ויויאן סילבר
מדינה | ישראל |
---|---|
תאריך עלייה | 1974 |
מקום מגורים | קיבוץ בארי |
ידועה בשל | פעילות שלום |
השכלה | קולג', האוניברסיטה העברית |
תקופת הפעילות | 1980–2023 (כ־43 שנים) |
ויויאן סילבר (2 בפברואר 1949[1] – 7 באוקטובר 2023) הייתה פעילת שלום ופעילת זכויות נשים קנדית-ישראלית. בין היתר, הייתה ממייסדות תנועת "נשים עושות שלום".[2] נרצחה בטבח בקיבוץ בארי במהלך מתקפת הפתע על ישראל על ידי מחבלי חמאס.
ביוגרפיה
סילבר נולדה וגדלה בוויניפג שבקנדה.[3]
היא ביקרה לראשונה בישראל בשנת 1968, כחלק מלימודיה בקולג'.[4] למדה במשך שנה באוניברסיטה העברית בירושלים פסיכולוגיה וספרות אנגלית.[4] בשנתה האחרונה בקולג', הייתה שותפה להקמת ברית הסטודנטים הציונית בקמפוס שלה, ולאחר מכן הוזמנה לוועידה הלאומית של ברית הסטודנטים הציונית במונטריאול.[4]
סילבר עלתה לישראל ב-1974 והייתה חברת קיבוץ גזר.[3][5] היא מונתה למזכירת הקיבוץ והייתה לאחת הנשים הבודדות שמונו לתפקיד.[5] האקטיביזם של סילבר התמקד בזכויות נשים ובפערים בין המינים בחברה הישראלית.[5] לשם כך, הקימה בשנת 1981 את המחלקה לקידום שוויון מגדרי של התנועה הקיבוצית המאוחדת,[4][5] וכמו כן, עבדה בוועדת המשנה לקידום נשים בעבודה ובכלכלה של הכנסת,[5] עבור הקרן החדשה לישראל ובוועדת ההיגוי של שתיל.[4]
חייה בקיבוץ בארי
בסביבות שנת 1990 עברה להתגורר בקיבוץ בארי שבעוטף עזה.[3] בתקופה זו הכירה טוב יותר את הקהילה הבדואית המקומית ואת העזתים. היא כיהנה כמנכ"לית מכון הנגב לאסטרטגיות שלום ופיתוח החל משנת 1998.[3][6] עבדה בתוך הקיבוץ כדי לארגן תוכניות לסיוע לעזתים, כמו הכשרות בעבודה, ודאגה לכך שפועלי הבניין העזתים בקיבוץ יקבלו שכר הוגן.[3] בשנים מאוחרות יותר התנדבה סילבר להסיע חולים עזתים לטיפול בירושלים כחלק מפעילותה בבדרך להחלמה .[3]
סילבר ייסדה עם[7] אמל אלסנע אלחג'וג' את המרכז היהודי-ערבי להעצמה, שוויון ושיתוף פעולה, והייתה מנהלת הארגון לפני האינתיפאדה השנייה.[1][6][8] המרכז ארגן פרויקטים בישראל, בעזה ויהודה ושומרון.[1][8] בשנת 2010 קיבלו סילבר ואלח'וג' את פרס ויקטור ג'יי גולדברג לשלום במזרח התיכון, פרס שנתי המוענק על ידי המכון לחינוך בינלאומי (אנ') לזוגות של פעילים ערבים וישראלים הפועלים למען שלום.[5] בהמשך עבדה סילבר בארגון אג'יק - מכון הנגב, שאלסנע אלחג'וג' היא אחת ממייסדיו. סילבר חברת הנהלה לשעבר של בצלם.[6]
בשנת 2011 מנה עיתון "הארץ" את סילבר כאחת מ-"10 המהגרים האנגלו-סקסים המשפיעים ביותר" בישראל.[9]
לאחר מבצע צוק איתן ייסדה סילבר יחד עם מספר נשים את נשים עושות שלום.[1][8]
ב-4 באוקטובר 2023, שלושה ימים לפני מתקפת הפתע על ישראל, סייעה סילבר בארגון עצרת שלום בירושלים, בהשתתפות כ-1,500 נשים ישראליות ופלסטיניות.[10]
מותה
ב-7 באוקטובר 2023 פתחו חמאס וארגוני טרור פלסטינים נוספים במתקפת פתע על ישראל ובמהלכה אבד הקשר עם סילבר. באותו יום דיווח אירווין קוטלר ברשת החברתית אקס כי סילבר נחטפה מביתה בבארי בעיצומו של הטבח בקיבוץ בארי.[6][8][11] אחותה של סילבר דיווחה שכאשר שוחחה עם אחותה בטלפון ב-7 באוקטובר, שמעה סילבר מחבלים של חמאס מחוץ לביתה.[3] סילבר גם שלחה לחברים בוואטסאפ הודעה דומה,[10] אך חטיפתה לא אומתה.[6]
ב-13 בנובמבר, יותר מחודש לאחר המתקפה, זוהתה גופתה והתברר שלא נחטפה אלא נרצחה בביתה שבקיבוץ.[12]
הנצחה
לאחר מותה, המשורר דורון בראונשטיין הקדיש לויויאן סילבר את שיר ההייקו "Vivian believed".[13] בחודש יולי 2024 הוענק לה פרס השלום של מדינת הסן שבגרמניה עבור עבודתה מרובת השנים למען דו-קיום ושלום. זוהי הפעם הראשונה בהיסטוריה בה מוענק הפרס לאדם שכבר אינו בין החיים.[14][15] בחודש אוגוסט נפתח מרכז קהילתי של ארגון "Clean Shelter" על שמה בעיר ח'אן יונס.[16][17]
