הלשכה המדינית של חמאס
תקופת הפעילות | 1987–הווה (כ־37 שנים) | ||
---|---|---|---|
אידאולוגיה | לאומנות פלסטינית, אסלאם פונדמנטליסטי, איסלאמיזם סוני, אנטי-ציונות, אנטישמיות, פתרון המדינה האחת | ||
קבוצות אתניות | ערבים פלסטינים | ||
מנהיגים | הנהגה משותפת – ח'אלד משעל, זאהר ג'בארין, ח'ליל אל-חיה, מוחמד אסמאעיל דרוויש ובכיר נוסף | ||
מטה | עזה, הרשות הפלסטינית | ||
אזורי פעילות |
הרשות הפלסטינית סוריה לבנון קטר טורקיה איראן |
הלשכה המדינית של חמאס היא הזרוע הפוליטית של ארגון הטרור הפלסטיני חמאס. במרוצת השנים הפכה לגוף הדומיננטי המשפיע על קבלת ההחלטות בארגון. היא אמונה על יחסי החוץ שלו, בעיקר בעולם המוסלמי ובפזורה הפלסטינית, ומספקת מקורות מימון לפעילויות הטרור של הארגון.
היסטוריה
הלשכה המדינית של חמאס הוקמה בשנים 1992–1993 ובהדרגה נטלה את הבכורה בהנהגת הארגון. הלגיטימציה הבינלאומית של הלשכה והשפעתה גדלו בעקבות ניסיון ההתנקשות בח'אלד משעל, שנכשל. הלשכה המדינית הוקמה על ידי גולים פלסטינים שהתגוררו מחוץ לארץ ישראל, אך עם השנים גדל ייצוגם של נציגים מתוך יהודה ושומרון ורצועת עזה, עד שבשנת 2009 חלקם בלשכה המדינית הגיע לכ-50%. שמותיהם של הנציגים מיהודה ושומרון אינם מתפרסמים, מחשש למעצרם בידי ישראל.[1] בשנת 2017 עברה הנהגתה של הלשכה המדינית מידי המזוהים עם האחים המוסלמים לידי המזוהים עם איראן, עם בחירתו של אסמאעיל הנייה ליושב ראש הלשכה.[2] תהליך ההשתלטות של איראן על הלשכה הושלם בשנת 2021, עם צירופם ללשכה של חברים נוספים המזוהים עם איראן ודחיקתם של החברים המזוהים עם האחים המוסלמים. בשנה זו נותרו רק מוסא אבו מרזוק וח'אלד משעל מבין המזוהים עם האחים המוסלמים.[3]
במהלך שנות ה-90 של המאה ה-20 היה מושבה של הלשכה המדינית בירדן, לאחר מכן בדמשק, והחל משנת 2012 בקטר.
במבצע צוק איתן נקטה הלשכה קו אגרסיבי כלפי ישראל, גם כשהנהגת חמאס בעזה חתרה להפסקת אש. המהלך גרר ביקורת כלפי ניתוק ההנהגה בקטר.[4]
ראשי הלשכה המדינית
מס' | שם | תקופת כהונה | הערות | |
---|---|---|---|---|
1 | מוסא אבו מרזוק | 1992 | 1996 | |
2 | ח'אלד משעל | 1996 | 6 במאי 2017 | |
3 | אסמאעיל הנייה | 6 במאי 2017 | 31 ביולי 2024 | נהרג במלחמת חרבות ברזל |
4 | יחיא סינוואר | 6 באוגוסט 2024 | 16 באוקטובר 2024 | נהרג במלחמת חרבות ברזל |
5 | ח'אלד משעל, זאהר ג'בארין, ח'ליל אל-חיה, מוחמד אסמאעיל דרוויש ובכיר נוסף | 16 באוקטובר 2024 | מכהנים | הנהגה משותפת |
חברים
מדי ארבע שנים מתקיימות בחירות בתנועת חמאס, בארבע זירות פעולתה המרכזיות: רצועת עזה, הגדה המערבית, חו"ל (הפזורה) ובתי הכלא בישראל. בסיום התהליך נבחרים חברי וראשי הלשכה המדינית ומועצת השורא של חמאס. הלשכה המדינית מונה 15 חברים, הנבחרים על ידי מועצת השורא.[5][6]
חלק מחברי הלשכה בעבר וכיום הם מוסא אבו מרזוק, ח'אלד משעל, עיזאת א-רישק (חבר הלשכה מאז ייסודה), מוחמד נזאל (משנת 1996), חוסאם בדראן, ח'ליל אל-חיה (משנת 2009), ניזאר עוודאללה מרצועת עזה (משנת 2009),[1], פתחי חמאד (משנת 2017), אבו ח'ליל אל-קודס (משנת 2021), זאהר ג'בארין (משנת 2021), סלאח אל-ברדוויל (משנת 2021), אבו אל-עבד סאלח (משנת 2021). סאלח אל-עארורי, אשר הצטרף ללשכה בשנת 2010, מונה לסגן יושב הראש באוקטובר 2017 ונהרג ברובע הדאחייה בלבנון ב-2 בינואר 2024. יחיא סינוואר אשר מונה בשנת 2024 ליו"ר הלשכה המדינית של חמאס ונהרג בתל א-סולטאן ברפיח ב-16 באוקטובר 2024.
