ויליאם קינג (מושל)
 | |||||
| לידה |
9 בפברואר 1768 סקארבורו, פרובינציית מפרץ מסצ'וסטס, אמריקה הבריטית | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
17 ביוני 1852 (בגיל 84) באת', מיין, ארצות הברית | ||||
| מדינה |
 ארצות הברית | ||||
| עיסוק | פוליטיקאי | ||||
| מפלגה |
 המפלגה הדמוקרטית-רפובליקנית | ||||
| |||||
ויליאם קינג (באנגלית: William King; 9 בפברואר 1768 – 17 ביוני 1852) היה פוליטיקאי אמריקאי שכיהן כמושל הראשון של מדינת מיין בין השנים 1820–1821. קינג, תומך בולט בעצמאותה של מיין כמדינה, נתמנה למושלהּ הראשון לאחר שהופרדה ממסצ'וסטס בשנת 1820. הוא היה אחיו למחצה של רופוס קינג, מן האבות המייסדים של ארצות הברית.
ראשית חייו
קינג הוא בנם של ריצ'רד קינג, סוחר ובעל ספינות, ומרי בלאק. הוא נולד ב־9 בפברואר 1768 בעיירה סקארבורו, שהשתייכה אז למושבת מפרץ מסצ'וסטס. את חינוכו הפורמלי רכש בבתי ספר מקומיים בלבד (בין היתר למד תקופה קצרה באקדמיית פיליפס), אך נאלץ להקטוע את לימודיו בגיל 13 והיה ברובו אוטודידקט. הוא החל את דרכו כפועל פשוט במנסרה, ובהמשך פתח מנסרה משלו.
במהלך השנים עסק קינג בעסקי ספנות, סחר ימי, ונדל"ן, והפך לבעל צי הסוחר הגדול ביותר במיין. הוא היה סוחר מצליח, ייסד את טחנת הכותנה הראשונה במדינה בעיר ברנזוויק (אנ'), וכן ייסד ועמד בראש הבנק הראשון של העיר באת'. בשנת 1812 נבנה מחוץ לעיר באת' בית הקיץ של קינג, הנקרא בהווה "בית האבן" (Stone House).
קינג היה בונה חופשי מ"הנוסח הסקוטי" (Scottish Rite), ובשנת 1820, לאחר שנבחר למושל מיין, מונה ל"רב-הבונה הגדול" (Grand Master) של לשכת הבונים החופשיים במיין, שנוסדה באותה שנה על ידי 24 לשכות מקומיות ששילבו כוחות, ניסחו חוקה ובחרו הנהגה[1].
קריירה פוליטית
קינג החל את דרכו הפוליטית ב־1795 כחבר המפלגה הדמוקרטית-רפובליקנית. באותה שנה ובשנת 1799 ייצג את טופסהאם בבית הנבחרים של מסצ'וסטס. לאחר שעבר להתגורר בבאת', ייצג שם את העיר ב־1804. בין השנים 1807–1811 שימש כחבר הסנאט של מסצ'וסטס מטעם מחוז לינקולן.
עם פרוץ מלחמת 1812 מונה קינג למייג'ור גנרל במיליציה של קהיליית מסצ'וסטס, והופקד על מחוז מיין. הוא ריכז מאמצים בהגנה על החופים, בתחבורה הימית ובהתגייסות לצבא הסדיר, ובשל כך מונה גם לקולונל בצבא ארצות הברית.
ב־1813 החל קינג במאמצים שנמשכו שבע שנים לקידום עצמאותה של מיין ממסצ'וסטס. הוא נבחר שוב לסנאט של מסצ'וסטס ב־1816, ובשנת 1818 הצליח להבטיח את שאיפותיו להיפרדות המדינה. במסגרת פשרת מיזורי, התקבלה מיין כמדינה בארצות הברית ב־15 במרץ 1820, וקינג נבחר זמן קצר לאחר מכן למושלהּ הראשון.
במאי 1821 מינה אותו נשיא ארצות הברית ג'יימס מונרו לאחד משלושת נציגי ארצות הברית בוועדה להסדרת תביעות הקרקעות בעקבות הסכם אדמס-אוניס מ־1819, שכונתה "ועדת התביעות הספרדיות". בעקבות המינוי, התפטר קינג מתפקידו כמושל ב־28 במאי 1821, והיה לחבר הוועדה עד 1824.
בשנת 1828 מינה אותו הנשיא אנדרו ג'קסון לגובה המכס של נמל באת'. ב־1835 ניסה לשוב לחיים הפוליטיים ורץ בשנית למשרת מושל מיין, הפעם מטעם המפלגה הוויגית, אך לא הצליח להיבחר.
בערוב ימיו
גם לאחר פרישתו מהחיים הציבוריים נותר קינג דמות בולטת בזירה העסקית של מיין, בעיקר כבעל הון, סוחר ובעל אוניות. אף על פי שלא זכה להשכלה פורמלית נרחבת, שימש שנים רבות כחבר במועצת הנאמנים של מכללת בודווין (Bowdoin College) ושל מכללת ווטרוויל (קולבי קולג' דהיום). קינג נפטר בביתו שבבאת' ב־17 ביוני 1852, ונטמן בבית העלמין מייפל גרוב שבעיר[2].
הנצחתו
בשנת 1878 הציבה מדינת מיין את פסלו של ויליאם קינג, מעשה ידי הפסל פרנקלין סימונס, באוסף היכל הפסלים הלאומי של הקונגרס של ארצות הברית בוושינגטון הבירה. בשנת 1902 הציב אחד מצאצאיו לוח זיכרון על סלע בבית הקבורה של משפחת קינג בסקארבורו. בשנת 2024 הוסיפה החברה ההיסטורית של סקארבורו שלט מידע נוסף על המשפחה[3].
קישורים חיצוניים
- ויליאם קינג, באתר אגודת המושלים הלאומית (באנגלית)
- ויליאם קינג, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים
- ↑ Famous Masons in History, באתר Matawan Lodge (באנגלית)
- ↑ History of Bath and Environs, Sagadahoc County, Maine: 1607-1894, מאת Parker McCobb Reed (1894) (באנגלית)
- ↑ [לינדה סנואו מקלון, Forum: King burial ground prompts renewed interest in historic family, באתר Portland Press Herald, 19 בספטמבר 2024 (באנגלית)
ויליאם קינג (מושל)41094321Q541787