וכתתו חרבותם לאתים

וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים הוא המוטיב המרכזי בחזון אחרית הימים של ישעיהו העוסק בשלום עולמי והימנעות ממלחמה: ”וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת, לֹא יִשָּׂא גוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב וְלֹא יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה.” חזון זה של שלום עולמי מופיע גם בנבואה מקבילה בספר מיכה.

מאידך, בנבואת יואל, מופיע דימוי מקביל אך הפוך: בתיאור המלחמה לעתיד לבוא בעמק יהושפט נאמר ”כֹּתּוּ אִתֵּיכֶם לַחֲרָבוֹת וּמַזְמְרֹתֵיכֶם לִרְמָחִים.” כלומר, את הכלים החקלאיים, האתים והמזמרות, יהפכו לכלי נשק לצורך המלחמה.

הביטוי מתאר המרה של כלי מלחמה לכלים לעבודת אדמה. בהשאלה, משתמשים כיום בביטוי זה לתיאור תהליכי הסבה של כלי נשק או טכנולוגיות צבאיות ליישומים אזרחיים, וכן לתיאור תהליכי שלום מדיניים.

שימוש בביטוי בתרבות הפוליטית והפופולרית

הביטוי "וכתתו חרבותם לאתים" צוטט רבות על ידי פוליטיקאים, בהם רון פול, נשיא ארצות הברית דווייט אייזנהאואר (בנאומו אודות הקומפלקס הצבאי-תעשייתי), ריצ'רד ניקסון (בנאום ההשבעה שלו) ורונלד רייגן (בנאומו באו"ם).

הוא משמש תדיר לתיאור תהליכי שלום מדיניים. לדוגמה, בטקס חתימת הסכם השלום בין ישראל למצרים בשנת 1979 הוזכר הביטוי על ידי מנחם בגין, אנואר סאדאת וג'ימי קרטר.

על דגל התנועה הסוציאליסטית באירלנד מתחילת המאה ה-20 מתנוסס איור הממחיש את הפסוק "וכתתו חרבותם לאתים". כמו כן הוא מופיע על סמל תנועת השלום שפעלה בגרמניה המזרחית.

המשורר יהודה עמיחי הביע אכזבה מריבוי המלחמות בעולם בשירו "מעין אחרית הימים", בו כתב:

וְכִתְּתוּ חֶרֶב לְמַזְמֵרָה וּמַזְמֵרָה לְחֶרֶב
וְחוֹזֵר חֲלִילָה וְשׁוּב בְּלִי הֶרֶף.

בתקופה מאוחרת יותר שב עמיחי לחזון אחרית הימים בנימה אופטימית יותר, בשירו "תוספת לחזון השלום":

לֹא לְהַפְסִיק אַחַר כִּתּוּת הַחֲרָבוֹת
לְאִתִּים, לֹא לְהַפְסִיק! לְהַמְשִׁיךְ לְכַתֵּת
וְלַעֲשׂוֹת מֵהֶם כְּלֵי נְגִינָה.

מִי שֶׁיִרְצֶה לַעֲשׂוֹת שׁוּב מִלְחָמָה
יִצְטָרֵךְ לַחֲזֹר דֶּרֶךְ כְּלֵי הָעֲבוֹדָה.

גם משוררים נוספים עשו שימוש בביטוי זה ביצירותיהם. כמו כן הוא מופיע בספר סונאטת קרויצר של לב טולסטוי, כחלק מהדיונים אודות טוב ליבו של האדם והשאיפה לשלום.

הוא הולחן ביצירות מוזיקליות רבות. הציטוט המולחן המוקדם ביותר שידוע כיום הוא בשיר העם האפרו-אמריקאי "Down by the Riverside " משנת 1898. שירים נוספים בהם צוטט הביטוי הם שיר המחאה "עץ הגפן והתאנה" (The Vine and Fig Tree), השיר "קץ התמימות" של דון הנלי, חבר להקת האיגלס, השיר Heal the World של מייקל ג'קסון, ושיר הסיום של המחזמר עלובי החיים.

בין הגרסאות העבריות נמנה הלחן של עזרא גבאי, שבוצע על ידי יפה ירקוני בשנת 1960 ועל ידי מקהלת "זמר רן" בשנת 1965, לחן נוסף של דוד זהבי (משנת 1974) ולחן של יוסף הדר.

