ויגדיס פינבוגדוטיר
| ויגדיס פינבוגדוטיר בתמונה משנת 1985 | |||||
| לידה |
15 באפריל 1930 (גיל: 94) רייקיאוויק, איסלנד | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| מדינה | איסלנד | ||||
| מפלגה | ללא שיוך מפלגתי | ||||
| |||||
ויגדיס פינבוגדוטר (באיסלנדית: Vigdís Finnbogadóttir (מידע • עזרה), כלומר: ויגדיס בת פינבוגי [אין באיסלנד שמות משפחה]); נולדה ב־15 באפריל 1930) היא פוליטיקאית איסלנדית, נשיאת איסלנד הרביעית, שכיהנה בתפקיד זה מ־1980 עד 1996. היא האישה הראשונה (והיחידה עד כה) בתפקיד נשיאה באיסלנד. כמו כן היא האישה הראשונה באירופה כולה שכיהנה בתפקיד נשיאה והאישה הראשונה בעולם שנבחרה בבחירות דמוקרטיות לתפקיד נשיאה.[1] תקופת נשיאותה שארכה 16 שנים בדיוק היא גם תקופת הכהונה הארוכה ביותר בעולם של אישה בתפקיד ראש מדינה שנבחרה בבחירות. נכון להיום (2016) משמשת ויגדיס בת פינבוגי (פינבוגאדוטר) כשגרירה של רצון טוב מטעם ארגון אונסק"ו והיא חברה במועדון מדריד (Club of Madrid).[2]
ראשית חייה
ויגדיס פינבוגדוטיר נולדה ברייקיאוויק לאביה, פינבוגי רוטור בן תורוואלד (תורוואלדסון), מהנדס אזרחי ופרופסור באוניברסיטת איסלנד ולאמה, זיגרור אריקסדוטיר, אחות במקצועה ויושבת הראש של ארגון האחיות של איסלנד. יש לה אח אחד שצעיר ממנה בשנה. לאחר שסיימה ב-1949 את בחינות הבגרות, למדה פינבוגדוטיר לימודי שפה וספרות צרפתית באוניברסיטת גרנובל ובסורבון בפריז בין השנים 1949 – 1953 ולאחר מכן למדה היסטוריה של התיאטרון באוניברסיטת קופנהגן. לאחר מכן היא קיבלה תואר ראשון בצרפתית ובאנגלית ותעודת הוראה מטעם אוניברסיטת איסלנד. ב-1954 היא נישאה לרופא, ממנו היא התגרשה ב-1963 ובהיותה בגיל 41 היא אימצה ילדה והייתה לאם חד-הורית הראשונה באיסלנד שהורשתה לאמץ ילד.[3]
בשנות השישים והשבעים של המאה ה-20 השתתפה ויגדיס בעצרות מחאה רבות כנגד הנוכחות הצבאית האמריקאית באיסלנד, ובמיוחד בבשדה התעופה קפלאוויק שבו נעשה שימוש על ידי חיל האוויר האמריקאי. מדי שנה צעדו מאות ולעיתים אלפים מרחק של 50 ק"מ לאורך הכביש לקפלאוויק כשהם שרים: "איסלנד החוצה מנאט"ו, הצבא החוצה" (באיסלנדית: Ísland úr NATO, herinn burt).
קריירה אומנותית ואקדמאית
לאחר סיום לימודיה עסקה ויגדיס בהוראת השפה הצרפתית ודרמה צרפתית באוניברסיטה ועבדה בתיאטרון ניסיוני. היא עבדה במסגרת החברה לתיאטרון של רייקיאוויק בין השנים 1954 – 1957 ושוב בין השנים 1967 – 1972. בחופשות הקיץ היא גם עבדה כמדריכת תיירים. בשנים 1962 – 1972 היא שימשה כמורה לצרפתית בבתי ספר ברייקיאוויק. לזמן מה היא גם למידה באוניברסיטת איסלנד ושידרה בקורסים בצרפתית בטלוויזיה האיסלנדית.[3]
בין השנים 1972 – 1980 היא שימשה כמנהלת האומנותית של חברת התיאטרון של רייקיאוויק (לימים, התיאטרון העירוני). בין השנים 1976 – 1980 היא הייתה חברה במועצה המייעצת לנושאי תרבות של המדינות הנורדיות.
