זובנאלג'נובי
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
זוּבֶּנְאֵלְגֶ'נוּבִּי (מערבית الزُبَانَى الجَنُوبِي - "אל-זובאניה אל-ג'נובי", הצבת הדרומית) או α2 במאזניים, נקרא לפעמים גם α במאזניים A וכן גליזה 564.1, הוא הכוכב השני בבהירותו בקבוצת הכוכבים מאזניים. בדומה לזובנאשמאלי, היה הכוכב בעבר חלק מקבוצת עקרב וייצג את הצבת הדרומית שלו, ומכאן שמו. אף על פי שבהירותו של זובנאשמאלי גדולה מהבהירות של זובנאלג'נובי, קיבל זובנאשמאלי את ציון באייר β במאזניים וזובנאלג'נובי את α במאזניים. כבר בעת העתיקה היה ידוע שזובנאלג'נובי הוא כוכב כפול, שכן בני הזוג נמצאים במרחק זוויתי של כמעט 4 דקות קשת זה מזה ובתנאי תצפית טובים ניתן להפריד ביניהם ללא ציוד עזר. בעוד שזובנאלג'נובי קיבל את ציון באייר α2 במאזניים, בן הזוג העמום יותר קיבל את ציון באייר α1 במאזניים (לפעמים נקרא גם α במאזניים B וכן גליזה 563.4). במרחק זוויתי של כ-2.6 מעלות מזובנאלג'נובי נמצא כוכב נוסף עמום בהרבה שנקרא KU במאזניים, וככל הנראה גם הוא קשור כבידתית למערכת.
תכונות
כל כוכבי המערכת נמצאים במרחק של כ-75 שנות אור ממערכת השמש וחולקים את אותה מהירות רדיאלית ותנועה עצמית ומשום כך מניחים שהם קשורים כבידתית זה לזה. עם זאת, על פי המרחק הזוויתי ביניהם והמרחק ממערכת השמש, המרחקים ביניהם גדולים מאוד. זובנאלג'נובי ו-α1 במאזניים מקיפים זה את זה במרחק של 5,370 יחידות אסטרונומיות[1] ובזמן הקפה של מאות אלפי שנים. KU במאזניים מקיף את שאר חברי המערכת במרחק של 217,000 יחידות אסטרונומיות (למעלה מ-3 שנות אור) ובזמן הקפה של 39 מיליון שנים.[1] בשל קרבתם אל מערכת השמש הוכנסו גם זובנאלג'נובי וגם α1 במאזניים לקטלוג גליזה לכוכבים קרובים.[8]
זובנאלג'נובי נמצא במרחק של פחות מחצי מעלה ממישור המלקה ולכן הוא מוסתר מדי פעם על ידי הירח ולעיתים רחוקות על ידי כוכבי הלכת. ההסתרה האחרונה על ידי כוכב לכת הייתה ב-25 באוקטובר 1947 על ידי נוגה וההסתרה הבאה על ידי כוכב לכת תהיה ב-10 בנובמבר 2052 על ידי כוכב חמה.[9]
זובנאלג'נובי ו-α1 במאזניים הם בעצמם כוכבים כפולים, אך המרחק בין כל אחד מבני הזוג הוא קטן מכדי לאפשר תצפית ישירה בהם ותכונותיהם מוסקות ממדידות ספקטרוסקופיות.
תכונות זובנאלג'נובי A וזובנאלג'נובי B
לזוג הכוכבים המרכיבים את זובנאלגנובי בהירות משותפת מדרגה 2.75 והם מקיפים זה את זה במסלול אליפטי שבו המרחק ביניהם נע בין שישית יחידה אסטרונומית לשליש יחידה אסטרונומית, בזמן מחזור של 70 ימים ו-8 שעות.[10] בשל קרבתם הרבה לא ניתן לצפות בהם ישירות וקשה לגלות את תכונותיהם. נראה שהכוכב הבהיר מבין השניים, זובנאלג'נובי A, הוא כוכב הסדרה הראשית לבן מסוג ספקטרלי A4 V, אם כי ייתכן שהוא כבר נמצא בסיום שלב זה של חייו והוא כבר הפך לתת-ענק בדרך להפוך לענק כתום. מסתו מוערכת בכ-2.2 מסות שמש ורדיוסו בכ-1.8 רדיוסי שמש. טמפרטורת פניו כ-9,300 קלווין ומנתונים אלו ניתן להעריך שעוצמת הארתו הכוללת היא לפחות פי 20 מזו של השמש. על בן הזוג העמום יותר, זובנאלג'נובי B, לא ידוע הרבה, אך נראה שמדובר בכוכב הסדרה הראשית לבן - צהבהב מסוג ספקטרלי F עם מסה של כ-1.5 מסות שמש.
