הרב קלמן אתרוג

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב קלמן אתרוג
לידה י' באייר תשל"ט (גיל: 46)
בני ברק
מדינה ישראל
למד ב ישיבת תפרח, כולל חזון איש
מקום מגורים בני ברק
רבותיו רבי מיכל יהודה ליפקוביץ, רבי חיים קניבסקי, רבי נסים קרליץ, רבי יהודה שפירא, הרב שרגא שטינמן, הרב יצחק שאול קניבסקי

הרב קלמן לייב אתרוג (נכתב גם אסרוג, נולד בי' באייר תשל"ט) הוא מייסד ויושב ראש הארגונים זכרון רבינו חיים וכבוד הש"ם.

ביוגרפיה

נולד בבני ברק בי' באייר תשל"ט לרב מאיר וחוה אתרוג, יהודים אמריקאים שעלו לארץ ישראל מארצות הברית, והתגוררו ברחוב רשב"ם שבשיכון חזון איש בבני ברק. בילדותו היה מתפלל בקביעות בבית הכנסת לדרמן, והחל להתקרב לרבי חיים קניבסקי ורבי יהודה שפירא, שהיו מתפללים בקביעות בבית הכנסת.

באלול תשנ"ב, החל ללמוד בישיבת פוניבז' לצעירים, שם היה תלמידם של ראשי הישיבה רבי מיכל יהודה ליפקוביץ, רבי שמואל איינשטיין ורבי בנימין ביינוש קורלנסקי[1]. יחד עם זאת, היה נכנס הרבה לרבי חיים קניבסקי ורבי יהודה שפירא, ושוטח בפניהם את שאלותיו[2].

באלול תשנ"ה, החל ללמוד בישיבת תושיה תפרח[3], שם היה תלמידם של ראשי הישיבה הרב אביעזר פילץ והרב יעקב פרידמן. אף בתקופת לימודיו בישיבה, שמר על קשר הדוק עם רבי חיים קניבסקי ורבי יהודה שפירא, שהתבטא בעיקר במכתבים עם שאלות ותשובות, ופעם בחודש בזמן ששהה בבני ברק היה נכנס ללבן את הדברים[2]. רבי חיים אף הגיע במיוחד עבורו לישיבת תפרח, כדי לבחון את המקומות האפשריים להדלקת נרות חנוכה, והכריע היכן הוא המקום המובחר ביותר להדלקה.

בשנת תשס"ב, נשא את סאסי מרים, בתו של הרב רפאל אדמוני-רוט, ומאז הוא מתגורר ברחוב סמטת משה אריה בבני ברק.

מאז נישואיו, הוא לומד בכולל חזון איש[4], שם התקרב לרבי נסים קרליץ[1]. לאחר פטירת רבי חיים קניבסקי, החל ללמוד בשעות אחר הצהריים בכולל שפכתי שי"ח שבביתו של רבי חיים קניבסקי.

היה מבני ביתו הקרובים של רבי חיים קניבסקי, והיה מתייעץ עמו רבות[1], ואף היה אוכל על שולחנו בקביעות[5], ומכין עבורו חלק ממאכלי השבת[6].

גיסו הוא הרב נחום שלמה טלר, רב בית האבות ברחוב עזרא בבני ברק, ומרבני כולל מורשה ודעת (גרטלר).

פעילות ציבורית

בשנת תש"ע, הוציא לאור את הספר בכרמי יהודא, ובו כ-650 תשובות בלימוד ובהלכה שקיבל מרבי יהודה שפירא בזמן לימודיו בישיבה, ובסופו כ-60 מכתבי חיזוק והדרכה[7].

