ובלי (אקדח)

ובלי
	ובלי סימן 4 קליבר 0.38 אינץ'
מידע כללי
סוג	אקדח תופי
מדינה מייצרת	הממלכה המאוחדת
יצרן	ובלי וסקוט
מלחמות	מלחמת הבורים; מלחמת העולם הראשונה; מלחמת העולם השנייה
יחידות שיוצרו	כ-625,000
מידע טכני
קליבר	0.445 אינץ' (11.6 מ"מ); 0.38 אינץ' (9 מ"מ)
פעולה	פעולה כפולה
הזנה	צילנדר בעל 6 כדורים
כוונות	כוונת ברזל קדמית ואחורית
אורך כולל	266 מ"מ
משקל ריק	1.1 ק"ג
קצב אש	20-30 בדקה
מהירות לוע	190 מטר לשנייה
טווח אפקטיבי	46 מטר
טווח מקסימלי	270 מטר

שגיאות פרמטריות בתבנית:נק"ל
פרמטרים [ שנות שירות ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

אקדח ובלי (באנגלית: Webley Revolver) הוא אקדח תופי שפותח על ידי חברת ובלי הבריטית ושימש כאקדח השירות הסדיר של כוחות הצבא הבריטי בין השנים 1887 ל-1963. דגמי הוובלי 0.445 אינץ' שימשו את כוחות הצבא הבריטי, האימפריה וחבר העמים הבריטי מסוף המאה ה-19 ועד לסוף מלחמת העולם הראשונה. בשנות ה-20 הוצאו דגמים אלו והפך הוובלי סימן 4 0.38 אינץ' לאקדח השירות הרשמי עד לשנות ה-60 ובמדינות אחרות אף עד לשנות ה-80.

אקדח הוובלי היה לאקדח השירות הסדיר הראשון בצה"ל ושימש בעיקר קציני שריון, תותחנים ומטה עד לשנות ה-80, הוא גם היה נפוץ מאוד לאורך תקופה זו במשטרת ישראל בתור אקדח השירות. בארץ הוובלי זכה לכינוי "נשבר" משום פעולת הטעינה של התוף שהצריכה פתיחה של האקדח על ציר במרכזו, מה שדומה לשבירת האקדח.

דגמי ובלי 0.445 אינץ' (11.6 מ"מ)

סימן 1: הדגם הראשון של הוובלי שהוכנס לשירות הצבא הבריטי בנובמבר 1887. הוא כלל הזנה תופית של 6 כדורים הנטענים על ידי "שבירת" האקדח ופתיחת התוף, תוך שהתרמילים הריקים יוצאים החוצה באופן אוטומטי. הסימן 1* היה שדרוג לסטנדרט של הסימן 2.
סימן 2: דגם דומה שכלל שינויים למבנה פטיש הנקירה וכלל מגן סביב בסיס התוף, הוא הוכנס לשירות רשמי במאי 1895.
סימן 3: דגם בעל שינויים קטנים למבנה התוף והצילנדר, אקדחים בודדים מדגם זה חולקו בעיקר למלחי הצי המלכותי (הכונס לשירות באוקטובר 1897).
סימן 4: דגם שזכה לכינוי "דגם מלחמת הבורים" משום הפופולריות שלו בקרב קצינים בריטים במלחמה. הסימן 4 יוצר מפלדה באיכות גבוהה יותר וחלקיו היו עמידים יותר לתנאי שדה הקרב, ציר הצילנדר הורכב כך שהוא חלק מהקנה, המגן בבסיס התוף עוצב מחדש, כמו גם מרכיבים נוספים באקדח. הוא הוכנס לשירות רשמי ביולי 1899.
סימן 5: דגם דומה לסימן 4 אך בעל צילינדר רחב ב-3 מ"מ במטרה לאפשר שימוש בכדורים מבוססי ניטרוצלולוזה, הוא הוכנס לשירות בדצמבר 1913. בדומה לדגמים שקדמו לו, הסימן 5 כלל קנה באורך 4 אינץ' (101 מ"מ), עם זאת מספר אקדחים שיוצרו בשנת 1915 כללו קנים באורך 5 אינץ' (125 מ"מ) ואף 6 אינץ' (152 מ"מ).
סימן 6: דגם שכלל עיצוב מחדש של ידית האחיזה (בצורה "מרובעת" יותר) וקנה באורך 6 אינץ' (152 מ"מ), הוכנס לשירות באופן רשמי במאי 1915. בשנת 1932 עם קליטת האנפילד סימן 2, הוובלי סימן 6 נחשב למיושן, עם זאת במהלך מלחמת העולם השנייה הסימן 6 היה בשירות יחסית נרחב משום מחסור רב בציוד.

ובלי סימן 4 0.38 אינץ' (9 מ"מ)

בסוף מלחמת העולם הראשונה הגיע פיקוד הצבא הבריטי למסקנה כי אקדח קליבר 0.445 גדול מידי לשימוש צבאי מודרני, לאחר בחינת מספר אפשרויות התגבשה ההחלטה כי הקליבר האופטימלי הוא 0.38 (9 מ"מ) היורה כדורי 200 גריין (13 גרם). חברת ובלי הגישה את הדגם סימן 4 0.38/200 לבחינת הצבא, אך תחילה העדיף הצבא לאמץ את אקדח האנפילד מס' 2. חברת וובלי וסקוט אף תבעה את ממשלת בריטניה בטענה שהאנפילד מס' 2 היה למעשה העתק כמעט מוחלט לוובלי, פיתוח המס' 2 החל לאחר שמשרד המלחמה הבריטי קיבל לידיו את הוובלי סימן 4 לבחינה, חברת אנפילד שפיתחה אותו היא למעשה חברה ממשלתית. לאורך מלחמת העולם השנייה, קצב יצור אקדחי האנפילד לא עמד בדרישות הצבא ולכן הוובלי סימן 4 (0.38) התקבל גם הוא כאקדח שירות לצד האנפילד.

בעוד שהסימן 6 (0.445 אינץ') יצא משירות שדה רשמי בשנים שלאחר מלחמת העולם הראשונה, הסימן 4 המשיך לשמש אקדח שירות עד לשנת 1963 כאשר הוחלף על ידי ה-FN HP. לאחר מכן הסימן 4 המשיך לשרת בצבאות וכוחות משטרה במספר מדינות סביב העולם, בהם גם הודו, הונג קונג וישראל. במהלך שנות ה-70 וה-80 הוחלף בהדרגה האקדח במקומות בהם שירת סביב העולם.

צה"ל ומשטרת ישראל

אקדחי ובלי ראשונים הגיעו לארץ כבר בתקופת המנדט הבריטי, הם הפכו במהלך שנות ה-50 של המאה ה-20 לאקדחי השירות הסדיר הראשון של צה"ל. בתקופה זו היה זה הדגם 0.38 אינץ'/9 מ"מ (סימן 4) של הוובלי ששימש את הצבא הבריטי והגיע לישראל. אקדחים אלו היו נפוצים במיוחד במשטרת ישראל ושימשו את קציני צה"ל עד לשנות ה-80 של המאה ה-20, לרוב קציני שריון, תותחנים וקציני מטה.^[1]