זאב חנוך ארליך
מקום קבורה | בית העלמין בעפרה |
---|---|
נהרג | שמע, נפת צור, לבנון |
זאב חנוך (ז'אבו) ארליך (1953 – 20 בנובמבר 2024, י"ט בחשוון ה'תשפ"ה) היה חוקר ארץ ישראל, ממייסדי בית ספר שדה עפרה, ועורך סדרות הספרים "שומרון ובנימין" ו"מחקרי יהודה ושומרון".
ביוגרפיה
זאב חנוך ארליך נולד ב-1953 להדסה[1] וישראל ארליך. אביו היה חסיד סוכטשוב וחוקר שערך ספרים רבים על ההיסטוריה של גדולי ישראל מפולין.[2] הוא התחנך במוסדות של הציונות הדתית ולמד בישיבת הכותל בירושלים. בוגר תואר ראשון בתלמוד ובהיסטוריה של עם ישראל מהאוניברסיטה העברית בירושלים וטורו קולג'.[דרוש מקור] בשירותו בצה"ל היה קצין חי"ר. נפצע במלחמת יום הכיפורים והגיע במהלך שירות המילואים לדרגת רב-סרן. בשנים 1988–1991, במהלך האינתיפאדה הראשונה, התגייס לשירות קבע כקצין מודיעין בגזרת יהודה,[3][4][5] ובמאי 1989 נפצע מרסיסים בהתקלות עם מחבלים בבית אולא.[3]
ארליך התגורר בעפרה ונמנה עם מייסדי בית ספר שדה עפרה. הוא היה סייר, מורה דרך[3] וחוקר ארץ ישראל, פרסם עשרות מחקרים בנושאי ידיעת הארץ, וכתב מדור קבוע על נושאים אלה במוסף השבת של עיתון "מקור ראשון". היה מחוקרי העיר העתיקה של שכם ומערכות המים התת-קרקעיות שמתחת לקסבה של העיר, עליה העיד כי היא העיר האהובה עליו אחרי ירושלים[דרוש מקור]. הרצה על ההיסטוריה והגיאוגרפיה של חבלי יהודה והשומרון במכון לנדר בירושלים ובמכללת אורות ישראל. במהלך השנים העביר סיורים לחיילים וקצינים, ויצר קשרים קרובים עם קציני צבא בכירים[4]. הוא עסק בתיעוד אתרי עתיקות בכפרים ערביים ביהודה ושומרון,[6] וצה"ל אפשר לו לבקר באתרים ארכאולוגיים והיסטוריים שהגישה אליהם קשה, גם בשטח A. ביוני 2014 התלווה ארליך למפקד חטיבת כפיר אשר בן לולו במהלך מבצע שובו אחים.[7] בעקבות המבצע היה ארליך ממקימי יחידת מרעול[8][9], המתמחה באיסוף מודיעין ממקורות גלויים, מעקב והתחקות אחר תנועה בשטח.
ב-20 בנובמבר 2024, במהלך התמרון הקרקעי בלבנון במלחמת חרבות ברזל, הצטרף לכוח של חטיבת גולני שלחם ליד הכפר שמע, בהזמנתו של רמ"ט גולני, אל"ם (מיל') יואב ירום. הכוח שאיתו נתקל במחבלים שארבו בשטח באחד המבצרים הצלבניים. ארליך ולוחם נוסף מהכוח, סמל גור קהתי, נהרגו במקום. אל"ם (מיל') ירום נפצע באורח בינוני, ומ"פ נוסף נפצע באורח קשה. לאחר מותו חוייל ארליך בדיעבד כחייל מילואים והוכר כחלל צה"ל.[10] הוא נקבר למחרת בטקס צבאי בבית העלמין ביישובו, עפרה.[11]
לאחר מותו נפתחה חקירת מצ"ח באשר לנסיבות כניסתו של ארליך ללבנון כאזרח ובדיקה האם נעשו בניגוד לפקודות צה"ל. ירום טען כי נזקק לעזרתו של ארליך באיתור מחבלים ששהו על פי חשדות באתר ארכאולוגי.[12] על פי עמותת "עורי צפון", הפועלת להתיישבות בדרום לבנון, ארליך הכיר היטב את השטח[דרוש מקור] מכיוון שעמל לאחרונה על מיפוי אתרים בעלי זיקה יהודית בשטח הרלוונטי בתקווה שתהיה אפשרות לחקור אותם לאור ההתפתחויות הצבאיות,[13] [14] [15]ולכן נקרא לסייע בפעילות במקום. על פי גרסה אחרת, ארליך נכנס ללבנון כדי לבצע מחקר עצמאי בשטח, והכוח נשלח במיוחד כדי לאבטח אותו[16]. בעקבות התקרית, ביקש ירום לסיים את תפקידו.[17]
מחיבוריו
- גבורת בית חשמונאי, בית ספר שדה עפרה, החברה להגנת הטבע, תשמ"ה
- השומרון במלחמת העולם הראשונה, תשמ"ז-1987.
- טיולי ישראל - מרכז, הוצאת כתר, 1994.
- שומרון ובנימין - קובץ מחקרים בגאוגרפיה היסטורית, בעריכת זאב ח. ארליך, הוצאת החברה להגנת הטבע, שלושה כרכים: תשמ"ז, תשנ"א, תשנ"ג.
- פרקים בנחלת יהודה, כרך ראשון.
