חומר משפר ביצועים
חומר משפר ביצועים (באנגלית: Performance-enhancing substance; בקיצור: PESs) הוא חומר המשפר את הביצועים הכלליים של האדם הנוטל אותו.
סמים רבים נכנסים תחת קטגורית משפרי הביצועים, כגון סטרואידים אנאבוליים, אשר נמצא בשימוש על ידי ספורטאים ומפתחי גוף (נקרא גם סמי ספורט). ישנם גם סמים משפרי ביצועים קוגניטיביים תחת השם משפרי קוגניציה.[1] לעיתים, סמים משפרי ביצועים נמצאים בשימוש אצל אנשי צבא בעת לחימה ואצל אנשים העוסקים בפיתוח גוף.
הגדרה
אין הגדרה חד משמעית או אובייקטיבית לסמים או חומרים משפרי ביצועים. עם זאת, ישנם משפרי ביצועים מובהקים המסווגים ככאלו באופן אוניברסלי (לדוגמה סטרואידים אנאבוליים, קראטינים, ממריצים ועוד). קפאין נחשב למשפר ביצועים בעיני רבים.
סוגים
סטרואידים אנאבוליים
ערך מורחב – סטרואידים אנאבוליים
סטרואידים אנדרוגניים אנאבוליים הם הורמונים סטרואידיים סינתטיים וטבעיים אשר מעודדים גידול וחלוקת תאים. הם מביאים לגידול בשרירים, עצמות ולעלייה בלחץ הדם. ספורטאים עושים בו שימוש למרות איסור מצד ארגוני הספורט.
חומרים ממריצים
- ערך מורחב – חומרים ממריצים
חומר ממריץ הוא מונח-על המציין את אותם החומרים – לרבות תרופות וסמים – המגבירים את פעילות מערכת העצבים המרכזית, מערכת השליטה המרכזית על פעולות הגוף, עיבוד המידע ויצירת המצע הביולוגי למודעות. תחת קטגוריה זו נכנסים חומרים כגון קפאין, אפדרין, מתילפנידאט (ידוע בשם ריטלין) ואמפטמין (ידוע גם בשמות אטנט ואדרל). חומרים אלו עלולים להוביל לבעיות בשינה, כאבי ראש, ירידה במשקל, חרדה והתמכרות, אך נמצאו כיעילים אצל מטופלים עם הפרעות קשב ופעלתנות יתר (ADHD) ובנרקולפסיה. חומרים ממריצים אחרים כגון קוקאין נמצאים תחת איסור חוקי בשל סכנת התמכרות.
הורמוני גדילה
- ערך מורחב – הורמון גדילה
הורמון גדילה הוא הורמון פפטידי סומטי המופרש מבלוטת יותרת המוח ותפקידו בין היתר לווסת ייצור חלבונים ולהמריץ צמיחת עצמות אצל ילדים ומתבגרים. ההורמון בעל תכונות של בניית שרירים ועצמות, ועל כן ספורטאים והעוסקים בפיתוח גוף נוהגים להשתמש בו, וכן אתלטים בתחומים של הרמת משקל, כוח מתפרץ, וכדומה.[2] הוא גם מעלה את תפוקת הלב, מעודד התפתחות פיזיולוגית ומגביר את סינתזת החלבונים במוח אשר חיוניים להגברת הזיכרון לטווח ארוך.
מטרות
בספורט
- ערך מורחב – סמים בספורט
השימוש בתכשירים רפואיים בספורט עתיק יומין כנראה, כמו תחרויות הספורט עצמן. קיימות עדויות, שכבר ביוון העתיקה נעשה שימוש בשיקויים שונים כדי לשפר את ביצועי הספורטאים. עדויות ראשונות מהעת החדשה מגיעות מסוף המאה ה-19, כשרוכבי אופניים השתמשו בקפאין, בקוקאין, בסטריכנין ובאתר – לשיפור ההישגים ולהפחתת כאבים ועייפות. האיגוד הבינלאומי לאופניים (UCI) והפדרציה הבינלאומית לכדורגל (פיפ"א) אסרו את השימוש בסמים אלו ב-1966.
בפיתוח גוף
שימוש בסטרואידים אנאבוליים, בהורמון הגדילה ולעיתים אף באינסולין – הפך לנפוץ גם בקרב העוסקים בפיתוח גוף, ואף השרירן ושחקן הקולנוע ארנולד שוורצנגר – לימים מושל קליפורניה – הודה[3] בשימוש בסטרואידים. לפי דוברו, לא השתמש שוורצנגר בסטרואידים מאז 1990 – השנה שבה הם הפכו לבלתי חוקיים בארצות הברית. בסלנג של מפתחי גוף, מכונים סטרואידים לעיתים בכינוי "ארנולדים".
הערות שוליים
- ↑ Paola Frati, Chrystalla Kyriakou, Alessandro Del Rio, Enrico Marinelli, Gianluca Montanari Vergallo, Simona Zaami, Francesco P. Busardò, Smart drugs and synthetic androgens for cognitive and physical enhancement: revolving doors of cosmetic neurology, Current Neuropharmacology 13, 2015-01, עמ' 5–11 doi: 10.2174/1570159X13666141210221750
- ↑ Susan R. Rose, Growth Hormone Deficiency: Growth Hormone Tests and Growth Hormone Measurements, Basel: KARGER, 2007, עמ' 38–46, מסת"ב 3-8055-8256-0
- ↑ Arnold & Steroids: Truth Revealed – Steve Theunissen.
חומר משפר ביצועים42703678Q7168187