השושלת התיגראינית
 | |
| מדינה | תיגראי |
|---|---|
| בית האב | השושלת הסולומונית |
| תארים | תיגראי מקונן ("מושל תיגראי") |
| מייסד | מיכאל סהול |
| השליט האחרון | מנגשה ציון |
| תקופת השושלת | 1748–1974 (כ־226 שנים) |
| אתניות | טיגראינים |
השושלת התיגראינית היא שושלת שליטים תיגראינית אשר שלטה על תיגראי בין 1748–1818, 1871–1974. שושלת זו היא ענף בתוך השושלת הסולומונית בקו נשי.
היסטוריה
ההיסטוריה של השושלת מתחילה בזרעו של אבטו רובאל אשר נהרג בקרב שימברה קור אחד מצאצאיו היה חאזאקאיס וולדה חווריוט אביו של מיכאל סהול, חאזאקאיס עצמו התחתן עם וויזרו ישאטה מריאם שהייתה בתו של אזאז' יעקב שהיה מצאצאי ראס פריס הגדול. כך ששולת זו היא בקו נשי. השושלת הזו החלה לשלוט על תיגראי לאחר שמיכאל סהול חתר תחת ראס תיגראי אנדה היימנות והכריז על עצמו כשליט תיגראי ב-1748, סהול הוציא להורג את אנדה בעיר עדווה ב-1759. השושלת הזו המשיכה לשלוט על תיגראי עד 1818 כאשר הדאג'זמץ וולדה רפאל נהרג בקרב על ידי דאג'זמץ סאבגדיס ב-1918 בעקבות מותו עולה לשלטון בטיגראי שושלת אגמה, השושלת התיגראינית לעומת זאת המשיכה לשלוט על מחוז תמביין תחת התואר "שום-תמביין" הנמצא בחבל תיגראי. השושלת הזו עלתה שוב לשלטון ב-1867 על כל תיגראי כאשר הקיסר בזמנו תקלה גיורגיס השני נתן לראס קאסה מרצ'ה לשלוט על כל תיגראי. השליט היחיד מהשושלת שנהפך לקיסר אתיופיה היה יוהנס הרביעי (1871–1889) לאחר מותו השושלת החלה בקרב על כס הקיסרות בין בנו של יוהנס ראס מנגשה יוהנס לבין מלך שאווה מנליק השני שבסופו האמהרים משאווה ניצחו, אך למרות זאת השושלת המשיכה לשלוט על תיגראי עד המהפכה האתיופית.
שליטי תיגראי
1748 - 1818
| # | שם | תחילת כהונה | סיום כהונה | הערות |
|---|---|---|---|---|
| 1 | מיכאל סהול | 1748 | 1771 | כיהן גם בתור "אנדארסה" ("סגן הקיסר") |
| - | מיכאל סהול | 1772 | 1779 | בפעם השנייה ללא תפקיד ה"אנדראסה" |
| 2 | וולדה שמואל | 1779 | 1784 | החזיק בתואר "דאג'זמץ" ("רוזן") |
| 3 | וולדה גבריאל | 1784 | 1778 | החזיק בתואר "דאג'זמץ" |
| 4 | גברה מסקל | 1778 | 1790 | החזיק בתואר "ראס" ("דוכס") |
| 5 | וולדה סלאסי | 1790 | 1816 | החזיק בתואר "ראס" |
| 6 | וולדה רפאל | 1816 | 1818 | החזיק בתואר "דאג'זמץ" |
1867 - 1974
| # | שם | תחילת כהונה | סיום כהונה | הערות |
|---|---|---|---|---|
| 1 | קסאה מרצ'ה | 1867 | 1882 | החזיק בתואר "ראס" |
| 2 | אראיה סלאסי | 1882 | 1888 | המליך את עצמו כ"נגוס תיגראי" ("מלך תיגראי") |
| 3 | ציון גברה קידן | 1888 | 1889 | החזיק בתואר "דאג'זמץ" |
| 4 | מנגשה יוהנס | 1889 | 1899 | החזיק בתואר "ראס" |
| 5 | וולה באטול | 1900 | 1903 | החזיק בתואר "ראס" |
| - | מקונן וולדה | 1903 | 1906 | אינו מהשושלת מונה לאחר מרד |
| 6 | ציון מנגשה | 1906 | 1914 | |
| - | עלי מיכאל | 1914 | 1916 | תיגראי נהפכת לחלק מממלכת ציון |
| 7 | גוגסה אראיה סלאסי | 1916 | 1932 | |
| 8 | היילה סלאסי גוגסה | 1932 | 1935 | |
| - | כיבוש איטלקי | 1936 | 1941 | |
| - | ציון מנגשה | 1941 | 1960 | כהונה השנייה |
| 9 | מנגשה ציון | 1960 | 1974 |
נוספים
- ראש ממשלת אתיופיה מלס זנאווי (מכונה בפי חלק ממתנגדיו "מנליק השלישי")
- נשיא אריתריאה איסאייס אפוורקי מחזיק בתואר האצולה "אבטו"[1].
הערות שוליים
- ^ איסאייס הוא נכדו של דאג'זמץ אבררה חוגוס מאשתו וויזרו אטאנאש שהייתה בתו של שליט תיגראי מנגשה יוהנס.
| השושלת הסולומונית | ||
|---|---|---|
| תור הזהב | יקונו אמלק • יאגבה ציון • סינפה ערד הרביעי • חיזבה אסגד • קידמה אסגד • ג'ין אסגד • סבא אסגד • וואדם ערד • עמדה ציון הראשון • ניואיה קראסטוס • ניואיה מריאם • דווית הראשון • תוודרוס הראשון • יסחק הראשון • אנדראיאס • תקלה מריאם • סארוו ייאסוס • עמדה ייאסוס • זרע יעקב • באדה מריאם הראשון • אסכנדר • עמדה ציון השני • נהואד | |
| תקופת השפל | דווית השני • גלאוודיוס • מינאס • סרצה דנגל • יעקב • זה דנגל • יעקב | |
| ענפים | השושלת הגונדרית • השושלת השאוונית • השושלת התיגראינית • השושלת הגוג'אמית | |
| האימפריה האתיופית | ||
20848369השושלת התיגראינית