חאן אל-פראנג' (צידון)
 | |
| חאן אל-פראנג' בצידון; תצלום מ-1960 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג | חאן |
| מיקום | צידון |
| מדינה | לבנון |
| מייסדים | סוקולו מהמט פאשה (אנ') |
| הקמה ובנייה | |
| תאריך פתיחה רשמי | המאה ה־16 |
| סגנון אדריכלי | אדריכלות עות'מאנית |
| קואורדינטות | 33°33′51″N 35°22′11″E / 33.5642°N 35.3698°E |
חאן אל-פראנג' (בערבית: خان الفرنج; בתעתיק: ח'אן אל-פֿרַנג') הוא חאן עות'מאני בעיר צידון שבלבנון.
היסטוריה
מקובל לייחס את הקמת החאן לאמיר הדרוזי פח'ר א-דין השני (1573–1635), מושל איילט צידון, אבל הבנייה החלה כבר באמצע המאה ה-16 ביוזמת סוקולו מהמט פאשה (אנ') (1505–1579) הווזיר הגדול בחצר הסולטאן העות'מאני. החאן נקרא במקור, במסמכים רשמיים, בשם "חאן אבראהים" על שם בכורו של סוקולו.
השם חאן אל-פראנג' מקורו בכינוי פראנג'ים לאירופים, שנציגיהם – סוחרים, בעיקר צרפתים, ונוסעים – שכנו בו. הסוחרים הצרפתים נהנו מזכויות-יתר במיסוי ובתמחור, ולקונסול הצרפתי ניתן מעמד אקסטריטוריאלי (אנ') – לא חלו עליו החוקים והתקנות של המשפט המקומי. הקונסול הצרפתי בצידון אף קבע את מושבו בחאן הזה, שנקרא בשפתו בשם "חאן הצרפתים" (Khan des François).[1] מעמדם המיוחד של הצרפתים נקנה בהסכם הקפיטולציות מ-1535 בין פרנסואה הראשון, מלך צרפת והסולטאן העות'מאני סולימאן המפואר, שבעקבותיו נוסדו מושבות סוחרים צרפתים בערי נמל בחופי הלבנט, בהן עכו.
המבנה שייך לממשלת צרפת,[2] הוחכר לקרן חרירי (Hariri Foundation)[3] ומשמש כמרכז תרבות.
במלחמת האזרחים בלבנון נגרמו נזקים למבנה, והוא שופץ ושוקם על ידי קרן חרירי בשנות ה-90 של המאה ה-20.
חאן אל-פראנג' נכלל ב-2019 ברשימה ראשונית של אתרי מורשת עולמית בעיר העתיקה של צידון, יחד עם מבצר הים, מבצר היבשה ומסגד אל-כיח'יא (ער').[4]
תיאור
החאן בצידון הוא בניין ריבועי בן שתי קומות, מידותיו 58 על 58 מטרים והוא ערוך סביב חצר גדולה שבמרכזהּ הייתה בריכה. התצורה שלו מאפיינת מבני חאנים רבים במזרח, שבהם הקומה התחתונה משמשת לאחסון והעליונה – למגורים. הקירות החיצוניים במפלס התחתון אטומים, לבד מחרכים צרים.[5] המבנה הסגור מכל צד העניק אבטחה לשוכניו. השער היחיד בו, הפונה אל הנמל, היה נסגר לעת ערב וכך גם בתקופות של מגפה, אין יוצא ואין בא. חאן אל-פראנג' בצידון נזכר לא מעט בספרי נוסעים ששהו בו. בצידון חאנים היסטוריים נוספים, אך חאן אל-פראנג' הוא הגדול והשלם בהם.
חאן בשם דומה (חאן אל-פראנג') נמצא בעכו. תולדותיו מקבילות במידה רבה לזה שבצידון, אך מִתארו המקורי לא נשמר.
לקריאה נוספת
- S. Weber, "The Making of an Ottoman Harbour Town: Sidon/Saida from the Sixteenth to the Eighteenth Centuries", In Sluglett, Peter; Weber, Stefan (eds.), Syria and Bilad al-Sham under Ottoman rule: Essays in Honour of Abdul-Karim Rafeq, Leiden and Boston: Brill, 2010, pp. 179–240 מסת"ב 978-90-04-18193-9
- Stefan Weber, "La fabrique d’une ville portuaire ottomane. Les acteurs du développement urbain de sidon entre le XVIe et le XVIIe siècle", dans Wolfgang Kaiser (dir.), La loge et le fondouk. Les dimensions spatiales des pratiques marchandes en Méditerranée Moyen Âge, Paris: Karthala, 2014, pp. 23–66
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ לורן ד'ארבייה שהה במקום ב-1658 ומספר על כך בזכרונותיו
- ↑ מתוקף הענקה של פח'ר א-דין השני בראשית המאה ה-17
- ↑ על קרן חרירי
- ↑ אתרים היסטוריים בצידון ברשימת המועמדויות שהוגשה לאונסקו
- ↑ מראה החאן מבחוץ, מבט מצפון-מערב
חאן אל-פראנג' (צידון)42140638Q109974224