חיים אישיים
סילבר הייתה אם לשני בנים וסבתא לנכדים.[3][4]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 Allison Norlian, Living On The Border Of Gaza And Israel: How An Israeli Woman Fights For Peace, Forbes, 24 בנובמבר 2021
- ^ ויויאן שלנו, אשת השלום, נרצחה בביתה בבארי ב-7.10. הלב שלנו נשבר לרסיסים, באתר נשים עושות שלום, 14 בנובמבר 2023
- ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 3.4 3.5 3.6 3.7 Sarick, Lila (2023-10-09). "Vivian Silver, a Canadian who dedicated her life to peace, is feared kidnapped by Hamas terrorists". The Canadian Jewish News (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2023-10-09.
- ^ 4.0 4.1 4.2 4.3 4.4 4.5 "Vivian Silver - a Woman Waging Peace". Women Wage Peace (באנגלית אמריקאית). 2018-08-13. נבדק ב-2023-10-09.
- ^ 5.0 5.1 5.2 5.3 5.4 5.5 Gingold, Barbara (2011-09-28). "Vivian Silver: An Anglo in Israel". Lilith Magazine (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2023-10-09.
- ^ 6.0 6.1 6.2 6.3 6.4 Masarwa, Lubna (9 באוקטובר 2023). "Prominent Israeli peace and human rights activist missing after Palestinian attack". Middle East Eye (באנגלית). נבדק ב-2023-10-09.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ גלרייה תמונות | ויויאן סילבר ז"ל, באתר laad.btl.gov.il
- ^ 8.0 8.1 8.2 8.3 Kampeas, Ron (9 באוקטובר 2023). "A peace activist, a soldier, a son: Americans missing, wounded, dead in Hamas attack". www.timesofisrael.com (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2023-10-09.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ "The Year's 10 Most Influential Anglo Immigrants". Haaretz (באנגלית). נבדק ב-2023-10-09.
- ^ 10.0 10.1 Cymerman, Henrique (9 באוקטובר 2023). ""I Hope My Mother is Kidnapped in Gaza"". Agenda Publica El Pais.
{{cite news}}
: (עזרה) - ^ Searle, Tyler (2023-10-08). "Winnipeg woman reportedly held hostage by Hamas". Winnipeg Free Press (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2023-10-09.
- ^ ענבר טויזר, אחרי 38 ימים - זוהתה גופתה של ויויאן סילבר מקיבוץ בארי, באתר מאקו, 14 בנובמבר 2023
- ^ "Vivian Believed" - Haiku by Doron Braunshtein, סרטון בערוץ "Doron Braunshtein", באתר יוטיוב (אורך: 00:21)
- ^ Vivian Silver wird posthum mit Hessischem Friedenspreis 2023 geehrt, hessischer landtag, 1 ביולי 2024
- ^ ארנולד נטייב, "דווקא בזמנים האפלים": ויויאן סילבר מבארי, שנרצחה בשבעה באוקטובר, קיבלה פרס שלום, באתר i24NEWS, 1 ביולי 2024
- ^ في خانيوس: إقامة مركز مجتمعي باسم "فيفيان سلفر" تخليدًا لذكرى ناشطة سلام, بكرا, 4 באוגוסט 2024 (בערבית)
- ^ ציוץ של Yonatan Zeigen ברשת החברתית אקס (טוויטר), 18 ביולי 2024
40009306ויויאן סילבר
- פעילות פוליטיות ישראליות
- פעילות חברתיות ישראליות
- סגל הקרן החדשה לישראל
- ישראליות ילידות קנדה
- ישראלים ילידי קנדה
- עולות בשנות ה-1970
- עולים בשנות ה-1970
- גזר (קיבוץ): אישים
- מזכירי קיבוצים
- חללי הטבח בבארי
- בארי: אישים
- ישראליות שנולדו ב-1949
- ישראלים שנולדו ב-1949
- ישראליות שנפטרו ב-2023
- ישראלים שנפטרו ב-2023
- חברי בדרך להחלמה