הביטוי מוזכר, במהופך, גם בשירו של יובל בן עמי "הארץ החולה": "רוקדים בפסטיגל, לנים ברחובות, ושוב מכתתים אתים לחרבות... הארץ החולה שהיא שלי."

הביטוי מופיע ביצירות אמנות רבות. פסל ברונזה של אדם ההופך חרב למחרשה מוצב בגן במטה האומות המאוחדות. פסל זה, יצירתו של יבגני ווצ'טיץ', הוענק כמתנה לארגון על ידי ברית המועצות בשנת 1959. עותק של הפסל מוצג בגלריית טרטיאקוב.

הביטוי חקוק ב"אנדרטת השלום" של יגאל תומרקין, הניצבת על בסיס המורכב מכלי נשק מחד ומחרשות מאידך. כמו כן הוא עומד במרכז היצירה "חלונות ארדון" של מרדכי ארדון.

שימושים נוספים

"וכתתו חרבותם לאתים" על בול דואר של האו"ם משנת 1967.

הארגון Plowshares movement הוא תנועה נגד נשק גרעיני בעלת רקע נוצרי-פציפיסטי הפעילה בארצות הברית, בריטניה ואירלנד.

שמו של המושב חרב לאת שבעמק חפר מבוסס על הביטוי מחזון אחרית הימים של ישעיהו.

מיזמים להסבת כלי נשק ליישומים אזרחיים

הביטוי "וכתתו חרבותם לאתים" משמש לעיתים קרובות לתיאור תהליכי הסבה של כלי נשק או טכנולוגיות צבאיות ליישומים אזרחיים. להלן מספר דוגמאות לכך.

לאחר מלחמת העולם השנייה מדינות רבות המירו עודפי כלי רכב קרבי משוריין לשימושים חקלאיים, בהם דחפורים וטרקטורים. שני דחפורים מסוג זה מוצגים כיום ב"מוזיאון חרבות לאתים " בקנדה: טנק צרפתי רנו FT-17 שהוסב על ידי איכרים צרפתים לשימוש חקלאי, וטנק מדגם T-34 תוצרת ברית המועצות שהוסב לדחפור. דחפורים דומים נמצאים בשימוש ברוסיה גם כיום. טנקים רוסיים אחרים הוסבו לאמצעים לכיבוי שריפות. כמו כן, מהנדס בריטי המיר טנקים מדגם M4 שרמן לדחפורים.

החומר Chlormethine , המשמש לטיפולי כימותרפיה, מבוסס על החומר הפעיל בגז חרדל.

ארגון שוודי פיתח מתכת בשם Humanium Metal המופקת מהתכת כלי נשק בלתי חוקיים שנתפסו באזורי סכסוך. מתכת זו משמשת לייצור שעוני יד, כפתורים, סביבונים ואוזניות.

מערכת ה-GPS פותחה בארצות הברית כדי לאפשר פגיעות מדויקות של טילים ארוכי טווח, אבל מאוחר יותר הורחבה גם ליישומים אזרחיים, בהם מערכות ניווט אישיות.

ביקוע גרעיני, שפותח כטכנולוגיה צבאית, משמש למטרות אזרחיות רבות, בהן ייצור חשמל ושימושים רפואיים.

האמנה לצמצום הנשק האסטרטגי, משנת 1991, נחשבה בעיני רבים כחלק ממימושו של חזון אחרית הימים. בשנת 2012 הודיעו רוסיה וארצות הברית שמאז חתימת ההסכם הושמדו כ-75 אחוז מסך כלי הנשק הכימי והגרעיני שהיו בידיהם.

קיימות יוזמות רבות לפירוק כורים גרעיניים צבאיים ושימוש בדלק מהכורים בתחנות כוח אזרחיות. אחת מהן היא הסכם "מגהטון למגוואט ", שנחתם בשנת 1993 בין ארצות הברית לרוסיה, ובו הוסכם להמיר 500 טון מעוקב של דלק גרעיני צבאי לדלק עבור תחנות כוח גרעיניות. התוכנית הושלמה בהצלחה בשנת 2013.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא וכתתו חרבותם לאתים בוויקישיתוף

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

32627342וכתתו חרבותם לאתים