הרכבת התלויה של וופרטל

הרכבת התלויה של וופרטל
Wuppertaler Schwebebahn
	הרכבת התלויה.
	הרכבת התלויה.
מידע כללי
מדינה	נורדריין-וסטפאליה, גרמניה
עיר	וופרטל
מפעיל	WSW Wuppertaler Stadtwerke GmbH
מידע על ההקמה
התחלת בנייה	1898
פתיחת המערכת	1901
מידע על המערכת
תחילת המערכת	אוברברמן, תחנה סופית מזרחית
סיום המערכת	פוהווינקל, תחנה סופית מערבית
סוג המערכת	רכבת מוגבהת תלויה
אורך המערכת	13.3 ק"מ
מסלולים	1
מספר נוסעים ביום	85,000
מספר נוסעים בשנה	31,000,000
מספר הקווים	1
מספר התחנות	20
	https://schwebebahn.de/en

הרכבת התלויה של וופרטל (בגרמנית Wuppertaler Schwebebahn) היא רכבת תלויה בעיר הגרמנית ווּפֶּרְטָל. הרכבת נעה כשהיא תלויה על פס יחיד מוגבה (סוג מיוחד של רכבת חד־פסית, מונורייל-Monorail), ומסתייעת בטכנולוגיה ייחודית. הרכבת התלויה החלה את פעילותה בשנת 1901, וממשיכה לפעול גם במאה ה-21, והפכה עם השנים לסמלה העיקרי של העיר וופרטל. מפעילת הרכבת היא חברת WSW Wuppertaler Stadtwerke GmbH^[1]. הרכבת מסיעה כ-85,000 נוסעים בכל יום^[2].

רקע ותיאור כללי

העיר וופרטל מצויה בחלק המרכזי-מערבי של גרמניה, בעמק נהר הוופר (Wupper), בקרבה יחסית לערים דיסלדורף, קלן, בון ואינה רחוקה מגבול הולנד. הרעיון לרכבת תלויה מוגבהת לא נולד בעיר, ולא היה חדש. עוד בשנת 1824 הציג הבריטי הנרי רובינזון פאלמר (אנ') את הרעיון לבנות רכבת תלויה הנמשכת על-ידי סוסים, הנעים על פני הקרקע ומושכים אותה. עם הזמן הציעו אחרים הצעות שונות ליחידות הנעה לרכבת. היזם ובעל המפעלים הגרמני פרידריך הרקורט (אנ') ערך ניסוי בשנת 1826, במפעלי הפלדה שלו באיברפלד, בעמק נהר הוופר^[3]. ניסוי זה מהווה את הצעד הראשון בהיסטוריה של הרכבת התלויה של וופרטל. מסגרות התמיכה ברכבת התלויה עשויות מברזל ומפלדה. התקופה שבה נבנתה הרכבת התלויה אופיינה בשימוש רב בחומרים אלו, והדבר בא לביטוי גם בבניית מגדל אייפל בפריז, ובבניית מבני ציבור מתכתיים רבים.

