שם המפלגה ל"מפלגת העבודה של אלבניה" מכיוון שהפועלים היוו רוב עצום במדינה. הוג'ה הסכים ובאותה השנה שונה שמה. בין 1947 ועד למותו של סטלין ב־1953 הקשרים בין המדינות היו קרובים מאוד, כאשר הוג'ה נקט בקו סטליניסטי אדוק. בתמורה ברית המועצות נתנה סיוע טכנולוגי וכלכלי למדינה.
לאחר מותו של סטלין והנאום הסודי של ניקיטה חרושצ'וב שגינה את פשעי סטלין, המפלגה החלה נוקטת קו עוין יותר ויותר כלפי ברית המועצות, על רקע התנערותו של חרושצ'וב מסטלין והרפורמות החברתיות והכלכליות שהוביל, הנקראות "ההפשרה של חרושצ'וב", ולמעשה המפלגה הפכה לנוקשה ביותר בגוש הסובייטי. ב־1961 נותקו היחסים הדיפלומטיים בין אלבניה לברית המועצות על רקע הרפורמות שהוביל חרושצ'וב, והמפלגה החלה מתקרבת למאו דזה דונג ולמפלגה הקומוניסטית של סין, וגורמים פרו-סובייטים במפלגה טוהרו והודחו. ב־1968 המפלגה אף יצאה מברית ורשה-הברית אשר איחדה את מדינות הגוש המזרחי (למעט יוגוסלביה), על רקע מדיניותה של ברית המועצות שלטענת המפלגה הייתה רפורמיסטית מדי, ועקב התנערות הגוש המזרחי מסטלין. במשך כל השנים הובילה המפלגה מדיניות קומוניסטית נוקשה מאוד, שכללה שליטה מוחלטת בחיי האזרח, החרמת כל רכוש פרטי, איסור על יציאה מאלבניה, ונאמנות מוחלטת למפלגה ולמנהיגה אנוור הוג'ה. ב־1967 המפלגה אף הובילה מהפכת תרבות משלה בדומה לזו שבוצעה בסין תחת מאו דזה דונג. במסגרת המהפכה נאסרה כל פעילות דתית כלשהי, הושמדו או החליפו את ייעודם מבנים דתיים או מבנים בעלי סממנים דתיים כגון מינארט, ואנשי דת הוצאו להורג. המפלגה דגלה בשנים אלה בניתוק מוחלט מהעולם במטרה למנוע השפעות זרות, כדבריה. בשנים אלה אלבניה הפכה לאחת המדינות העניות בעולם, ואזרחיה חיו בעוני ועבדו כפועלים או כחקלאים בחוות קולקטיביות או במפעלים, שכאמור היו בבעלות מוחלטת של המדינה והמפלגה. בנוסף המפלגה הפעילה משטרה חשאית: "סיגורימי" שנחשבת לאחת המשטרות החשאיות והרודניות ביותר שפעלו אי פעם.
לאחר מותו של מאו דזה דונג ב־1975, והתרחקותו של מחליפיו מדרכו, שליט אלבניה הוג'ה הצהיר כי אלבניה "תפתח דרך משלה לחברה סוציאליסטית".
לאחר מותו של הוג'ה
לאחר מותו של אנוור הוג'ה ב-11 באפריל 1985 ירש אותו בתפקיד רמיז אליה, שנאלץ לבצע רפורמות כלכליות על מנת למנוע את המיתון העמוק במדינה. תקופתו אופיינה בדיקטטורה אשר נשחקה לאט לאט, בהשפעת נפילת הקומוניזם בברית המועצות ובגוש המזרחי. לאחר הוצאתו להורג של ניקולאה צ'אושסקו ברומניה ב-25 בדצמבר 1989, אליה חשש שיומו יגיע גם כן, והבין כי סופה של השליטה במדינה הולך וקרב. בתגובה הוא הותיר טיסות אל מחוץ לאלבניה, והקל בשליטת הממשלה על הכלכלה. רפורמות אלה נעשו בייאוש מתוך כוונה לעיכוב הנפילה הצפויה של השלטון. לבסוף ב-11 בדצמבר 1990, הודיע אליה כי הוא מוותר על מונופול הכוח במדינה, התיר את קיומן של מפלגות אופוזיציה במדינה, והכריז על בחירות ב־1991. בבחירות הפרלמנטריות ב־1991 שנערכו במרץ ואפריל, המפלגה זכתה ברוב של 56 אחוזים, כמפלגה סוציאליסטית.
לבסוף ב-13 ביוני 1991, המפלגה התפרקה סופית, ואותה ירשו המפלגה הסוציאליסטית של אלבניה והמפלגה הסוציאל-דמוקרטית של אלבניה. פלג קטן הקים את המפלגה הקומוניסטית של אלבניה, אשר דוגלת בקומוניזם הנוקשה שאפיין את שלטון הוג'ה. רמיז אליה המשיך לכהן כנשיא אלבניה עד 3 באפריל 1992.
קישורים חיצוניים
מפלגת העבודה של אלבניה41632218Q161395