בנג'מין איימס

בנג'מין איימס
Benjamin Ames
לידה	30 באוקטובר 1778; אנדובר, מסצ'וסטס, ארצות הברית
פטירה	28 בספטמבר 1835 (בגיל 56); הולטון, מיין, ארצות הברית
מדינה	ארצות הברית
השכלה	אוניברסיטת הרווארד
עיסוק	פוליטיקאי, משפטן
מפלגה	המפלגה הדמוקרטית-רפובליקנית
	5 בדצמבר 1821 – 2 בינואר 1822; (29 ימים)
	→ ויליאם ויליאמסון דניאל רוז ←

בנג'מין איימס (באנגלית: Benjamin Ames; ‏30 באוקטובר 1778 – 28 בספטמבר 1835) היה פוליטיקאי ומשפטן אמריקאי שכיהן כמושל השלישי של מדינת מיין במשך כחודש ימים, מדצמבר 1821 עד ינואר 1822. איימס היה חבר המפלגה הדמוקרטית-רפובליקנית.

ביוגרפיה

איימס נולד באנדובר שבמסצ'וסטס. בשנת 1803 השלים את לימודיו הגבוהים באוניברסיטת הרווארד, למד משפטים לצד סמואל דיינה (אנ') – מי שלימים יהיה גם הוא פוליטיקאי – והוסמך לעריכת דין בשנת 1806. לאחר מכן עבר להתגורר בעיירה באת' שבמיין, שם פתח משרד עורכי דין. ב-1811 החל לעסוק בעריכת דין בשותפות עם גיסו, אייבל בוינטון.

איימס שימש כתובע המחוזי של מחוז לינקולן בשנים 1807–1811, ובהמשך מונה לשופט בית המשפט לפלילים אזרחיים, תפקיד בו כיהן עד שנת 1814. במהלך מלחמת 1812 קיבל דרגת מייג'ור ופיקד על גדוד פרשים במיליציה של מיין.

בשנים 1818–1828 היה חבר במועצת המפקחים של מכללת בודין. בשנת 1819 שימש כציר בוועידה החוקתית שהובילה להיפרדותה של מיין ממסצ'וסטס ולהפיכתה למדינה בפני עצמה בארצות הברית.

בשנת 1820 נבחר לבית הנבחרים של מיין, והיה ליושב הראש שלו. בדצמבר 1821, לאחר התפטרותו של המושל ויליאם ויליאמסון, מילא איימס את מקומו כמושל מיין דה פקטו, עד לכניסתו של דניאל רוז לתפקיד בינואר 1822. בשנת 1824 נבחר איימס לסנאט של מיין, וכיהן כנשיא החמישי של הסנאט. לאחר בחירות 1827 שב לבית הנבחרים המדינתי^[1].

באותה שנה התגלעה מחלוקת בין איימס למושל מיין לשעבר ויליאם קינג, סביב השאלה מי ימונה לגובה המכס הפדרלי בנמל באת'. הסכסוך גלש לפסים אישיים, כאשר שני הצדדים האשימו זה את זה בהפרת האמברגו הלאומי על הסחר עם אנגליה במהלך מלחמת 1812, מתוך מטרה לספק ציוד לצבא הבריטי בקנדה. קינג היה זה שלבסוף קיבל את המינוי, וכיהן בתפקיד בשנים 1829–1834.

המחלוקת המתמשכת עם קינג גרמה לאיימס לאבד לקוחות, ומשרד עורכי הדין שלו קרס. הוא עזב את מיין ועבר לסינסינטי שבאוהיו. בשנת 1829 החליט לשוב למיין, אך בדרכו, בעודו שוהה בפרובידנס שברוד איילנד, לקה בשבץ מוחי קשה. הוא לא התאושש ממנו במלואו, וב-28 בספטמבר 1835 נפטר בבית גיסו, בנג'מין א. בוינטון, בעיר הולטון שבמיין. הוא נטמן בבית הקברות לחיילים שבעיר.