היסטוריה

הרכבת התלויה של וופרטל הייתה הרכבת התלויה הראשונה המונעת בכח החשמל^[4]. המהנדס אויגן לאנגן (אנ') (Eugen Langen) הציע תוכנית לבנייתה לערים ברלין, מינכן ו-וורצלב, אך ערים אלו דחו את הצעתו^[5]. בתחילה התעניינה בפרויקט העיר איברפלד (lberfeld) בעמק הנהר וופר, ולאחר מכן הצטרפה העיר הסמוכה ברמן (Barmen) והוחלט על הקמת פרויקט משותף לשתיהן, להקמת רכבת תלויה. בדצמבר 1894 נבחרה הטכנולוגיה שהציע של אויגן לאנגן, מתוך הצעות רבות שהוגשו^[6]. הסיבה המרכזית להחלטה על בניית רכבת תלויה הייתה תנאי השטח סביב הנהר וופר. לא הרחק מגדות הנהר מתרוממות גבעות תלולות, שהיו מקשות ומייקרות מאוד את הקמתה של מערכת תחבורה רגילה. מבנה והרכב הקרקע באזור לא איפשרו הקמת מערכת רכבת תחתית. תחבורה ציבורית הייתה הכרחית, כיוון שמדובר ביישובים עירוניים לארוך הנהר, וריבוי כלי רכב היה יוצר פקקי תנועה בלתי אפשריים. עם הזמן התמזגו איברפלד וברמן והפכו ל"וופרטל", במידה רבה עקב תנאים עירוניים חדשים שיצרה הרכבת התלויה. העבודות להקמת הרכבת החלו ב-1898, ובנסיעת המבחן בשנת 1899 השתתפו הקיסר וילהלם השני ואשתו הקיסרית אוגוסטה ויקטוריה^[7]. הקרונות שבהם נסעו הקיסר ורעייתו שמורים ופעילים גם במאה ה-21, ומכונים "הקרונות הקיסריים"^[8].

אורכו של המקטע הראשון של הרכבת שהופעל, הסתכם ב-4.51 קילומטרים. הביקוש לנסיעה בעת הפתיחה ב-31 במרץ 1901 היה כה גבוה, שמנהלי הרכבת נאלצו להכפיל את תדירות הנסיעות שתוכננה. בשנים שלאחר מכן הופעלו תחנות חדשות והקו הוארך. במלחמת העולם ה-2 העיר הופצצה קשות, והרכבת ומתקניה נפגעו והושבתו מספר פעמים. בשנת 1948 התאחדו החברות המפעילות לחברה אחת, WSW AG - Wuppertaler Stadtwerke^[6]. במהלך השנים שודרגו המערכות של הרכבת, לרבות דגמי הקרונות שבשימוש, וגם התחנות חודשו והותאמו. בתאריך 1 במרץ 2001 נערך טקס לרגל מאה שנים לקיום הרכבת התלויה של וופרטל. תחנות שודרגו עד שנת 2016, וקרונות מדור חדש ומתקדם הוכנסו לשירות ב-2016^[6]. מדצמבר 2019 ועד אפריל 2023 הרכבת הושבתה לסירוגין, ובחלק מהזמן הייתה השבתה חלקית ממושכת, לצורך שיפור ושדרוג מקיפים.

טכנולוגיה ונתונים טכניים

טכנולוגיה

הטכנולוגיה של הרכבת נקראת Eugen Langen, על-שם ממציאה. הרכבת התלויה נעה בעזרת גלגלים המורכבים מעל פס מתכת, בגובה של 12 מטרים. לכל גלגל יש שפה מכל צד, המכונה "אוגן" (flange)^[9]. החלק השקוע בין שפות הגלגל הוא שבא במגע עם הפס המתכתי ומתגלגל עליו. השפתיים המוצקות מעניקות לגלגל יציבות, ומונעות ממנו להתנתק ולרדת מהפס. לכל קרון יש שני גלגלים, המחוברים בחיבורים מחוזקים לגג הקרון. לכל גלגל מחובר מנוע, המסובב אותו במהירות מותאמת עם יתר גלגלי הרכבת. המנועים מחוברים לפס מוליך נוסף, להגברת היציבות. פסי הרכבת המוגבהים (יש 2 פסים, פס אחד לכל כיוון של תנועה) עוברים ברובם הגדול מעל למרכז נהר הוופר. הפסים תלויים על עמודי תמך, שהם מסגרות ברזל דמויות פירמידות קטומות בראשן, ומסגרות הברזל מעוגנות בבטון על גדות הנהר (הנהר אינו רחב). בקצוות המסלול בתחנות הסופיות הותקנו לולאות, שבאמצעותן הרכבת מסתובבת חזרה להתחלת דרכה בכיוון הנגדי.

מבנה גלגל של הרכבת.
האופן בו מסודרים הגלגלים על הפס המוביל.
סידור הפסים ועמודי התמך מעל נהר הוופר.

