הרמן לברכט שטרק
 | |
| לידה |
6 במאי 1848 ברלין |
|---|---|
| פטירה |
5 באוקטובר 1922 (בגיל 74) ברלין |
הֶרְמַן לֶבֶּרֶכְט שְׁטְרַק (בגרמנית: Hermann Leberecht Strack; 6 במאי 1848 – 5 באוקטובר 1922) היה תאולוג פרוטסטנטי ואוריינטליסט גרמני; נולד בברלין.
קורות חיים
הרמן לברכט שטרק היה בנו של מקס לבכרכט שטרק, פרו-רקטור בבית הספר התיכון המלכותי בברלין, ואשתו אמילי קראפט. הוא למד בגימנסיה פרידריך-וילהלם (אנ') בברלין ובין השנים 1865 ל-1870 למד בברלין ובלייפציג. בשנת 1872 הפך למורה בגימנסיה וילהלם (גר') בברלין, ובאותה שנה קיבל את הדוקטורט שלו בפילוסופיה בברלין. בין השנים 1873 ל-1876 עבד מטעם ממשלת פרוסיה בסנקט פטרבורג, שם בחן כתבי יד מקראיים עתיקים מהמזרח הקרוב. בהזדמנות זו הוא בחן גם את העתיקות מאוסף פירקוביץ', אותן תיאר כזיוף.[1] טענה זו נמצאה לא נכונה: אוסף פירקוביץ' קשור קשר הדוק לחומרים מגניזת קהיר שנמצאו על ידי שניאור זלמן שכטר. בשנת 1877, שטרק הפך לפרופסור חבר לביקורת המקרא ושפות שמיות באוניברסיטת ברלין. בשנת 1884 קיבל את הדוקטורט שלו בתאולוגיה מאוניברסיטת לייפציג.
הוא נחשב לסמכות הנוצרית המובילה בגרמניה בתחום התלמוד וספרות חז"ל, ולמד יהדות רבנית אצל משה שטיינשניידר. "Kommentar zum Neuen Testament aus Talmud und Midrasch" ("פירוש על הברית החדשה מהתלמוד והמדרש"), שנערך על ידי פאול בילרבק (אנ') וביוזמתו, הודפס שוב ושוב ומוזכר לעיתים קרובות בספרות המדעית כ"שטרק-בילרבק".
לאחר עליית האנטישמיות בגרמניה, שטרק הפך למגן היהודים מול התקפות של כומר החצר אדולף שטקר, פרופסור אוגוסט רולינג ואחרים. בחוות דעת מומחה בנוגע למשפט עלילת הדם בטיסה-אסלאר בהונגריה, שפרסם ב-"Evangelische Kirchen-Zeitung" (עיתון הכנסייה האוונגלית) ב-12 באוגוסט 1882, הצהיר כי "בכל הספרות ההלכתית של היהודים אין כל התייחסות לשימוש פולחני כלשהו בדם בדת היהודית, וכי צריכת דם למעשה אסורה בהחלט על פי חוקי התזונה היהודיים". בשנת 1883, הוא יזם את הקמת ה-"Institutum Judaicum (אנ')" (בלטינית: המכון היהודי) (כיום "המכון לכנסייה וליהדות"), שאותו ניהל בברלין משנת 1886 ואילך. מטרתו הייתה מחקר תאולוגי של היהדות והמרת דת של יהודים לנצרות (המיסיון הנוצרי ליהודים (אנ')). בשנת 1885 שטרק התמנה לעורך ה-"Nathanael. Zeitschrift für die Arbeit der Evangelischen Kirche an Israel" (נתנאל. כתב עת לעבודת הכנסייה האוונגלית בישראל), שיצא לאור בברלין.
שטרק היה אחד מהתאולוגים הפרוטסטנטים הגרמנים הבודדים שהתנגדו באופן פעיל לאנטישמיות גם לאחר מלחמת העולם הראשונה. בעבודתו "חוקים סודיים יהודיים?" הוא הוכיח שחוקי הדת היהודיים תמיד היו פומביים וששום דבר לא הוסתר, ושהאתיקה היהודית (אנ') לא התירה ליהודים להתנהג כלפי גויים באופן שלא היה מותר כלפי יהודים. שטרק הפריך כתבים אנטישמיים, כגון "הפרוטוקולים של זקני ציון", ופרסומים אנטישמיים אחרים בני זמנו.
מבחר מכתביו
- Prolegomena Critica in Vetus Testamentum Hebraicum (Leipzig, 1873);
- Katalog der Hebräschen Bibelhandschriften der Kaiserlichen Oeffentlichen Bibliothek in St. Petersburg (St. Petersburg and Leipzig, 1875), in collaboration with A. Harkavy;
- Prophetarum Posteriorum Codex Babylonicus Petropolitanus (ib. 1876);
- A. Firkowitch und Seine Entdeckungen (ib. 1876);
- editions of the Mishnah tractates Abot (Carlsruhe, 1882; 2d ed. Berlin, 1888), Yoma (ib. 1888), 'Abodah Zarah (ib. 1888), and Shabbat (ib. 1890);
- Hebräische Grammatik (Karlsruhe, 1883; 3d ed. Munchen, 1902); Hebrew Grammar (Berlin-London-New York, 1889; 2nd English ed.)
- Lehrbuch der Neuhebräischen Sprache und Litteratur (ib. 1884), in collaboration with Karl Siegfried;
- Herr Adolf Stöcker (ib. 1885; 2d ed. 1886);
- Einleitung in den Talmud (Leipzig, 1887; 2d ed. 1894), a revised reprint of his article on the subject in Herzog-Hauck's Real-Encyklopädie, to which he made a whole series of contributions on rabbinic subjects;
- Paradigmen zur Hebräischen Grammatik (Leipzig, 1887)
- Einleitung in das Alte Testament (Nördlingen, 1888; 5th ed. Munich, 1898);
- Der Blutaberglaube in der Menschheit, Blutmorde und Blutritus (ib. 1891; 5th ed. 1900), an investigation into the blood libel;
- Die Juden. Dürfen Sie 'Verbrecher von Religionswegen' Genannt Werden? (Berlin, 1893);
- Abriss des Biblischen Aramäisch (Leipzig, 1897).
- Jüdische Geheimgesetze? Mit 3 Anh.: Rohling, Ecker und kein Ende?. Artur Dinter u. Kunst, Wissenschaft, Vaterland. "Die Weisen von Zion" und ihre Gläubigen (Berlin 1920; ib. 3rd and 4th ed. 1921).
- Introduction to the Talmud & Midrash (1931), Jewish Publication Society of America, based on the 5th Edition of Einleitung in den Talmud & Midrasch.
- Kommentar zum Neuen Testament Aus Talmud und Midrasch, with Paul Billerbeck; (1922–1928; 4 volumes).
Since 1886 Strack was associated with Zoeckler in editing the Kurzgefasster Kommentar zu den Schriften des Alten und Neuen Testaments (Nördlingen and Munich). Strack was also a member of the Foreign Board of Consulting Editors of the Jewish Encyclopedia.
קישורים חיצוניים
- Works by or about Hermann Strack at the Internet Archive
- Works by Hermann Strack at LibriVox (public domain audiobooks
- Digitized works by Hermann Strack at the Leo Baeck Institute, New York
הערות שוליים
הרמן לברכט שטרק41301884Q85336