זיזף המצחייה
 זיזף המצחייה
| |
|---|---|
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| מחלקה: | יונקים |
| סדרה: | עטלפים |
| תת־סדרה: | דמויי נשפון |
| משפחה: | זיזפיים |
| סוג: | זיזף המצחייה |
| מין: | זיזף המצחייה |
| שם מדעי | |
 Sphaeronycteris toxophyllum
| |
| תחום תפוצה | |
| |
זיזף המצחייה (שם מדעי: Sphaeronycteris toxophyllum), הוא מין של עטלף קטן במשפחת הזיזפיים, שמצוי באמריקה הדרומית ומהווה מין יחיד בסוגו. הוא תואר מדעית לראשונה בשנת 1882 על ידי הזואולוג הגרמני וילהלם פיטרס, וקרוב מבחינה גנטית לסוגים זיזף קמוט-פנים וזיזף לבן-כתף.
תיאור
אנטומיה ומאפיינים פיזיים
לזיזף המצחייה גוף גוצי וקטן, וגולגולת כדורית ומסיבית חסרת חרטום. הפנים החשופות רחבות וקצרות במיוחד, והן מזכירות מאוד את פניו של הזיזף המקומט אך ללא הקמטים המודגשים. האוזניים עגולות ורחבות עם צפירים קטנים והקצה שלהן מחודד ופונה אחורנית. העיניים גדולות ובולטות עם אישונים בצבע זהוב או זית. הפה דביק ורחב מאוד והשיניים ארוכות וחדות בדומה לשיניו של הזיזף לבן הכתף עם מספר תכונות מורפולוגיות שונות. סביב הנחיריים, יש עלה אפי בינוני בצורת עלה.
אורך הראש והגוף של זיזף המצחייה 52–63 מ״מ, אורך הזרוע 36–42 מ״מ ואורך האוזניים 13–17 מ״מ; משקלו עד 18 גרם. הנקבות עשויות להיות גדולות במקצת מן הזכרים. הזיזף נטול זנב וקרום התעופה האחורי שלו קצר יחסית וצורתו כ-V.
מצחייה ומסיכה
סימן ההיכר של המין שהעניק לו את שמו, הוא הגידול הבשרני העבה והנפוח על המצח שנראה כמו מצחייה ואינו נוכח אצל אף עטלף אחר. המצחייה מתחברת בחלקה התחתון לעיטור האפי, והיא גורמת לו להתקפל כלפי החזית. אצל הנקבות המצחייה קטנה יחסית, ממוקמת מעל העיניים ונראית כבליטת עור נוספת שקשור לעלה האפי, בעוד שאצל הזכר היא גדולה פי 4, בצורת פרסה או U ונמתחת לרוחב עד לעיניים ומכסה את העלה האפי. מלבד המצחייה, לזכר יש סביב הגרון קפל עור גדול ועבה שנמתח כמו מסיכה על חלק מהפנים בשעת המנוחה. אף על פי שקפל העור נוכח גם אצל הנקבות, הוא קטן מאוד ואינו פונקציונלי.
כסות
הפרווה של זיזף המצחייה ארוכה, רכה וצמרירית. צבעה הכללי בהיר למדי ונע בין בז׳ לחאקי, אפור כסוף, חום קינמון, או חום אפרורי דהוי מעורב בשיער אפור ולבן. פלג הגוף הקדמי חיוור יותר, והגחון והחזה נוטים לאפרפר או לבנבן. על הכתפיים ומתחת לאוזניים יש כתמים לבנים גדולים, ועל המצחייה של הזכר יש שיער לבן צפוף שנעדר אצל הנקבות. הכנפיים בצבע שחור פיח מעורב באפור כהה, והזרועות והשוקיים בצבע בורדו. הפנים חשופות וורודות, והעיטור האפי והמצחייה נוטים לכתמתם. האוזניים שחרחרות בקצה וצהובות או כתומות בבסיס.
תפוצה וביולוגיה
זיזף המצחייה מצוי בצפון אמריקה הדרומית. טווח התפוצה שלו משתרע על צפון בוליביה, מזרח ברזיל, מזרח פרו ואקוודור ומרבית וונצואלה וקולומביה. הזיזף נפוץ בדלילות על פני הטווח הזה, ועשוי להיות שכיח יותר באזורים הרריים.
בית הגידול מורכב מיער גשם טרופי לח או יער גדותיים, וחלק הארי של התפוצה נמצא ביער האמזונאס או ביער עננים עד רום 3,000 מטר על מורדות הרי האנדים. הזיזף מסתגל לנוכחות אנושית, ומופיע גם בסוואנות טרופיות, שטחי מרעה ואזורים עירוניים.
בשל נדירות המין בטבע, מעט מאוד ידוע עליו. זיזפי המצחייה חיים בבדידות או בזוגות בתוך בורות וגומות באדמה או על עלווה של עצי תאנה. הם ניזונים אך ורק מעיסה רכה של פירות ומיץ. הזיזפים מתרבים פעמיים בשנה: בתחילת העונה הגשומה ובסופה. המצחייה הענקית של הזכרים משחקת ככל הנראה תפקיד בחיזור ובמשיכת נקבות.
מצב
זיזף המצחייה מסווג על ידי הרשימה האדומה של IUCN במצב השימור ללא חשש (LC), בהתחשב בטווח התפוצה הרחב והעדר איומים משמעותיים מלבד בירוא יערות; עם זאת, נדרשים מחקרים נוספים על האקולוגיה והתפוצה כדי לקבוע האם הוא מאוים מצד דברים נוספים. הזיזף נוכח במספר אזורים מוגנים באמזונאס ועל מורדות האנדים.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
31916359זיזף המצחייה