קרבות עמק רפאים
| מקום | עמק רפאים | |||||
|---|---|---|---|---|---|---|
| עילה | משיחת דוד למלך על כל ישראל. | |||||
| תוצאה | נצחון ישראלי, הצבא הפלישתי נסוג צפונה לכיוון גבעון. | |||||
| ||||||
|
(למפת ירושלים רגילה)   עמק רפאים | ||||||
קרבות עמק רפאים הם שני קרבות שניהלו דוד המלך וצבאו נגד הפלישתים בעמק רפאים. הקרבות מתוארים בספר שמואל ב' פרק ה'[1] ובספר דברי הימים א' פרק י"ד[2].
רקע
לאחר המלחמה בגלבוע בה מתו שאול המלך ובנו יהונתן בקרב עם הפלשתים, מלכו במקביל איש בושת על ישראל ודוד על שבט יהודה בחברון. לאחר רצח איש בושת קיבלו עליהם כל ישראל את מלכות דוד. דוד כבש את ירושלים מידי היבוסי, בנה בה את ביתו והתיישב בה[3].
כשהפלישתים שמעו כי דוד נמשח למלך, הם יצאו לקרב נגדו, ומחמת שידעו את כוחו הרב עלו בהמוניהם[4]. הם חנו בשטח גדול שהתפרס מבעל פרצים הגבוה ועד עמק רפאים[5] הסמוך לירושלים. מטרתם הייתה לתפוס את דוד[6].
המפרשים הסבירו מספר הסברים מדוע משיחת דוד גרמה לפלשתים לצאת למלחמה: יש שפירש[7] כי כששמעו שנמשח דוד, תמהו הלא נמשח כבר על ידי שמואל והבינו שהוא נמשח הפעם ל'משוח מלחמה' ותכניתו להילחם נגדם, לכן הקדימו ויצאו להילחם נגדו. ויש שפירש[8] שלהבנתם הברית שכרת דוד עם אכיש מחייבת אותו לשתף אותו בדבר המשיחה ומשלא עשה כך נראה להם כי רצונו להילחם נגדם. ויש שפירש[9] שאחדות ממלכת ישראל חרתה להם וכל זמן שהיה דוד בחברון ומלך על חלק מהעם לא יצאו להילחם נגדו.
הקרב הראשון
כששמע על כך דוד הוא ירד אל המצודה שהייתה בסמיכות לפלשתים ובה הסתובב דוד בעת שברח משאול[10]. המצודה הייתה מגדל חזק[11] על מנת להרגיש בטוח וחזק קודם שישאל את ה' מה לעשות[12], ובמקביל חיבר את מזמור ב' בתהילים[13]. דוד שאל את ה' האם לעלות למלחמה בפלישתים. התלבטותו מושפעת מהיותו אסיר תודה לפלשתים שנתנו לו מחסה בצקלג בעת בריחתו משאול[14].
ה' השיב לו:
עֲלֵה כִּי נָתֹן אֶתֵּן אֶת הַפְּלִשְׁתִּים בְּיָדֶךָ
.
דוד ואנשיו עלו כדבר ה' למלחמה מול פלשתים והכו בהם, הפלישתים ברחו והשאירו אחריהם את אליליהם. בתחילה דוד שרף אותם באש, שכן עבודה זרה אסורה בהנאה. עד שהגיע איתי הגיתי, פלישתי שערק אל מחנה דוד בעקבות מפלת הפלישתים[15] ויכל לבטל את העבודה זרה. את הנותר לקח דוד עימו[16].
דוד קרא למקום "בעל פרצים" על שם הנצחון הקל כמו שטף מים הפורץ את הגדר[17].
