הפיגוע באומה
| חלק מהסכסוך בצפון אירלנד | |
|---|---|
 | |
| אתר הפיגוע (התמונה צולמה שלוש שנים אחריו). ברקע משמאל נראה בית המשפט (הבניין עם הצריח) - מטרתם המקורית של הטרוריסטים | |
| תאריך | 15 באוגוסט 1998 |
| מקום |
 אומה, צפון אירלנד, הממלכה המאוחדת |
| מטרה | בית משפט |
| סוג | פיגוע תופת |
| נשק | מכונית תופת |
| הרוגים | 29 |
| פצועים | 220 |
| מבצע | הצבא הרפובליקני האירי האמיתי |
הפיגוע באומה היה פיגוע מכונית תופת שהתרחש בעיר אומה (Omagh) שבצפון אירלנד ב-15 באוגוסט 1998. הוא הוצא לפועל על ידי אנשי "הצבא האירי הרפובליקני האמיתי" (RIRA). כתוצאה מהפיגוע נהרגו 29 אנשים[1] וכ-220 נפצעו. זה היה אחד הפיגועים החמורים ביותר בתולדות הסכסוך בצפון אירלנד.
הפיגוע
הפיגוע הוצא לפועל על ידי ארגון "הצבא הרפובליקני האירי האמיתי" (Real Irish Republican Army) – סיעה שפרשה מארגון הצבא האירי הרפובליקני הזמני (PIRA - Provisional Irish Republican Army) בשלהי 1997. הוא נעשה על רקע ההתנגדות של הארגון להסכם יום שישי הטוב, שנחתם שלושה חודשים קודם לכן ונועד להביא לסיום הסכסוך בצפון אירלנד. היה זה אחד ממספר ניסיונות פיגוע שערך הארגון מאז חודש ינואר 1998.
ב-13 באוגוסט גנבו פעילי הארגון מכונית מדגם ווקסהול קווליר (Vauxhall Cavalier) בחלקה הצפוני של אירלנד. ביום הפיגוע חצתה המכונית את הגבול אל צפון אירלנד בדרכה לאומה, עיר בת כ-20 אלף תושבים השוכנת כ-80 קילומטרים ממערב לבלפסט. על המכונית הורכבו לוחיות זיהוי מזויפות של צפון אירלנד והיא נשאה מטען חומר נפץ במשקל של 230 קילוגרמים (500 ליברות), שהוכן מדשנים כימיים.
שני פעילי הארגון שהובילו את המכונית לא מצאו מקום חנייה ליד בניין בית המשפט של אומה, שהיה כנראה המטרה המקורית של הפיגוע. על כן, בשעה 14:19 הם החנו את המכונית כ-400 מטרים ממזרח לשם, ברחוב השוק (Market Street) - רחוב הקניות הראשי של אומה, שהוא חד סטרי, תלול וצר (כ-13 מטרים). הם חימשו את מטען חומר הנפץ שבמכונית והסתלקו.
אפשר שהטרוריסטים לא התכוונו לגרום ממש לאבידות בנפש, שכן זמן קצר לאחר מכן נעשו אל משרדי תחנת טלוויזיה וארגון צדקה מקומיים שלוש שיחות טלפון ובהן אזהרות על הפיגוע. נאמר בהן כי פצצה במשקל של 230 קילוגרמים תתפוצץ ליד בית המשפט (או "ברחוב הראשי") באומה בתוך 15 עד 30 דקות. מקבלי השיחות העבירו מיד את תוכנן למשטרה המקומית, והיא החלה לפנות את הקהל ושוכני בניינים מקרבת בית המשפט בעיר. אך האזהרות לא היו ברורות ואף מטעות, ולמעשה המשטרה פינתה את הקהל מזרחה – לעבר האתר שבו ניצבה המכונית. מאוחר יותר האשימה המשטרה את ה-RIRA כי האזהרות ששלח היו מוטעות במתכוון ונועדו להוביל קהל לכיוונה של מכונית התופת. הארגון הכחיש זאת.
מטען חומר הנפץ במכונית הופעל בשעה 15:10. ההתפוצצות גרמה נזק רב לבניינים שסביב המכונית, וחלק מהנפגעים ממנה נקברו תחת ההריסות שנפלו מהם. היא גם פיזרה את חלקי המכונית עד למרחק של 250 מטרים סביב והותירה מכתש בקרקע בקוטר של שלושה מטרים ובעומק של 80 סנטימטרים.
כתוצאה מההתפוצצות נהרגו מיד 21 אנשים ועוד שמונה נפטרו לאחר מכן מפצעיהם. 220 אנשים (ואולי אפילו 300) נפצעו. הנפגעים, שחלקם סבלו מפציעות חמורות, פונו לטיפול בכלי רכב מכל הבא ליד. בשל מספרם הרב, שהכביד על בית החולים בעיר, הובלו חלקם אל בתי חולים מחוץ לאומה ואף לבלפסט. באתר הפיגוע נראו מחזות זוועה. הנפגעים היו קתולים ופרוטסטנטים כאחד.
בין ההרוגים היו שישה ילדים, שישה בני נוער ואשה בהריון שנשאה ברחמה תאומים.
