המערכה בגינאה החדשה

המערכה בגינאה החדשה הייתה חלק מהזירה הפסיפית במלחמת העולם השנייה. לפני המלחמה היה האי גינאה החדשה מחולק לשלושה חלקים:

טריטוריית גינאה החדשה, החלק הצפון-מזרחי של גינאה החדשה, כולל האיים המקיפים אותו, היה בשליטת אוסטרליה תחת מנדט חבר הלאומים.
טריטוריית פפואה, החלק הדרום-מזרחי של גינאה החדשה היה קולוניה אוסטרלית.
גינאה החדשה ההולנדית, החלק המערבי של גינאה החדשה.

לאי גינאה החדשה נודעה חשיבות אסטרטגית רבה מכיוון שזהו שטח יבשתי גדול הסמוך לאוסטרליה. שטחו הנרחב של האי סיפק מקום רב להקמת בסיסי אוויר, צבא וצי.

הלחימה באי בין כוחות האימפריה היפנית לבין כוחות בעלות הברית החלה עם ההתקפה היפנית על רבאול ב-23 בינואר 1942. לאחר ההתקפה הפכה רבאול לבסיס הקדמי של היפנים ליתר המערכה בגינאה החדשה. הלחימה באי נמשכה באזורים מסוימים עד לסיום המלחמה באוגוסט 1945.

גנרל דאגלס מקארתור הוביל את כוחות בעלות הברית כמפקד העליון של אזור דרום מזרח האוקיינוס השקט. בסיסיו של מקארתור שכנו במלבורן, בבריזביין ובמנילה. בצד היפני פיקד גנרל היטושי איממורה על הארמייה האזורית השמינית של צבא יפן, שלחמה בגינאה החדשה ובמערכה באיי שלמה. בסיסו של איממורה שכן ברבאול. הארמייה ה-18, תחת פיקודו של לוטננט-גנרל הטזו אדאצ'י, הייתה אחראית לפעילות היבשתית בגינאה החדשה.

בתחילת המערכה ניצלו היפנים את יתרונם המספרי והמכני על פני הכוחות האוסטרלים באי ודחקו אותם, אך לאחר קרב ים האלמוגים וקרב מידווי, בהם ספג הצי הקיסרי היפני אבדות קשות, בהן מספר נושאות מטוסים, נאלצו היפנים להמשיך את המערכה על הקרקע, ללא סיוע אווירי מנושאות מטוסים, ושם נעצרה מתקפתם, לפני שהגיעו לפורט מורסבי. במקביל, כבשו בעלות הברית את האי גוודלקנל שבאיי שלמה, ופתחו חזית נוספת איתה נאלצו היפנים להתמודד. האבדות הקשות שספגו היפנים במערכה בגוודלקנל ובקרבות השונים במערכה באיי שלמה הביאו להיחלשות ההגנות היפניות בדרום מערב האוקיינוס בשקט, ובסופו של דבר הובילו לניצחון בעלות הברית.