ועדת חקירה (צה"ל)
ועדת חקירה בצה"ל משמשת לחקירת עניין הנוגע לצה"ל. היא מוקמת על ידי שר הביטחון, הרמטכ"ל או קצין שהרמטכ"ל הסמיכו לכך. "ועדת חקירה היא כלי בידי המפקד לאיתור כשלים בגוף, שעליו הוא מופקד באופן ישיר, או שנמצאים בשרשרת הפיקוד או בתחומים הנתונים להנחייתו המקצועית, במטרה להפיק לקחים ולשפר את תפקוד אותו הגוף".[1]
הוראות בחוק ובהוראות הפיקוד העליון
סעיף 537 לחוק השיפוט הצבאי מעניק לשר הביטחון ולרמטכ"ל סמכות למנות ועדת חקירה, לשם חקירת כל עניין הנוגע לצה"ל. הרמטכ"ל רשאי לאצול למפקד אחר את סמכותו זו. בהתאם להוראות הפיקוד העליון (הפ"ע), כל קצין, שדרגתו סא"ל לפחות, מוסמך למנות ועדת חקירה בכל עניין הקשור לייעוד יחידתו ולתפקידיה או לגוף שעליו הוא מופקד, או שנושא החקירה (החייל, המתקן, המסמך וכדומה) נתון לפיקודו הישיר, או נמצא בשרשרת הפיקוד או בתחומים הנתונים להנחייתו המקצועית. עוד נקבע בהפ"ע שהרמטכ"ל רשאי להורות שלא תמונה ועדת חקירה במקרים שבהם הוא סבור שמינוי הוועדה אינו רצוי או מיותר, והוא רשאי לבטל את מינויה של הוועדה מהטעמים הנ"ל.
ועדת-חקירה תהיה מורכבת מאדם אחד או יותר, ובראשה יעמוד קצין, הבכיר מבין חבריה. כחברי ועדת חקירה ניתן למנות חיילים בשירות סדיר או בשירות מילואים פעיל או אזרח עובד צה"ל. במידת הצורך, ובאישור של אלוף, ניתן למנות גם אזרחים, המומחים בתחום הנחקר. ועדת חקירה מתמנה באמצעות כתב מינוי, שיקבע, בין היתר, את הדברים האלה:
- א. הרכב הוועדה: פרטיהם האישיים של יושב ראש הוועדה ויתר חבריה והיחידות שאליהן הם משתייכים.
- ב. העניין שהוועדה תחקור.
- ג. הוראות בדבר עריכת החקירה, ובמיוחד יקבע אם הוועדה תקבע עובדות בלבד או אם עליה גם להסיק מסקנות ולתת המלצותיה.
- ד. המועד שבו נדרשת הוועדה לסיים את עבודתה ולהגיש את הדו"ח שלה לרשות הממנה.
הוועדה מוסמכת להזמין עדים ולגבות עדויות בשבועה או ללא שבועה.
שום דבר שהושמע במהלך חקירתה של ועדת חקירה, בין מפי עד ובין באופן אחר, ושום דין וחשבון של ועדת חקירה, לא יתקבל כראיה במשפט, אלא אם הועמד הנידון לדין על עדות שקר שמסר לאותה ועדת חקירה. עם זאת, ניתן להעמיד חייל לדין משמעתי על סמך ממצאי ועדת חקירה, וניתן להעביר חומר חקירה של ועדת חקירה לידי קצין בודק.[2]
אם נתמנתה ועדת החקירה לשם חקירת עניין הנוגע לשמו הטוב של חייל, או נתקלה בעניין כזה תוך עבודתה, תינתן לאותו חייל הזדמנות להיות נוכח בשעת החקירה לחקור עדים ולהשמיע דברו.
הוראות הפיקוד העליון מפרטות מקרים שבהם חלה חובה למנות ועדת חקירה, אלא אם כן נחקר הנושא על ידי מצ"ח או מונה קצין בודק, שאזי רשאי מפקד למנות ועדת חקירה על-פי שיקול דעתו:
- א. בכל מקרה של מות גדנ"עי תוך כדי שירות במסגרת צה"ל.
- ב. בכל מקרה של מות שוחר עקב לימודיו בבית ספר קדם צבאי או תוך כדי אימונים במסגרת צה"ל.
- ג. בכל מקרה של נפילת חייל בשבי האויב, שלא בתקופת לחימה.
- ד. בכל מקרה של פציעה, שלא בקרב, של חייל, פציעת גדנ"עי תוך כדי עבודה או פעילות גדנ"ע או שירות בצה"ל, פציעת שוחר עקב לימודיו בבית ספר קדם צבאי או תוך כדי אימונים בצה"ל. פציעה, שכתוצאה ממנה אושפזו במתקן רפואי ומצבם הוגדר "בינוני" לפי פקודות הצבא, אלא אם כן נחקר הנושא על ידי רשות אחרת (משטרת ישראל, חוקר בוחן וכדומה).
- ה. בכל מקרה, כשמשרד הביטחון-יחידת ביטוח ותביעות-מדור נזקים של מערכת הביטחון הורה על כך, בעקבות גרימת נזק לרכוש צבאי על ידי אזרח, או בעקבות פגיעה באזרח או ברכוש אזרחי על ידי חייל או אזרח עובד צה"ל או גדנ"עי.
- ו. על קצין רפואה ראשי חלה החובה למנות ועדת חקירה, של שני רופאים או יותר, כשמת חייל כתוצאה ממחלה, כשמת גדנ"עי תוך כדי עבודה או שירות בצה"ל או כשמת שוחר בעת לימודיו בבית ספר קדם צבאי.
עם סיום החקירה תגיש הוועדה לרשות הממנה תיק חקירה שיכלול דו"ח בכתב בנושאים הבאים:
- א. נושא החקירה כפי שנקבע בכתב המינוי.
- ב. העובדות כפי שנקבעו על ידי הוועדה.
- ג. מסקנות הוועדה, אם נדרשה על ידי הרשות הממנה להסיק מסקנות.
- ד. המלצות הוועדה, אם נדרשה על ידי הרשות הממנה להמליץ המלצות.
- ה. מסמכים ותיעוד נוסף.
מימוש החוק
ועדת שמגר, שנקראה לבדוק האם קיים קשר נסיבתי בין זיהום נחל הקישון לבין ריבוי מקרי מחלת הסרטן בקרב צוללים לשעבר של חיל הים הישראלי, הוקמה מכוח הוראות אלה.
קישורים חיצוניים
הוראות הפיקוד העליון, 2.0715 ועדות חקירה - חובת מינוי, סמכויות ונהלים, באתר צה"ל, 2 ביולי 1996
הערות שוליים
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי.
38450604ועדת חקירה (צה"ל)