באוקטובר 2024 מונו ח'אלד משעל, זאהר ג'בארין, ח'ליל אל-חיה, מוחמד אסמאעיל דרוויש ובכיר נוסף להנהיג במשותף את הלשכה המדינית של חמאס.[7]
מחמוד א-זהאר היה חבר הלשכה משנת 2009 עד שהתפטר בשנת 2022.
הלשכה המדינית ברצועת עזה
הרכב הלשכה ברצועת עזה מנה 17 חברים מן המניין בבחירות שהתקיימו במרץ 2021, ועוד 3 חברים שלא מן המניין. ביניהם נבחרו שתי נשים.[8]
שם | הערה |
---|---|
יחיא סנוואר - יו"ר | נהרג במלחמת חרבות ברזל |
ח'ליל אל-חיה - סגן יו"ר | |
ניזאר עוודאללה | |
רווחי מושתהא | נהרג במלחמת חרבות ברזל |
פתחי חמאד | |
סאמח א-סראג' | נהרג במלחמת חרבות ברזל |
מרואן עיסא - איש הקשר לזרוע הצבאית | נהרג במלחמת חרבות ברזל |
סלאח אל-ברדוויל | |
ג'מילה עבדאללה טאהא א-שנטי | האישה הראשונה בהרכב. נהרגה במלחמת חרבות ברזל |
פאטמה שראב אל-אח'רס | אינה מן המניין; אחראית מגזר הנשים בחמאס |
ראזי חמד | |
אסמאעיל ברהום | |
סוהייל אל-הנדי | |
זכריא אבו מועמר | נהרג במלחמת חרבות ברזל |
כמאל אבו עון | |
עיסאם א-דעאליס | נהרג במלחמת חרבות ברזל |
ג'ואד אבו שמאלה | נהרג במלחמת חרבות ברזל |
עז אל-דין כסאב | נהרג במלחמת חרבות ברזל |
אסאמה מזיני | יו"ר מועצת השורא ברצועת עזה; אינו מן המניין. נהרג במלחמת חרבות ברזל |
מאהר צברה | אינו מן המניין |
קישורים חיצוניים
- ספיר ליפקין, הצצה ללשכה המדינית של חמאס, באתר מאקו, 20 באוקטובר 2023
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 NIMER, MOHAMED, Charting the Hamas Charter Changes, Insight Turkey. 2009, Vol. 11 Issue 4, pages 121-122
- ^ אבי יששכרוף, מנהיג חדש לחמאס: הניה נבחר לראשות הלשכה המדינית במקום משעל, באתר וואלה!, 6 במאי 2017
- ^ יוני בן-מנחם, אירן השלימה את השתלטותה על הנהגת חמאס, 3 באוגוסט 2021
- ^ אהוד יערי וגלעד גמליאלי, הפסקת האש: בניגוד לעמדת חאלד משעל, באתר מאקו, 5 באוגוסט 2014
- ^ מיכאל מילשטיין, בין תנועת מחתרת למפלגת שלטון: הבחירות הפנימיות להנהגת חמאס, 18 במרץ 2021
- ^ Mapping Palestinian Politics, About Politburo, European Council on foreign relations
- ^ עינב חלבי, 5 במקום אחד: "אלו חברי מועצת חמאס שיחליפו את סינוואר בהנהגה", באתר ynet, 22 באוקטובר 2024
- ^ מיכאל מילשטיין, רשימת החברים, אוניברסיטת רייכמן
חמאס | ||
---|---|---|
מחלקות | הלשכה המדינית של החמאס • גדודי עז א-דין אל-קסאם | |
היסטוריה | אמנת חמאס • תמיכת איראן בחמאס • תמיכת טורקיה בחמאס | |
קרבות ומלחמות | האינתיפאדה הראשונה • האינתיפאדה השנייה • עימות חמאס–פת"ח ברצועת עזה • מבצע עופרת יצוקה • מבצע עמוד ענן • מבצע צוק איתן • מבצע שומר החומות • מבצע חגורה שחורה • טבח שבעה באוקטובר • מלחמת חרבות ברזל | |
פיגועים | רצח אבי סספורטס ואילן סעדון • חטיפת נסים טולדנו ורציחתו • הפיגוע בקו 5 • הפיגועים באוטובוסים בקו 18 בירושלים • הפיגוע בדיזנגוף סנטר • הפיגוע בדולפינריום • הפיגוע במסעדת סבארו • הפיגוע במלון פארק • הפיגוע במסעדת מצה • רצח שלושת הנערים | |
מנהיגים | אחמד יאסין • יחיא עיאש • אחמד ג'עברי • עבד אל-עזיז א-רנתיסי • ח'אלד משעל • יחיא סינוואר • אסמאעיל הנייה | |
תקשורת, תעמולה וחינוך | ערוץ אל-אקצא • האוניברסיטה האסלאמית בעזה • תקוף, תעשה פיגועים • חלוצי המחר • מערך ההסברה של החמאס • סוכנות הידיעות שהאב • מרכז המידע הפלסטיני |
39907412הלשכה המדינית של חמאס