המרכז הרפורמי טמפל (לבוב)
.jpg) | |
| ציור טמפל על גלויה משנת 1916 או 1917 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג | בית כנסת |
| כתובת | כיכר השוק העתיק 14 (שוק הדגים ההיסטורי) |
| מיקום | לבוב |
| מדינה |
 אוקראינה |
| בעלים | הקהילה היהודית |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | 1844–1845 (כשנה) |
| תאריך פתיחה רשמי | 1845 |
| תאריך פירוק | יולי 1941 |
| חומרי בנייה | אבן ולבנים[1] |
| יוצר | Johann Salzman |
| אדריכל | איוואן לֶוִיצקי |
| סגנון אדריכלי | נאו־בארוק |
| מידות | |
| קומות | 2 |
בית הכנסת טמפל (באנגלית: Tempel Synagogue; באוקראינית: Темпль (Львів)) היה מרכז קהילתי רפורמי, ששכן בכיכר השוק העתיק 14 (שוק הדגים ההיסטורי) בעיר לבוב, בזמן שהייתה חלק מהאימפריה האוסטרו־הונגרית, ברית המועצות ומאז 1991 נמצאת באוקראינה. לבוב הייתה אחת הערים הראשונות בגליציה שבהן הוקם בית כנסת מודרני. המרכז נהרס על ידי הנאצים בשנת 1941, בעקבות מבצע ברברוסה.[2]
היסטוריה
בית הכנסת הראשון בלבוב, שנבנה על פי המסורת האורתודוקסית,[3] הוקם במאה ה־17.
בית כנסת חדש, שתוכנן על ידי האדריכל איוואן לֶוִיצקי, נבנה בין השנים 1844–1845. המבנה תוכנן בסגנון נאו־בארוק וכלל כיפה גדולה, בהשראת בית הכנסת המרכזי בווינה, השוכן ברחוב צייטנשטטגאסה 4.[2] אולם התפילה הפנימי היה עגול, עם מושבים שפנו קדימה ובימה שהוצבה בחזית, סמוך לארון הקודש – בסגנון רפורמי מתון, בדומה לווינה. בסגנון המודרני נבנה גם דוכן דרשה מוגבה עם חופה, שממנה נשא הרב את דרשתו בשפת המקום (ולא ביידיש). שתי קומות של עזרת נשים הקיפו את האולם, וצילומים ישנים חושפים חלל קלאסי מעוטר המזכיר את בתי האופרה הגדולים של התקופה.[4]
הרב הראשון של הקהילה, אברהם כהן, נחשב לשומר מסורת קפדן במולדתו בוהמיה. הוא סירב להשתתף בוועידת הרפורמה השלישית שנערכה בברסלאו בשנת 1846, וטען כי רק הסכמה כוללת של כלל הרבנים יכולה להצדיק שינויים, אפילו מתונים, במנהגי הדת. עם זאת, בפרובינציה המזרחית הנחשלת, שבה היידיש עוד שימשה שפת היום־יום ולימודים כלליים לרבנים כמעט שלא התקיימו, נחשב כהן מייד לרב פרוגרסיבי במיוחד. בשנת 1848 הורעל כהן בנסיבות לא ידועות. היהודים האורתודוקסים הקפדנים של למברג, שהתנגדו גם לגישתו המתונה, נחשדו במעורבות אך איש מהם לא הורשע.[5]
יושב הראש של הקהילה שכיהן במשך התקופה הארוכה ביותר היה אוז'יאש וָאסֶר, הוא שימש בתפקיד למעלה מעשרים שנה, עד שנת 1939.[6] ואסר היה עורך דין פולני ודמות בולטת ומנהיג בקהילה היהודית בלבוב בין מלחמות העולם הראשונה והשנייה.[7]
הרס והנצחה שלאחר מכן
המרכז נהרס על ידי הנאצים ביולי 1941.