- מחקרי יהודה ושומרון, בעריכת זאב ח. ארליך ויעקב אשל, הוצאת ראובן מס, ארבעה כרכים ראשונים החל מ-1991.
- יריחו היהודית לדורותיה, אדר ה'תשנ"ד.
- סיפור דרך - המדריך ללימוד הניווט, בעריכת זאב ח. ארליך, הוצאת כתר, 2004.
- מזרח הירדן במבט יהודי, תשנ"ו.
- אתרי היהודים בדרום-הלבנון - יהודים בלבנון במהלך הדורות.[18]
- עזה מאז ולתמיד - תולדות עזה היהודית, בעריכת ישראל שפירא וזאב ז'אבו ארליך[19]
קישורים חיצוניים
- זאב חנוך ארליך, באתר Academia.edu
- רשימת המאמרים של זאב חנוך ארליך באתר רמב"י
- רשימת המאמרים של זאב חנוך ארליך, באתר רמבי"ש
- רשימת הפרסומים של זאב ארליך, בקטלוג הספרייה הלאומית
- זאב חנוך ארליך, דף שער בספרייה הלאומית
- מכּתביו
- גושן, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- ארץ ימיני, באתר "דעת" מתוך "...לפני אפרים בנימין ומנשה..." קובץ מחקרים, ירושלים, תשמ"ה.
- משפחת המטרי והגבעונים, באתר "דעת" מתוך "...לפני אפרים בנימין ומנשה..." קובץ מחקרים, ירושלים, תשמ"ה
- המדיינים במזרח הירדן - בימי משה, באתר "דעת"
- ממאמריו שהתפרסמו, ב"מוסף שבת" של מקור ראשון
הערות שוליים
- ^ סיפורה של הדסה ארליך, סרטון באתר יוטיוב
- ^ לדוגמא: ספר אבירי הרועים על אדמו"רי סוכטשוב, בהוצאת מורשה, תשמח. פרקים בתולדות הקהילות היהודיות בהוצאת מורשת, תל אביב תשל"ד. המרד הקדוש לדמותו של רבי מנדלי מקוצק, מורשת, תל אביב תשמ"ט. וספרים נוספים. (ראו ישראל ארליך, באתר VIAF
) - ^ 3.0 3.1 3.2 שמואל טל, אורן כהן, ישראל פרץ, פוצצו בתי שלושת המחבלים שנהרגו בהיתקלות, חדשות, 21 במאי 1989
- ^ 4.0 4.1 שלמה דרור, אדוני הצבא, חדשות, 13 בדצמבר 1991
- ^ סמינר אבות ומייסדים - זאב ח. ארליך, באתר www.avot-meyasdim.co.il
- ^ אליאור לוי, למה לארכיאולוג אבטחה צמודה מצה"ל בשטחים?, באתר ynet, 5 ביולי 2012
- ^ אשר בן לולו באתר X
- ^ אביגיל זית, חברים וקרובים נפרדים מז'אבו ארליך: "הלוואי שבגילו נזכה למעט מהתשוקה שלו", בעיתון מקור ראשון, 22 בנובמבר 2024
- ^ גרשון הכהן, תבונת השימוש בחוקרים לצרכים צבאיים מבצעיים. לזכרו של ז'אבו ארליך הי"ד, כתב עת האומה, נובמבר 2024
- ^ יואב זיתון, אלישע בן קימון, מחדל בלבנון: זאב חנוך ארליך, בן 70, הצטרף לכוח צה"ל - ונהרג בהיתקלות, יחד עם לוחם, באתר ynet, 21 בנובמבר 2024
- ^ עוז ישראל שוורץ, שידור ישיר: זאב ז'אבו ארליך מובא למנוחות בבית העלמין בעפרה, באתר "סרוגים", 21 בנובמבר 2024
- ^ ניר דבורי, עדותו של הקצין הבכיר על התקרית החמורה בלבנון שבה נהרג זאב ארליך ז"ל, באתר מאקו, 21 בנובמבר 2024
- ^ פוסט ההספד של תנועת "עורי צפון", באתר פייסבוק
- ^ ארנון סגל, כך תתרחב ישראל עד לליטני, באתר עלון השבת "עולם קטן" עמ' 10, י"ח כסלו תרפ"ד 1 בדצמבר 2023
- ^ אורי ארליך, ארכאולוגיה בין כיבוש להתנחלות - גם בלבנון, באתר זמן ישראל, 24 בנובמבר 2024
- ^ יניב קובוביץ, עופר אדרת, נעה שפיגל וניר חסון, זאב ארליך הוכנס ללבנון לביקור פרטי במבצר עתיק, החייל שנהרג אבטח את כניסתו, באתר הארץ, 21 בנובמבר 2024
- ^ איתי בלומנטל, אחרי מותו של האזרח בלבנון: רמ"ט גולני ביקש לסיים את תפקידו, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 25 בנובמבר 2024
- ^ ישראל שפירא, כ'קבר רשב"י' במירון - 'הקבר הקדוש' בצידון | קדושה בלב לבנון, באתר כיכר השבת, 9 באוקטובר 2024
- ^ זאב חנוך (ז'אבו) ארליך ז"ל בהשקת ספר "עזה מאז ולתמיד" מאת ישראל שפירא בי"א חשוון תשפ"ה
40037378זאב חנוך ארליך