הרב גדליה משה גולדמן (השני)
 | |||||||
| לידה | ט' באב ה'תשט"ו (גיל: 69) | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מקום פעילות | ירושלים | ||||||
| רבותיו | רבי מרדכי גולדמן (השני) מזווהיל | ||||||
| |||||||
הרב גדליה משה גולדמן (נולד בט' באב ה'תשט"ו) הוא אדמו"ר בדור השמיני של חסידות זווהיל.
ביוגרפיה
נולד בירושלים לרבי אברהם גולדמן, ולאיטא בת רבי מרדכי שטרנברג. למד בתלמוד תורה גור בירושלים ולאחר מכן בתלמוד תורה תשב"ר בבני ברק שם שהה אצל סבו הרב מרדכי שטרנברג, ובבחרותו למד בישיבות זווהיל. נישא לבת שבע, בת גבריאל שמעון הופמן בן המקובל רבי יוסף הופמן.
היה נאמן ביתו ומשמשו של זקינו רבי מרדכי מזווהיל. לאחר פטירת זקינו ומינויו של אביו לאדמו"ר, עזר לאביו בביסוס וניהול המוסדות, בין היתר הקים את מרכז החסידות ברח' שמואל הנביא[1]. עד שבשנת ה'תשס"ד הורחק על ידי אביו מהחסידות[2].
אדמו"רות
לאחר פטירת אביו בי"ב בטבת ה'תש"ע, הוכתר על ידי קבוצת מיעוט (המכונה 'קהילת זווהיל') לאדמו"ר מזוויהל, במקביל לאחיו רבי שלמה שהוכתר על ידי מרבית החסידים.
בשנת תשע"ב הקים ישיבה קטנה בשם 'תורת שלמה'. בשנת ה'תשע"ו רכש שטח בפינת רחובות שמואל הנביא-יחזקאל בירושלים ובה הקים בית מדרש זמני. בשנת תשע"ז הקים במקום ישיבה גדולה.
תחת נשיאותו גם בית מדרש וכולל אברכים בביתר עילית.
ייסד את מכון "ספרי בית זוועהיל" ובין היתר ערך והוציא לאור את סדרת הספרים "יקרא דמלכא" דברי תורתו של זקינו רבי מרדכי (השני) מזווהיל. בשנת ה'תשע"ה הוציא המכון לאור את ספרי "יסודי עולם" ביוגרפיה על צדיקי השושלת, יצירה עליה עמל האדמו"ר שנים רבות וחברי המכון השלימוהו[3].
דברי תורתו יוצאים לאור מידי תקופה, בגליון 'דברי אלוקים חיים'.
ילדיו
בניו
- בנו הרב שלמה, חתן הרב דוד ברנדר, האדמו"ר מסטריקוב. עומד בראשות הישיבה הגדולה של החסידות.
- בנו הרב יהודה דוד, חתן הרב אברהם שמואל בנימין סופר, ראש ישיבת ערלוי. עומד בראשות הישיבה הקטנה של החסידות, ומכהן כרב וראש הכולל של הקהילה בביתר עילית.
- בנו הרב יעקב לייב, חתן הרב הרב ישראל צבי יאיר דנציגר, האדמו"ר מאלכסנדר. רב ומו"ץ בקהילה.
- בנו הרב יצחק, חתן הרב שלמה גולדמן ראש כולל 'יד אליעזר' מעליץ.
- בנו הרב ישראל חיים חתן הרב תנחום בקר, האדמו"ר מאוז'רוב.
- בנו הרב מאיר, חתן הרב מיכאל משה הלר ראש ישיבת עץ חיים באבוב.
- בנו הרב מרדכי, חתן הרב אהרן וואזנר מו"צ בבית דין נתיבות חיים[4].
- בנו הרב יחיאל מיכל, חתן רבי אמיתי טווערסקי, האדמו"ר מטולנא אשדוד.
חתניו
- חתנו הרב מנחם זאב שטרן, בנו של רבי חיים דוב שטרן (רבה של קהילת סקולען בבני ברק וחתן רבי ישראל אברהם פורטוגל, האדמו"ר מסקולען).
- חתנו הרב יצחק נתן שפירא בן הרב אהרן שפירא רב קהילת נאראל בן הרב דוב בעריש שפירא. מכהן כמשגיח בישיבת תורה לשמה.
- חתנו הרב לייבוש רבינוביץ, בן הרב שמחה רבינוביץ מחבר ספר "פסקי תשובות".
- חתנו הרב יחיאל חיים ליברמן, בן הרב יהושע ליברמן, ראש בית המדרש לדיינות "היכל המשפט" וראש כולל עיון "שבט הלוי". מכהן כנשיא מכון "אור לעיניים" ומחבר ספר "מים חיים" על הלכות מקוואות.
- חתנו הרב דוד דוב טאוב, בן רבי חיים שאול טאוב, האדמו"ר ממודז'יץ. מכהן כראש הישיבה לצעירים-מודזיץ ורב חסידי מודזיץ בביתר עילית.
- חתנו הרב חנניה יוסף דנציגר בן הרב יחיאל דנציגר בן רבי אברהם מנחם דנציגר.
- חתנו הרב פנחס ענגלענדער, בן הרב יעקב יהושע ענגלענדער ראש ישיבת מחנובקא בעלז ונכד רבי אברהם לנדא, האדמו"ר מסטריקוב.
קישורים חיצוניים
- משה ויסברג, המחלוקות והפיצולים בחצרות החסידים, באתר בחדרי חרדים, 28 בספטמבר 2018.
- אברמי פרלשטיין, בחדרי חרדים • צילום: קובי הר צבי, אלימות קשה בהלווית הרבנית מזוועהיל • צפו, באתר בחדרי חרדים, 2 במאי 2014
- שמואל הכהן, ביזיון בהלוויה: החסידים הכו את האדמו"ר המתחרה, באתר חרדים10, 2 במאי 2014
הערות שוליים
- ↑ בצומת המכונה כיום 'כיכר זווהיל'
- ↑ משה ויסברג, המחלוקות והפיצולים בחצרות החסידים, באתר בחדרי חרדים, 28 בספטמבר 2018
- ↑ יעקב שלמה לוי, יסודי עולם, ירושלים תשע"ה, באתר אוצר החכמה.
- ↑ בן רבי חיים מאיר וואזנר, וחתן הרב משה חיים אפרים פאדווא
