וילה בלייק אסליק
| לידה |
8 בספטמבר 1878 פאייטוויל, טנסי, ארצות הברית | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
18 בפברואר 1961 (בגיל 82) פולאסקי, טנסי, ארצות הברית | ||||
| שם לידה | וילה מקורד בלייק | ||||
| מדינה |
 ארצות הברית | ||||
| השכלה | מכללת דיק וייט, מכללת וילטון | ||||
| עיסוק | פוליטיקאית | ||||
| מפלגה |
 המפלגה הדמוקרטית | ||||
| |||||
וילה בלייק אסליק (באנגלית: Willa Blake Eslick; 8 בספטמבר 1878 – 18 בפברואר 1961) הייתה פוליטיקאית אמריקאית, שכיהנה כחברת בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם מחוז הקונגרס השביעי של מדינת טנסי, מאוגוסט 1932 עד מרץ 1933. אסליק הייתה האישה הראשונה שייצגה את טנסי בקונגרס של ארצות הברית.
ביוגרפיה
וילה מקורד בלייק נולדה ב-8 בספטמבר 1878, בתם השמינית של ג'ורג' וושינגטון ואליזה בלייק בפאייטוויל שבטנסי. היא למדה בבתי ספר פרטיים לחינוך יסודי ובהמשך פנתה ללימודים גבוהים במכללת דיק וייט ובמכללת מילטון שבפייטוויל. לאחר סיום לימודיה החלה אסליק להיות פעילה במפלגה הדמוקרטית, ואף כיהנה כחברה בוועד המנהל של המפלגה הדמוקרטית בטנסי. ב-6 ביוני 1906 נישאה לאדוארד א. אסליק, שבשנת 1924 נבחר לבית הנבחרים של ארצות הברית מטעם מחוז הקונגרס השביעי של טנסי.
מהלך כהונתו בקונגרס ה-72, כחבר ועדת הדרכים והאמצעים של בית הנבחרים, תמך אדוארד אסליק במתן תשלומים במזומן ליוצאי מלחמת העולם הראשונה. ב-14 ביוני 1932 נשא אסליק נאום נרגש בו קרא לאשר את "חוק תשלום הפיצוי המותאם (אנ')". בשעה שנשא את דבריו, לעיני רעייתו וקבוצת חיילים משוחררים שלחמו במלחמת העולם הראשונה, התמוטט אסליק באמצע דבריו ולקה בהתקף לב חריף. וילה אסליק ניסתה להחיות את בעלה בן ה-60, אך הוא מת דקות אחדות לאחר מכן[1].
ארבעה ימים בלבד לאחר מותו, פנו בכירים במפלגה הדמוקרטית של טנסי לאסליק בבקשה שתציג מועמדותה בבחירות המיוחדות שנקבעו למילוי מקומו של בעלה המנוח. ב-14 באוגוסט 1932 זכתה אסליק בבחירות המיוחדות וגברה על שלושה יריבים, עם 51% מקולות הבוחרים[1]. בכך הפכה לאישה הראשונה מטנסי שנבחרה לכהונה בקונגרס. מאחר שבית הנבחרים יצא לפגרת בחירות ממושכת, היא הושבעה לתפקידה באורח רשמי רק עם פתיחת המושב ב-5 בדצמבר 1932. היא מילאה את התפקיד עד 3 במרץ 1933, במושב ברווז צולע מיוחד שנקרא להתמודד עם הגירעון בתקציב המדינה הפדרלי. במהלך כהונתה הקצרה שובצה לשתי ועדות: ועדת המבנים והקרקעות הציבוריות – בה כיהן גם בעלה לאורך כל כהונתו – ו-ועדת החקיקה לעניין יוצאי המלחמה הגדולה.
אסליק גם המשיכה את מאמציו של בעלה המנוח למיסוד ענישה נגד קומוניסטים ופעילי איגודי עובדים. ב-2 בפברואר 1933 קראה להטיל עונשים חמורים על מי כל המבקש לפגוע בממשל הפדרלי של ארצות הברית. שבועיים לאחר מכן העלתה ועדת המשפט הצעת חוק (שנקראה לימים "חוק אסליק", על שם בעלה) שקבעה הגשת כתב אישום נגד כל אדם ש"בעל פה או בכתב מטיף להפלה בכוח של ממשלת ארצות הברית". ההצעה צברה תאוצה בעקבות ניסיון ההתנקשות בפרנקלין דלאנו רוזוולט (אנ') ב־15 בפברואר 1933 במיאמי שבפלורידה, בו נורה למוות ראש עיריית שיקגו אנטון סרמק. הקונגרס ה־72 התפזר במרץ 1933 בטרם נדונה ההצעה במליאת בית הנבחרים.
אסליק לא הייתה זכאית להתמודד לבחירה מחדש אל קונגרס ה-73, שכן בעלה מת לאחר תום מועד ההרשמה לבחירות המקדימות ב-1932, ונקבעה כבר זהות המועמדים. נוסף על כך, חלוקת מחוזות הבחירה מחדש באותה שנה העבירה את רוב מחוזה למחוז חדש, שבו זכה קלרנס ויילי טרנר במועמדות הדמוקרטית – מה שהבטיח כמעט אוטומטית את בחירתו. מעבר לבעיות הרישום והחלוקה מחדש, אסליק עצמה לא נטתה להתמודד לכהונה נוספת[1]. היא פרשה מהחיים הציבוריים ושבה למדינתה. אסליק נפטרה בגיל 82 ב-18 בפברואר 1961, בעיר פולאסקי (Pulaski) שבטנסי.
קישורים חיצוניים
- וילה בלייק אסליק באתר המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית (באנגלית)
- וילה בלייק אסליק, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 ESLICK, Willa McCord Blake, באתר US House of Representatives: History, Art & Archives (באנגלית)
וילה בלייק אסליק41820198Q1664399