נתונים טכניים^[9]

אורך הפסים התלויים מעל נהר הוופר: 10 ק"מ.
אורך הפסים התלויים מעל לרחובות העיר: 3.3 ק"מ.
אורך כללי של פסי הרכבת התלויה: 13.3 ק"מ
גובה הפסים מעל הנהר: 12 מטר (כשמפלס המים רגיל).
מרווח מינימלי מתחתית קרון עד לפני הרחוב: 4.5 מטר
משקל קרון ריק: 22.2 טון.
משקל מותר מרבי של קרון: 33.5 טון.
מספר המושבים בקרון: 44.
מספר הקרונות בכל רכבת: 2.
מהירות הנסיעה: עד 60 קמ"ש.

מסלול ותחנות

במסלול הרכבת התלויה של וופרטל יש 20 תחנות, כולל שתי תחנות הקצה הסופיות. כיוון כללי של המסלול הוא מזרח-מערב.

אלה תחנות הרכבת התלויה של וופרטל:

Oberbarmen ,eastern terminus-אוברברמן, תחנה סופית מזרחית
Wupperfeld-וופרפלד
Werther Brücke-גשר ורטר
Alter Markt-השוק הישן
Adlerbrücke (Opernhaus)-גשר אדלר
Loher Brücke (Junior-Uni)-גשר לוהר
Völklinger Straße-רחוב פלקלינגר
Landgericht-לאנדגריכט
Kluse-קלוזה
Hauptbahnhof (Döppersberg)-תחת הרכבת המרכזית (דפרסברג)
Ohligsmühle-אולינגסמילה
Robert-Daum-Platz- כיכר רוברט דאום
Pestalozzistraße-רחוב פסטלוצי
Westende-וסטאנדה
Varresbecker Straße-רחוב רחוב פארסבקר
Zoo/Stadion-גן חיות/אצטדיון
Sonnborner Straße-רחוב זונבורנר
Hammerstein-המרשטיין
Bruch-בְרוּך
Vohwinkel – western terminus-תחנה סופית מערבית פוהווינקל

תאונות ותקריות

לא אירעו תאונות קטלניות במשך כ-98 שנים ממועד הפעלת הרכבת התלויה של וופרטל בשנת 1901, עד חודש אפריל 1999, תאריך בו אירעה התאונה הקטלנית. מאז 1999 ועד כתיבת הדברים בשנת 2025, לא אירעה תאונה קטלנית נוספת.

התאונה החמורה של 1999: בסוף השבוע שבין התאריכים 9-12 באפריל 1999 נערכו עבודות שדרוג ברכבת, באזור תחנת כיכר רוברט דאום. ב-12 באפריל הקבלן החיצוני שביצע את העבודות החזיר את המערכת לידיי החברה המפעילה, והצהיר שהמערכת מוכנה ובטוחה לתפעול. עובדי הקבלן שכחו על הכבל המוביל אביזר מתכתי שהיה מחובר למערכת. וכשהרכבת התנגשה באביזר, היא ירדה מהפס ונפלה למימיי הנהר וופר^[10]. בנקודת הנפילה היה עומק הנהר רק מטר אחד, הקרון שנפל נתקל בצינור בתחתית הנהר ונבקע לשניים. ארבעה נוסעים נהרגו בתאונה, ו-39 נפצעו. בעקבות התאונה, הושבתה עבודת הרכבת למשך קרוב לחודשיים.

תאונות ותקריות פחותות בחומרתן: היו מספר מועט של תקריות ותאונות קלות, ללא נפגעים, או עם נפגעים קלים. מקרה חריג מאוד ללא נפגעים התרחש בשנת 1950. מנהל קרקס שביקר בוופרטל העלה לצורך פרסום ויחסי ציבור את הפילה הצעירה טופי (Tufi) לקרון ברכבת, בליווי עיתונאים וצלמים. הפילה פרצה את מעטה הרכבת ונפלה לנהר הוופר. לפילה נגרמו שריטות בלבד, והיא המשיכה לחיות עד גיל 43, ומתה בשנת 1989^[11].