תכונות α1 במאזניים A ו-α1 במאזניים B
בני הזוג המרכיבים את α1 במאזניים מקיפים זה את זה במרחק של כ-9 יחידות אסטרונומיות ובזמן מחזור של כ-16 שנים[1] כך שיותר קל למדוד את מאפייניהם. לזוג בהירות מדרגה 5.15 כך שניתן לראותם בעין כאשר תנאי התצפית מיטביים. הכוכב הבהיר מבין בני הזוג, α1 במאזניים A, הוא כוכב הסדרה הראשית לבן - צהבהב מסוג ספקטרלי F4 V, מסתו כ-1.5 מסות שמש, רדיוסו כ-1.5 רדיוסי שמש, טמפרטורת פניו כ-6,600 קלווין והוא מאיר בעוצמה של פי 4 מעוצמת ההארה של השמש. בן הזוג העמום יותר, α1 במאזניים B, הוא ננס אדום מסוג ספקטרלי M0-1 V, מסתו כחצי מסת שמש, רדיוסו אינו ידוע אך לכוכבים מסוגו רדיוס של כשני שלישים מרדיוס השמש. טמפרטורת פניו כ-3,700 קלווין ועוצמת הארתו היא אחוזים ספורים מעוצמת ההארה של השמש, כך שתרומתו לעוצמת ההארה הכוללת של בני הזוג זניחה.
תכונות KU במאזניים
KU במאזניים הוא כוכב הסדרה הראשית צהוב מסוג ספקטרלי G8 V עם בהירות מדרגה 7.24, כך שלא ניתן לראותו בעין. מסתו מוערכת בכמסת שמש, אך רדיוסו מעט קטן יותר מרדיוס השמש, טמפרטורת פניו כ-5,500 קלווין ועוצמת הארתו היא כ-60% מעוצמת ההארה של השמש. בהירותו משתנה במספר מאיות של דרגת בהירות עם מחזור של 9 ימים, 8 שעות ו-24 דקות,[11] ככל הנראה כתוצאה מכך שבהירות פניו אינה אחידה וסיבובו העצמי על צירו גורם לשינוי המחזורי בבהירות. משום כך הוא מסווג כמשתנה BY בדרקון.[11]
קישורים חיצוניים
- זובנאלג'נובי באתר של ג'ים קלר
הערות שוליים
- ^ 1.00 1.01 1.02 1.03 1.04 1.05 1.06 1.07 1.08 1.09 1.10 1.11 1.12 1.13 1.14 1.15 1.16 1.17 1.18 1.19 J. A. Caballero: Reaching the boundary between stellar kinematic groups and very wide binaries . II. α Librae + KU Librae: a common proper motion system in Castor separated by 1.0 pc, Astronomy & Astrophysics, Vol. 514, id. A98 (2010)
- ^ M. J. Shallis, A. J. Booth, J. E. F. Baruch & M. J. Selby: Effective temperatures, angular diameters and radii of Ap stars, Monthly Notices of the Royal Astronomical Society, vol. 213, p. 309 (1985)
- ^ M. J. Shallis & D. E. Blackwell: Angular diameters, radii, and effective temperatures of AP stars, Astronomy & Astrophysics, vol. 79, no. 1-2, p. 53 (1979)
- ^ I. Ramírez & J. Meléndez: The Effective Temperature Scale of FGK Stars. I. Determination of Temperatures and Angular Diameters with the Infrared Flux Method, The Astrophysical Journal, Vol. 626, Iss. 1, p. 446 (2005)
נתון קוטר זוויתי באלפיות של שניית קשת, המרה לרדיוסי שמש על ידי מעבר לרדיאנים, הכפלה במרחק ולחוקה בפעמיים רדיוס השמש - ^ I. Ramírez & J. Meléndez: The Effective Temperature Scale of FGK Stars. I. Determination of Temperatures and Angular Diameters with the Infrared Flux Method, The Astrophysical Journal, Vol. 626, Iss. 1, p. 446 (2005)
- ^ על פי סוג ספקטרלי
- ^ 7.0 7.1 E. Masana, C. Jordi & I. Ribas: Effective temperature scale and bolometric corrections from 2MASS photometry, Astronomy & Astrophysics, Vol. 450, Iss. 2, p.735 (2006)
- ^ W. Gliese: Catalogue of Nearby Stars, Veröffentlichungen des Astronomischen Rechen-Instituts Heidelberg, Nr. 22, p. 62 (1969)
- ^ G. P. Können & J. Van Maanen: Planetary occultations of bright stars, Journal of the British Astronomical Association, Vol. 91, p. 156 (1981)
- ^ K. Fuhrmann, R. Chini, A. Barr, L. S. Buda, L. Kaderhandt, F. Pozo & M. Ramolla: On the bright A-type star Alpha Librae A, Monthly Notices of the Royal Astronomical Society, Vol. 437, Iss. 3, p. 2305 (2014)
- ^ 11.0 11.1 General Catalogue of Variable Stars: KU Librae