הקרב השני
לאחר ההפסד, פלישתים עלו שוב אל עמק רפאים למלחמה נוספת בצבא דוד. דוד שאל באורים ותומים ותשובת ה' הייתה הפעם:
לֹא תַעֲלֶה, הָסֵב אֶל אַחֲרֵיהֶם וּבָאתָ לָהֶם מִמּוּל בְּכָאִים
כלומר, לא לעלות להילחם כנגדם, כפי שעשו בקרב הקודם, משום שהפלשתים התכוננו לכך[18], אלא לאגף את מחנה פלישתים ולהמתין ממול עצי הבכאים (עצי תות[19]) שגדלים שם, עד שישמעו קול צעדה בראשי העצים, שהם המלאכים שאותם שלח ה' לעזרת דוד, ואז ישמיעו קול רעש מלחמה[20] וינועו[21] לתקוף את האויב.
הרלב"ג ואחרים פירשו את המארב כטקטיקה צבאית מובהקת ללא התערבות אלקית. לדבריהם, ידע ה' שעל פי המערכה אמורים הפלשתים לנצח, לכן יעץ לדוד להסתתר מאחורי עצי הבכאים, וכאשר הרוח תניע את ראשי האילנות יוכלו חיילי דוד לתקוף בלי שהפלשתים יחשדו בהם, אלא יחשבו שזהו קול העצים ולא החיילים[22].
דוד וחייליו עמדו בין עצי הבכא, והפלשתים התקרבו אליהם עד למרחק ארבע אמות בלבד. החיילים שאלו את דוד מדוע מתעכבים ולא תוקפים, ודוד השיב שה' ציווה להמתין עד שישמע קול בצמרות העצים שיהווה אישור משמים להתחלת הקרב. למרות הפחד והסכנה, חיזק אותם דוד כי מוטב שימותו כצדיקים השומרים על דבר ה', מאשר לעבור על ציוויו. החיילים נשאו עיניהם לשמים, צמרות העצים החלו לנוע, והחיילים הסתערו על האויב[23].
דוד וצבאו הכו את הפלישתים מגבע[24] עד המקום ממנו הולכים לגזר.
תוצאות
תבוסתם הכפולה של פלישתים הגדילה את פרסומו ותוקפו של דוד בכל הסביבה[25].
בעקבות הנצחון המוחץ והמצב בו אין חשש שהפלשתים יעלו שוב להילחם מעלה דוד את ארון הברית לירושלים[26].
לדעת הרד"ק מזמור ק"י חובר על ידי אחד המשוררים אחר נצחון דוד בקרבות נגד פלשתים[27].
בספרות חז"ל ובראשונים
המדרש[28] מסביר בשם רבי ברכיה את בחירת מקום ההמתנה דווקא בין עצי הבכאים שמלאים קוצים[29]
שכל זמן שישראל שרויים בצרה, כאילו צרה לפניו.
עוד מסופר במדרש תהילים[30] כי בעת משיחת דוד למלך על ידי שמואל הנביא, קטרגו מלאכי השרת לפני ה' ושאלו במה עדיף דוד שניטלה המלכות משאול וניתנה לו. תשובת ה' הייתה שיראה להם את ההבדלים בין השניים. שאול, שאל באורים ותומים בעת שהתקרבו הפלשתים, אך עוד בטרם קיבל תשובה, ביקש מהכהן להפסיק את השאלה ויצא להילחם[31], לעומתו, דוד, בקרב השני בעמק רפאים שאל באורים ותומים ולא פעל עד שקיבל תשובה ופעל על פיה במדויק למרות פחדם הגדול של חייליו.
רבנו בחיי[32] לומד מאירוע זה את חובת ההשתדלות האנושית לצד הביטחון בה'. לדבריו, התורה מצווה את האדם לפעול בדרכי הטבע ולהיערך למלחמה ככל האפשר, אך להאמין שהתשועה נובעת אך ורק מה'. בהקשר זה הוא מציין את מעשיו של דוד במלחמה זו שנצטווה לנקוט בתכסיס צבאי טבעי (מארב מאחורי עצי הבכאים) יחד עם ההבנה שההצלחה איננה תלויה רק באסטרטגיה, אלא בעזרתו של ה' בשליחת המלאכים.