במהלך הכיבוש הגרמני ב־14 באוגוסט 1941, ובימים שלאחר מכן, הוצתו מספר בתי כנסת בלבוב. גם ה"טמפל" הועלה אז באש.[8] הוא נהרס לחלוטין על ידי הגרמנים בשנת 1942 (ולפי מקורות אחרים – בשנת 1941). ההיסטוריון וולודימיר מלמד טוען כי המרכז פוצץ יחד עם האנשים שבתוכו.[9]
תיאור חורבנו נמסר מפי אחד מחברי הקהילה לשעבר:
"אנשי האס־אס והמשטרה הניחו מטענים כבדים של חומר נפץ בבית הכנסת הפרוגרסיבי הגדול [...] לאור השריפות עמדו היהודים, דמעות בעיניהם, וצפו [...] בהרס הברברי של אנדרטאות לתרבות ולהיסטוריה היהודית [...]. מבלי להתחשב בחייהם, הסתערו אנשים אל תוך בית הכנסת הבוער כדי להציל את ספרי התורה – האוצר הקדוש ביותר. יריות שנורו על ידי שוטרי המשמר שמו קץ למעשה הגבורה של האמיצים".
אבן זיכרון ולוח הנצחה הוצבו באתר שבו עמד המרכז בשפות אוקראינית ואנגלית, ועליהם נכתב:
”"כאן עמד בית הכנסת של היהודים הפרוגרסיביים שנקרא 'הטמפל', אשר שירת את האינטליגנציה של לבוב. הוא נבנה בשנים 1844–1845 ונהרס על ידי חיילים גרמנים נאצים עם כניסתם לעיר ביולי 1941".[2][12] ”
בשנת 2018 דווח כי קיימות תוכניות להקמת אנדרטה נוספת.[3]
גלריה
-
ליטוגרפיה משנת 1846 -
c. 1861-63 -
c. 1862 -
1863 -
מבט על הטמפל, 1903 -
שרטוט מהתכנית האדריכלית של פנים המרכז -
שרטוט מהתכנית האדריכלית של חזית המרכז -
שרטוט מהתכנית האדריכלית של המרכז שנדחתה בשנת 1896
.jpg)
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ Lviv, Lwiw, Lwów, Львов, Lemberg, Leopolis, 1840-46
- ^ 2.0 2.1 2.2 "Synagoga Tempel we Lwowie". Virtual Shtetl (בפולנית).
- ^ 3.0 3.1 "Ukraine to memorialize historic Lviv synagogue destroyed by Nazis". The Times of Israel. Jewish Telegraph Agency. 22 במרץ 2018. נבדק ב-29 במרץ 2024.
{{cite news}}: (עזרה) - ↑ "THE TEMPEL SYNAGOGUE". Lviv Interactive. n.d. נבדק ב-29 במרץ 2024.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ Manekin, Rachel (2010). "L'viv". The Yivo Encyclopedia of Jews of Eastern Europe. YIVO Institute for Jewish Research. נבדק ב-29 במרץ 2024.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ "Pl. Staryi Rynok – former Tempel synagogue". Lviv Interactive (באנגלית). נבדק ב-2023-10-29.
- ↑ "Polona". polona.pl (בפולנית). נבדק ב-2023-11-25.
- ↑ Kronika 2350 dni wojny i okupacji Lwowa 1 IX 1939 — 5 II 1946 / zebrali Grzegorz Mazur, Jerzy Skwara, Jerzy Węgierski. — Katowice: Unia, 2007. — S. 227. — ISBN 978-83-86250-49-3.
- ↑ Melamed V. A guide to the old Jewish streets // Independent cultural magazine "Yi". - 2008. - No. 51. - P. 312.
- ↑ Progressive Synagogue (Tempel) in Lviv (14 Staryi Rinok Square) | Virtual Shtetl, sztetl.org.pl
- ↑ Kessler, Edmund (2014). Przeżyć Holocaust we Lwowie (in Polish). Warsaw.
- ↑ Helston, Józef. "Synagogi Lwowa". Architektura Lwowa.
בית הכנסת טמפל (לבוב)42508782Q1277676