למת ז'ורדן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף הלמה של ז'ורדן)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

באנליזה מרוכבת, למת ז'ורדן היא תוצאה שימושית, המיושמת בדרך כלל ביחד עם משפט השארית כדי לחשב אינטגרלים קווייםמישור המרוכב) ואינטגרלים לא אמיתיים. הלמה נקראת על שם המתמטיקאי הצרפתי קאמי ז'ורדן.

ניסוח הלמה

נתייחס לפונקציה מרוכבת ורציפה f המוגדרת על מסילה חצי-מעגלית:

CR={Reiθθ[0,π]}

שלה רדיוס חיובי R, הנמצאת בחצי המישור העליון ושמרכזה בראשית. אם הפונקציה f היא מהצורה:

f(z)=eiazg(z),zCR,

עם פרמטר a חיובי, אז למת ז'ורדן היא האי-שוויון הבא עבור האינטגרל לאורך המסלול החצי-מעגלי:

|CRf(z)dz|πaMRwhereMR:=maxθ[0,π]|g(Reiθ)|.

כאשר שוויון בין אגף שמאל לחסם העליון שבאגף ימין מושג כאשר g מתאפסת בכל מקום על המסילה, ובמקרה זה שני האגפים הם זהותית אפס. טענה אנלוגית תופסת עבור מסלול אינטגרציה חצי-מעגלי בחצי המישור התחתון כאשר 0>a.

אם f רציפה על המסילה החצי-מעגלית CR בעבור R גדול במידה שרירותית ו-

(*) limRMR=0

אז לפי למת ז'ורדן: limRCRf(z)dz=0.

יישום של למת ז'ורדן

המסילה C היא השרשור של המסילות C1 ו-C2.

למת ז'ורדן מספקת דרך נוחה לחשב את האינטגרל לאורך הציר הממשי של פונקציות מהצורה f(z)=eiazg(z) שהן הולומורפיות בחצי המישור העליון ורציפות בחצי המישור העליון הסגור למעט אולי מספר סופי של נקודות z1,z2,...zn במישור המרוכב. אינטגרלים מסוג זה מופיעים כאשר מוצאים התמרת פורייה או התמרת לפלס של פונקציות מסוימות, כך שלמת ז'ורדן היא שימושית ביותר בחישובים כאלו. כדי להיווכח בכך, נסתכל על המסילה הסגורה C שהיא שרשור המסלולים C1,C2 הנראים באיור. לפי הגדרה

Cf(z)dz=C1f(z)dz+C2f(z)dz.

מכיוון שעל C2 המשתנה z הוא ממשי, האינטגרל השני הוא ממשי:

C2f(z)dz=RRf(x)dx.

אגף שמאל יכול להיות מחושב בעזרת משפט השארית וכך נקבל, עבור כל R הגדול יותר מהמקסימום של |z1|,|z2|,...|zn|, ש-

Cf(z)dz=2πik=1nRes(f,zk)

כאשר Res(f,zk) מסמל את השארית של f בנקודות הסינגולריות zk. לפיכך, אם f מקיימת את התנאי (*), אז לאחר לקיחת הגבול שבו רדיוס החלק המעגלי של המסילה R שואף לאינסוף, האינטגרל המסילתי לאורך C1 מתאפס לפי למת ז'ורדן ומתקבל ערך האינטגרל הלא אמיתי

f(x)dx=2πik=1nRes(f,zk).

דוגמה

הפונקציה

f(z)=eiz1+z2,z{i,i},

מקיימת את התנאי של למת ז'ורדן עבור כל R גדול מ-0 ושונה מ-1, והפרמטר a שלה הוא 1. נשים לב שבעבור R>1,

MR=maxθ[0,π]1|1+R2e2iθ|=1R21,

ולכן התנאי (*) תופס. מכיוון שהקוטב היחידי של f בחצי המישור העליון הוא ב־z=i, היישום לעיל מניב

eix1+x2dx=2πiRes(f,i).

מכיוון ש־z=i הוא קוטב פשוט של f ו־z2+1=(z+i)(zi), מקבלים

Res(f,i)=limzi(zi)f(z)=limzieizz+i=e12i

כך ש-

cosx1+x2dx=Reeix1+x2dx=πe.

תוצאה זו מדגימה את האופן שבו ניתן לחשב בקלות, בעזרת אנליזה מרוכבת, אינטגרלים שקשה לחשב בעזרת שיטות קלאסיות.

הוכחת למת ז'ורדן

לפי הגדרת האינטגרל המרוכב הקווי נקבל

CRf(z)dz=0πg(Reiθ)eiaR(cosθ+isinθ)iReiθdθ=R0πg(Reiθ)eaR(icosθsinθ)ieiθdθ.

בעוד אי שוויון המשולש בגרסתו האינטגרלית

|abf(x)dx|ab|f(x)|dx

נותן:

IR:=|CRf(z)dz|R0π|g(Reiθ)eaR(icosθsinθ)ieiθ|dθ=R0π|g(Reiθ)|eaRsinθdθ.

בעזרת שימוש בהגדרת MR כפי שמופיעה בניסוח של למת ז'ורדן ובסימטריה sinθ=sin(πθ), נקבל

IRRMR0πeaRsinθdθ=2RMR0π/2eaRsinθdθ.

מקעירות גרף הפונקציה sinθ באינטרוול θ[0,π/2] נובע שהוא נמצא מעל הקו הישר שמחבר בין נקודות הקצה שלו (0,0) ו-(π/2,1), ולפיכך

sinθ2θπ

בעבור כל θ[0,π/2], מה שגורר גם

IR2RMR0π/2e2aRθ/πdθ=πa(1eaR)MRπaMR.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

למת ז'ורדן38305282Q1816932