אחד האירועים הקשורים לרכבת התלויה התרחש בתאריך 11 בספטמבר 1968, משאית כבדה התנגשה בעמוד תמיכה ועיקמה אותו. לא היו נפגעים, ובעקבות התקרית נבנו מגיני בטון סביב עמודי התמך.

ב-5 באוגוסט 2008 התנגשה הרכבת במנוף, שעבד ברחוב ללא תיאום. נהג המנוף נפצע, נוסעי ונהג הרכבת לא נפגעו וחולצו בעזרת סולמות, על-ידי לוחמי האש^[12].

מעבר לתקריות שתוארו, אירעו מספר מועט של תקריות נוספות, כולן ללא נפגעים.

רכבות דומות בעולם

התפוצה של רכבות תלויות בעולם מצומצמת למדי^[13]. רכבות תלויות בטכנולוגיית ההפעלה זהה לזו של הרכבת התלויה בוופרטל, או נגזרות שלה מעטות מאוד, וגם מסלולן קצר. רכבות תלויות (אנ') פעילות בשיטת הפעלה זהה או דומה לרכבת התלויה של וופרטל נמצאות בדרזדן בגרמניה, ובאי מאָד (Mud Island) ובממפיס, טנסי בארצות הברית. בעיר שונאן ביפן קיימת רכבת דומה לזו של וופרטל, הרכבת התלויה של שונאן (אנ'). רכבת זו היא באופן רשמי "רכבת אחות" של הרכבת בוופרטל, מאז שנת 2018. קיימות יותר רכבות תלויות בשיטת הפעלה אחרת הנקראת "SAFEGE", ראשי תיבות של התאגיד הצרפתי (Société Anonyme Française d'Etude de Gestion et d'Entreprises). המסלול של הרכבת התלויה בוופרטל הוא השני באורכו בעולם, אחרי הרכבת התלויה של צ'יבה (אנ') הפעילה במחוז צ'יבה ביפן. אורך מסלול הרכבת התלויה בצ'יבה מסתכם ב-15.2 ק"מ.

הרכבת התלויה באומנות ובתרבות

בספרות: יש הסבורים, שבחזונו של בנימין זאב הרצל, כפי שבא לביטוי בספרו "אלטנוילנד"- ארץ ישנה-חדשה, הרצל כותב על הרכבת התלויה של וופרטל, כפי שמתארת אותה דמותו של ליטבק בספר^[14]^[15]. ספרו של הרצל ראה אור בשנת 1902, והרכבת התלויה של וופרטל נחנכה שנה אחת לפני כן.

מוזיאון: בוופרטל פועל מוזיאון הרכבת התלויה, הנקרא "שוובודרום" (Schwebodrom). שמו הקודם של המוזיאון היה "מסע בזמן של הרכבת התלויה" (Zeitreise Schwebebahn). במוזיאון יש מוצגים מדורות שונים של הרכבת, וכן שטח גדול של תצוגה ממוחשבת אינטראקטיבית^[16].

הקרונות הקיסריים

הקרונות הקיסריים הם שני הקרונות שאירוחו את הקיסר וילהלם השני ורעייתו אוגוסטה ויקטוריה, בנסיעת המבחן של הרכבת התלויה של וופרטל, בשנת 1899. אף על פי שמאז 1899 הוכנסו לשירות דורות רבים של קרונות, הקרונות הקיסריים שומרו תוך ביצוע עבודות תחזוקה מידיי מספר שנים. הקרונות אינם בשימוש יום-יומי, אך ניתן לשוכרם בתשלום לאירועים חגיגיים, דוגמת ימי הולדת, חתונות, חגיגות של חתונת כסף/זהב, ואירועים חגיגיים נוספים. באתר הרשמי של הרכבת קיים דף מיוחד המזמין זוגות להתחתן בקרונות הקיסריים^[17].