וייסנפלס
 דגל וייסנפלס | |
 | |
| מדינה |
 גרמניה |
|---|---|
| מדינה |
 סקסוניה-אנהלט |
| מחוז | בורגנלנדקריס |
| ראש העיר |
רובי ריש Robby Risch |
| שפה רשמית | גרמנית |
| שטח | 113.51 קמ"ר |
| גובה | 100 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 39,837[1] (2011) |
| ‑ צפיפות | 350 נפש לקמ"ר (2011) |
| אזור זמן | UTC +1 |
| http://www.weissenfels.de/ | |
וייסנפלס (בגרמנית: Weißenfels או Weissenfels) היא העיר הגדולה ביותר במחוז בורגנלנדקריס שבדרום מדינת סקסוניה-אנהלט שבגרמניה. העיר שוכנת על גדות הנהר סאלה (Saale), במרחק של כ-30 ק"מ מדרום לעיר האלה.
היסטוריה
היישוב צמח סביב למצודה שניצבה ליד מעברה שחצתה את הנהר סאלה. העיר קיבלה זכויות מוניציפליות בשנת 1185. במהלך מלחמת שלושים השנה ניזוקה העיר קשות ואוכלוסייתה הצטמצמה מ-2200 תושבים ל-960. ב-7 בנובמבר 1632 הונחה גופתו של גוסטב השני אדולף, מלך שוודיה בוייסנפלס לאחר שהוא נהרג יום לפני קרב ליצן (Lützen).
יחד עם זאת, זמן קצר לאחר מכן, עלה מעמדה של העיר במהרה, כאשר ב-1656 ייסד אגוסטוס, נצר לענף הסקסוני של בית וטין, את הדוכסות של סאקסה-וייסנפלס, ובחר את העיר כמקום מגוריו. מאז 1638 שירת אוגוסטוס כאדמיניסטרטור הפרוטסטנטי של הארכיבישופות של מגדבורג, שעל פי שלום וסטפליה משנת 1648 הייתה אמורה להפוך לאחר מותו לטריטוריה חילונית של ברנדבורג-פרוסיה.
לפיכך החל אוגוסטוס להקים החל משנת 1660 בוויסנפלס את המצודה של נוי-אוגוסטוסבורג (Neu-Augustusburg) בסגנון הבארוק עבור יורשיו. כאשר הושלם בניין המצודה ב-1680 נעשתה העיר למרכז המנהלי של הדוכסות ולמרכז התרבותי שלה עד לפירוקה ב-1746. מלחינים כמו יוהאן פיליפ קירגר (Johann Philipp Krieger) וגאורג פיליפ טלמן פעלו כאן. ב-1702 נמנע מיוהאן סבסטיאן באך לקבל את משרת נגן העוגב בעיר זנגרהאוזן (Sangerhausen), עקב העדפתו של הדוכס את המלחין יוהאן אוגוסטין קובליוס (Johann Augustin Kobelius). ב-1713 הקדיש באך את "קנטטת הצייד" שלו לכריסטיאן, דוכס סאקסה-וייסנפלס וביצע אותה בעיר.
החל מ-1704 שירת התאולוג הלותרני ארדמן נוימייסטר (Erdmann Neumeister) כדיאקון של הקפלה של המצודה. העוגב של הכנסייה הושלם ב-1673 וכלל 22 שסתומים. על פי ג'ן מיינוורינג (John Mainwaring), הביוגרף של גאורג פרידריך הנדל, גילה יוהאן אדולף הראשון, דוכס סאקסה-וויסנפלס, את כשרונו המוזיקלי של הנדל, שאביו היה רופאו האישי של הדוכס, כאשר שמע אותו מנגן בעוגב. באך חיבר את הטוקטה ופוגה בפה מז'ור עבור עוגב זה.
עם הפסקת קיומה של הדוכסות של סאקסה-וייסנפלס ב-1746, עברה העיר בחזרה לידיה של נסיכות סקסוניה ולאחר קונגרס וינה ב-1815, לידי פרוסיה. החל משנת 1816 הייתה העיר בירתו של מחוז הנושא את שמה, עד לפירוקו בשנת 2007.
כלכלה
מאז המהפכה התעשייתית ענף התעשייה העיקרי של וייסנפלס הוא ייצור נעליים, זאת עד אשר נסגר המפעל האחרון ב-1991. מאז מתפתח בהדרגה בעיר ענף ייצור המזון.
ערים תאומות
קישורים חיצוניים
- וייסנפלס באנציקלופדיה בריטניקה (1911)
הערות שוליים
22527063וייסנפלס