לדלג לתוכן

ועדת החקירה הפרלמנטרית לאירועי עמונה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית

ועדת החקירה הפרלמנטרית לאירועי עמונה הייתה ועדת חקירה של הכנסת ה-16 שהוקמה בשנת 2006 בעקבות אירועי עמונה – עימותים אלימים בין כוחות הביטחון למתנחלים במהלך פינוי מאחז עמונה שביהודה ושומרון.

הוועדה הוקמה במטרה לבדוק את התנהלות משטרת ישראל, צה"ל והדרג המדיני במהלך האירועים, אך פועלה הופסק לאחר פיזור הכנסת, והיא לא הספיקה להגיש מסקנות סופיות.

רקע

עמונה היה מאחז שהוקם בראשית שנות ה-90 של המאה ה-20 בסמוך לעפרה. בשנת 2006 פסק בית המשפט העליון כי תשעה מבני קבע שנבנו במקום נבנו על קרקע פלסטינית פרטית, והורה על הריסתם. ב־1 בפברואר 2006 ביצעו כוחות גדולים של משטרת ישראל וצה"ל את צו ההריסה, ולמקום הגיעו מאות צעירים שניסו למנוע את הפינוי. במהלך העימותים נפצעו מאות בני אדם – מפגינים, שוטרים וחיילים – והאירוע הפך לסמל לעימות החריף שבין המתנחלים לרשויות המדינה.

הקמת הוועדה

בעקבות הסערה הציבורית והתקשורתית שחוללו התמונות מעמונה, הגישו חברי כנסת מסיעות הימין הצעה להקים ועדת חקירה פרלמנטרית שתבדוק את "שימוש הכוח החריג של המשטרה". ההצעה התקבלה ברוב קולות, ובפברואר 2006 הוקמה הוועדה. הוועדה נועדה לבדוק את התנהלות המשטרה, מג"ב, צה"ל, הדרג המדיני והמשפטי, וכן את הטיפול בפצועים ובמעצרים שנעשו במהלך הפינוי.

בראש הוועדה עמדו חברי כנסת מהאופוזיציה הימנית באותה תקופה, בהם חברי מפלגת האיחוד הלאומי והליכוד. מנגד, סיעות השמאל והמרכז – בהן מפלגת העבודה ומרצ – החרימו את הוועדה בטענה כי מדובר בגוף פוליטי שלא נועד לבדוק את האירועים באופן אובייקטיבי.

הקמת הוועדה שיקפה את הקרע העמוק בחברה הישראלית באותה תקופה סביב סוגיית ההתנחלויות והיחסים בין הציבור הדתי-לאומי למערכת אכיפת החוק. תומכי הוועדה טענו כי המשטרה השתמשה בכוח לא מידתי ובאמצעים אלימים כלפי צעירים אזרחיים, בעוד שמתנגדיה טענו כי הוועדה נועדה לערער את אמון הציבור במערכת אכיפת החוק ולהגן על מפירי החוק.

ועדת החוץ והביטחון שימשה כוועדת החקירה הפרלמנטרית, ובתוכה הוקם צוות היגוי שכלל את חברי הכנסת ד"ר יובל שטייניץ - יו"ר, מתן וילנאי, אורי אריאל ואילן שלגי.

פעולות הוועדה

בזמן פעילותה הקצר שמעה הוועדה עדויות של אזרחים, שוטרים, מתנדבים ועיתונאים שנכחו באירועי עמונה. נידונו סוגיות כגון:

  • מידת השימוש בכוח של כוחות הביטחון.
  • אחריות הדרגים הפיקודיים והמדיניים.
  • הפיקוח של היועץ המשפטי לממשלה על מבצע הפינוי.
  • היחס למפגינים ולעיתונאים במהלך האירוע.

עם פיזור הכנסת בפברואר 2006 לקראת הבחירות, הופסקה עבודת הוועדה. במרץ 2006 פרסמה הוועדה דוח ביניים שכלל המלצות. דוח סופי לא פורסם. במקביל נפתחו מספר בדיקות חיצוניות, בהן חקירה של המחלקה לחקירות שוטרים, אך אלו לא הובילו להעמדות דין משמעותיות.

המלצות הוועדה

חשיבות ציבורית

אף שהוועדה לא הניבה מסקנות מעשיות, עצם הקמתה והדיון הציבורי שנלווה אליה הפכו אותה לאירוע סמלי במערכת היחסים שבין הכנסת, מערכת הביטחון והחברה האזרחית בישראל. היא נחשבת עד היום לאחת הדוגמאות הבולטות לשימוש בכלי פרלמנטרי לצורך בירור ציבורי של עימות אלים בין אזרחים לכוחות הביטחון.[דרוש מקור]

קישורים חיצוניים

ועדת החקירה הפרלמנטרית לאירועי עמונה42043136