קישורים חיצוניים
- ד"ר יואל דומן, מפת הקרב, הפלשתים מקרא וארכאולוגיה, באתר המנהל לפדגוגיה עמל.
הערות שוליים
- ↑ ספר שמואל ב', פרק ה', פסוקים י"ז-כ"ה
- ↑ ספר דברי הימים א', פרק י"ד.
- ↑ ספר שמואל ב', פרק ה', פסוק ט'
- ↑ מצודת דוד על ספר שמואל ב', פרק ה', פסוק י"ח.
- ↑ רד"ק על ספר שמואל ב', פרק ה', פסוק י"ט.
- ↑ רבי משה אלשיך בפירושו לנביא.
- ↑ כלי יקר לרבי שמואל לניאדו.
- ↑ חומת אנ"ך לחיד"א.
- ↑ חומת אנ"ך לחיד"א על דברי הימים.
- ↑ ילקוט מעם לועז שמואל ב ה יז.
- ↑ רד"ק על ספר שמואל ב', פרק ה', פסוק י"ז.
- ↑ מצודת דוד על ספר שמואל ב', פרק ה', פסוק י"ז.
- ↑ רד"ק על ספר שמואל ב', פרק ה', פסוק י"ז
- ↑ שלומית גד, מלחמת דוד בפלישתים בעמק רפאים – ספר דוד המלך ועוצמת התהילים באתר אשובה.
- ↑ רד"ק על ספר שמואל ב', פרק ה', פסוק כ"א
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה, דף מ"ד עמוד א'
- ↑ רש"י על ספר שמואל ב', פרק ה', פסוק כ'; ספר דברי הימים א', פרק י"ד, פסוק י"א.
- ↑ מלבי"ם על ספר שמואל ב', פרק ה', פסוק כ"ג.
- ↑ מצודת ציון על ספר שמואל ב', פרק ה', פסוק כ"ג
- ↑ רש"י על ספר שמואל ב', פרק ה', פסוק כ"ד.
- ↑ רד"ק על ספר שמואל ב', פרק ה', פסוק כ"ד.
- ↑ רלב"ג על ספר שמואל ב', פרק ה', פסוק כ"ב.
- ↑ מדרש תהלים כז.
- ↑ בספר דברי הימים א', פרק י"ד, פסוק י"ז נקרא גבעון ובמצודת ציון שם כתב שהוא אותו מקום.
- ↑ ספר דברי הימים א', פרק י"ד, פסוק י"ז
- ↑ ברוך קנאל, מלחמות דוד מלך ישראל, מחניים, גיליון ל"ה, 1958.
- ↑ רד"ק על ספר תהילים, פרק ק"י, פסוק א', ואילו רש"י פירש על פי חז"ל שנאמר על אברהם אבינו אחר מלחמת ארבעת המלכים את החמישה, והמלבי"ם טוען שמזמור זה חובר לאחר מלחמת דוד בעמון וארם (מלבי"ם על ספר תהילים, פרק ק"י, פסוק א').
- ↑ מדרש תנחומא פרשת שופטים פיסקא י"ז.
- ↑ אמנם, למפרשים שהבכאים הם עצי התות, עץ התות אינו קוצני. ויתכן שהכוונה למקלורה זהובה. אך יצויין, כי בפירוש הפסוק "עוברי בעמק הבכא" (ספר תהלים, פרק פ"ד, פסוק ז') יש שפירשו שהעצים משמיעים רשרוש שנשמע כקול בכי, ובתרגום התנ"ך לאנגלית של המסורה, מופיעה המילה Mulberry Tree ובתרגום לעברית - עץ תות.
- ↑ מדרש תהלים שוחר טוב פרק כז ב, באתר היברובוקס.
- ↑ ספר שמואל א', פרק י"ד, פסוק י"ט
- ↑ רבינו בחיי על ספר במדבר, פרק י"ג, פסוק ב'