לאחר הפיגוע
תגובות לפיגוע
ה-RIRA נטל אחריות לפיגוע רק שלושה ימים לאחריו ופרסם התנצלות עליו. הפיגוע עורר מחאה בינלאומית רבה וביטויי גינוי ל-RIRA ותמיכה בתהליך השלום בצפון אירלנד. ממשלת בריטניה גינתה את הפיגוע בחריפות. ראש הממשלה טוני בלייר, הנסיך צ'ארלס ואחריו נשיא ארצות הברית ביל קלינטון ביקרו באתר הפיגוע. מפלגת השין פיין, המקורבת לארגון ה-PIRA (שממנו פרש ה-RIRA) גינתה אף היא את הפיגוע.
הליכים משפטיים
בחודשים שלאחר הפיגוע עצרה משטרת צפון אירלנד כעשרים חשודים במעורבות בפיגוע, אך רק אחד מהם הועמד לבסוף לדין, הורשע ב-2002 ונדון ל-14 שנות מאסר. שלוש שנים אחר כך בוטלה הרשעתו לאחר שנקבע שהמשטרה זייפה רישומים של חקירות שעבר. ב-2006 הועמד לדין חשוד נוסף במעורבות בפיגוע, אך הוא זוכה מכל אשמה.
באוקטובר 2000 שודרה ברשת ה-BBC תוכנית של סדרת הטלוויזיה פנורמה, שהוקדשה לפיגוע. נטען בה שהמשטרות של אירלנד וצפון אירלנד גילו את זהות מבצעי הפיגוע על סמך האזנה לשיחות טלפון שנעשו לפני הפיגוע ואחריו. בהסתמך על תעתיקי השיחות פורסמו בתוכנית שמותיהם של ארבעת החשודים העיקריים בהוצאת הפיגוע אל הפועל. ככל הנראה הדליפה המשטרה את המידע אל ה-BBC כיוון שלא ניתן היה לעשות בו שימוש כראיות בבית משפט. בשנת 2001 הגישו משפחות ההרוגים בפיגוע תביעה אזרחית נגד חמישה חשודים במעורבות בפיגוע וביניהם שלושה מאלו ששמותיהם פורסמו בתוכנית פנורמה. בשנת 2009 הסתיים המשפט, כאשר ארבעה מהחמישה נמצאו אחראים לפיגוע, והוטל עליהם לשלם למשפחות ההרוגים סך של 1.6 מיליון לירות שטרלינג.
משפחות הנפגעים בפיגוע ייסדו ארגון שמטרותיו הן מתן תמיכה וסיוע למשפחות הקרבנות ולפצועי הפיגוע והמשך המאמצים להבאת האחראים לפיגוע למשפט.
ביקורת על תפקוד המשטרה
בדצמבר 2001 פרסמה נציבת הקבילות של משטרת צפון אירלנד דין וחשבון, אשר ביקר בחריפות את המשטרה. נקבע כי היא לא עשתה ככל שביכולתה כדי למנוע את הפיגוע כאשר לא עשתה שימוש במידע מודיעיני חשוב שהיה בידיה, וכן כי חקירת הפיגוע על ידי המשטרה נעשתה ברשלנות, והומלץ שתיערך חקירה נוספת שלו על ידי צוות חקירה חדש ובו שוטרים ממחוז משטרתי מחוץ לצפון אירלנד. בשנת 2008 החליט הגוף המפקח על משטרת צפון אירלנד למנות צוות של חוקרים עצמאיים, אשר יבחן את החקירה שנעשתה על ידיה בקשר לפיגוע.
לאחר הפיגוע הועלו גם טענות קונספירטיביות לפיהן הפיגוע הוצא לפועל על ידי סוכני שירות הביטחון הבריטי במטרה להבאיש את ריחם של הארגונים התומכים באיחוד כל חלקי אירלנד ולהביא לייבוש מקורות המימון שלהם.
האנדרטה לפיגוע
בשנת 2008 החלה באומה הקמת אנדרטה לפיגוע ולקרבנותיו. היא כוללת גלעד הניצב באתר הפיגוע וגן זיכרון, הממוקם כ-250 מטרים ממנו. הגלעד הוא עמוד זכוכית בגובה של 4.5 מטרים. גן הזיכרון (54°36′01″N 7°17′56″W / 54.600278°N 7.298889°W) כולל בריכה וכותל זיכרון וכן מערכת של תרנים כמספר הרוגי הפיגוע, שמראות המוצבות עליהם מרכזות בהכוונת מחשב את אור השמש. אור זה מועבר באמצעות מערכת מראות ומוקרן דרך עדשה המשובצת בראש הגלעד.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- אורן נהרי, 20 שנה לפיגוע הקטלני בתולדות צפון אירלנד - שרק האיץ את השלום, באתר וואלה!, 15 באוגוסט 2018
- דף מידע על ההרוגים בפיגוע באתר אוניברסיטת אלסטר
- דף באתר הסכם השלום בצפון אירלנד, BBC
- אתר ארגון הסיוע של נפגעי הפיגוע
- אתר האנדרטה לפיגוע
הערות שוליים