באלול תשע"ד, לאחר פטירת הרבנית חנה שטינמן (אשתו של הרב שרגא שטינמן, בתו של רבי חיים קניבסקי, וכלתו של רבי אהרן לייב שטינמן), קרא לו רבי חיים קניבסקי, וביקש ממנו לעשות משהו לעילוי נשמתה. הוא פנה לרב שרגא שטינמן, ושאל אותו מה לדעתו ניתן לעשות לעילוי נשמתה, והוא השיב לו שמכיוון שאשתו היתה זהירה מאוד בכיבוד אב ואם מן הראוי שהוא זה שיכריע בדבר. הרב אתרוג חזר לרבי חיים, אשר הורה לו כי לימוד משניות סדר זרעים נקרא בפי חז"ל אמונה ועל כן מן הראוי להתחזק בזה, ובפרט בלימוד מסכת שביעית, מכיון שהיה זה סמוך לשנת השמיטה[8].

לאחר התייעצות עם רבי חיים, הקים לעילוי נשמתה את ארגון זכרון חנה, במסגרתו אלפי ילדים מכל רחבי הארץ לומדים ונבחנים על משניות, וזוכים על כך לתגמול בפרסים והגרלות[9]. הרב אתרוג אחראי על כל פעילות הארגון[10], ומסתובב לשם כך בתלמודי תורה בכל רחבי הארץ.

בשנת תשפ"ב, לאחר פטירת רבי חיים קניבסקי, החליט הרב אתרוג בהתייעצות עם הרב שרגא שטינמן לשנות את שם הארגון מזכרון חנה לזכרון רבינו חיים, לזכרו ולעילוי נשמתו של רבי חיים קניבסקי.

בשנת תשפ"ה, לאחר פטירתו של רבי מיכאל אריה שטיגל[11], שהיה אף הוא ממקורביו של רבי חיים קניבסקי, הקים הרב אתרוג לעילוי נשמתו את ארגון כבוד הש"ם, לחיזוק השמירה על קדושת בית הכנסת, ובפרט שלא לדבר בשעת התפילה, כאשר הילדים שעומדים בתנאים ואינם מדברים בשעת התפילה, מקבלים על כך פרסים והגרלות. בנשיאות הארגון עומד הרב יצחק שאול קניבסקי בנו של רבי חיים, והרב אתרוג מתייעץ עמו רבות על פעילות הארגון.

הרב אתרוג אף מוציא לאור במסגרת הארגון גליון חודשי בשם 'כבוד הש"ם' בעניני תפילה בכלל ושתיקה בשעת התפילה בפרט, ובו סיפורים על רבי חיים קניבסקי, שאלות ותשובות בהלכה מהרב יצחק שאול קניבסקי בעניני שיחה בשעת התפילה, ועוד.

ספרו

ראו גם

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 הרב קלמן אתרוג, בכרמי יהודא, עמ' 54, בני ברק תש"ע, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
  2. ^ 2.0 2.1 הרב קלמן אתרוג, בכרמי יהודא, עמ' 50, בני ברק תש"ע, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
  3. הרב קלמן אתרוג, בכרמי יהודא, עמ' 56, בני ברק תש"ע, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
  4. הרב קלמן אתרוג, בכרמי יהודא, עמ' 52, בני ברק תש"ע, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
  5. ראו בספר אלא ד' אמות של הלכה, בני ברק תשע"ו, עמודים עו, פד, קכא-ב, קלב.
  6. הרב גדליה הוניגסברג, להדבק בדרכיו של רבינו חיים קניבסקי, חלק ב', עמ' 568.
  7. הרב קלמן אתרוג, בכרמי יהודא, בני ברק תש"ע, באתר אוצר החכמה.
  8. מוסף שבת קדש, תזריע תשע"ז, עמ' 30, באתר אוצר החכמה.
  9. מוסף שבת קדש, תזריע תשע"ז, עמ' 31, באתר אוצר החכמה.
  10. אליהו שניידר, בדרכו אמונה, גליון קכ"ג וגליון קכ"ו.
  11. נכדו של רבי מתתיהו שציגל, וחתנו של הרב דוד מנחם שניידר.