ב-1996 היא הייתה יושבת הראש המייסדת של "מועצת הנשים המנהיגות העולמית" (Council of Women World Leaders) במסגרת בית הספר לממשל על שם ג'ון פיצג'רלד קנדי שבאוניברסיטת הרווארד. שנתיים לאחר מכן היא מונתה להיות נשיאת הוועדה לאתיקה מדעית וטכנולוגית של ארגון אונסק"ו.
נשיאת איסלנד
לתנועת הנשים באיסלנד היסטוריה ארוכה. במהלך שנת הנשים הבינלאומית ב-1975 משכו נשות איסלנד תשומת לב רבה כאשר הן התארגנו לשביתה כללית כדי להוכיח את חוסר ההערכה לעבודתן. 90% מנשות איסלנד השתתפו בשביתה. בבחירות לנשיאות המדינה ב-1980 התמקדה תנועת הנשים בבחירת אישה לתפקיד. לאחר מאמצי שכנוע רבים קיבלה פינבוגדוטיר על עצמה לרוץ לתפקיד מול שלושה גברים. היא הייתה האישה הראשונה בעולם שנבחרה בבחירות דמוקרטיות לתפקיד של ראש מדינה, למרות שהיא הייתה גרושה ואם חד-הורית. תוצאות הבחירות היו צמודות. פינבוגדוטיר זכתה ב-33.6% מקולות הבוחרים, כאשר המועמד השני זכה ב-32.1% מהקולות. היא הייתה נשיאה אהודה מאוד וכתוצאה מכך נבחרה מחדש שלוש פעמים. בבחירות של 1984 היא הייתה המועמדת היחידה, בבחירות של 1988 היא זכתה ב-94.6% של הקולות מול אישה אחרת שהתמודדה מולה וב-1992 היא הייתה שוב המועמדת היחידה לתפקיד. ב-1996 החליטה פינבוגדוטיר שלא להתמודד שוב על התפקיד.
למרות שתפקיד נשיאת איסלנד הוא טקסי בעיקרו, לקחה פינבוגדוטיר חלק פעיל בנושאי סביבה וכן פעלה לקידום השפה והתרבות האיסלנדיים ושימשה כשגרירה תרבותית לקידומה של איסלנד. היא הדגישה את תפקידן של אומות קטנות וב-1986 היא אירחה את פסגת רייקיאוויק בהשתתפותם של נשיא ארצות הברית, רונלד רייגן ושל מנהיג ברית המועצות, מיכאיל גורבצ'וב. המוטו שלה היה: "לעולם על תאכזב את הנשים" והיא פעלה רבות לקידום החינוך לילדות. היא הייתה מודעת גם לדוגמה שהיא משמשת לנשים צעירות.[4]
ב-1993 הוקדשה לכבודה היצירה המוזיקלית Mitt Folk, מאת המלחין הבריטי, אוליבר קנטיש, כמתנה מממשלת בריטניה לכבוד 50 שנות עצמאותה של איסלנד.[5]
לאחר הפרישה
מאז 1998 משמשת פינבוגדוטיר כשגרירה של רצון טוב מטעם ארגון אונסק"ו בנושאי שפות.
היא גם משמשת כחברה בחברה בוועדת הכיבודים של "מוסד ז'אק שיראק" מאז 2008 כאשר הוקם מוסד זה לקידום השלום העולמי.[6]
קישורים חיצוניים
- מידע מתוך אתר בית הנשיא (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ "Club of Madrid: Vigdís Finnbogadóttir". Club of Madrid. 2003. Retrieved 19 July 2010.
- ^ "Club of Madrid: Full Members". Club of Madrid. 2003. Archived from the original on 10 October 2007. Retrieved 30 March 2008.
- ^ 3.0 3.1 "First female head of state, Vigdís Finnbogadóttir, elected 35 years ago today". Iceland Magazine. 2015-06-29. Retrieved 2016-06-26.
- ^ Torild Skard (2014) 'Vigdís Finnbogadóttir' 'Women of power - half a century of female presidents and prime ministers worldwide. Bristol: Policy Press
- ^ "Cadenza Musicians Directory". Retrieved 2 December 2008.
- ^ Fondation Chirac's honour committee
| נשיאי איסלנד | ||
|---|---|---|
|
26247368ויגדיס פינבוגדוטיר